כ-50% מהפונים מדי שנה לוועדת החריגים להתגייר, כמאתיים איש – הם עובדים-זרים, שוהים-בלתי-חוקיים, ערבים מיו"ש או מסתננים, כך נחשף בדיון שהתקיים השבוע בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בנוגע למערך הגיור הממלכתי בישראל.
נתון זה מלמד על השימוש שמבקשים רבים לעשות בהליך הגיור על מנת לקבל אזרחות ישראלית, ולא מתוך רצון כן לבוא בשעריה של היהדות. ואכן, סוגיה זו עמדה במרכז הדיון שהתקיים השבוע בוועדה. חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה, אמרה בדיון כי ניתן להווכח שאנשי מערך הגיור מושפעים ממדיניות ההגירה אותה מנחה הממשלה. לדבריה, מדובר בתופעה פסולה שיש לעמוד על כך שלא תתקיים.
הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, סיפר כי לפונים יש זכות ערעור על החלטת ועדת החריגים, גם פעם שניה ושלישית. "מערך הגיור נועד לגייר אזרחי ישראל, לא אנו מעניקים אזרחות ישראלית אלא משרד הפנים. תנאי הסף היא כנות ושהפונה איננו עובד זר, מסתנן, 'פלסטינאי' או שוהה בלתי-חוקי. בשנת 2014 התקבלו כ-50% מבקשות ועדת החריגים, כאשר השאר נדחו כעובדים זרים, מסתננים, שוהים-בלתי-חוקיים ו'פלסטינאים'".
