באוניברסיטת בר אילן נערך השבוע (ב') כנס בנושא המשפט העברי ובמרכזו נערך פאנל שעסק בהצעת חוק יסודות המשפט העברי של יו"ר וועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי.
הצעת החוק, שהוקפאה לאחרונה בשל לחצים פוליטיים, מבקשת לחייב את השופטים לפסוק על פי מקורות המשפט העברי במקרה של לאקונה משפטית. לצורך כך מבקש סלומינסקי להקים מכון לחקר המשפט העברי שייעץ לשופטים.
בכנס שנערך בידי הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן וארגון חותם – יהדות על סדר היום, השתתפו אנשי אקדמיה, משפט ורבנים.
מנכ"ל ארגון חותם עמיטל בראלי בירך על הצעת החוק וקרא להוסיף ולמצוא את התוכן והעומק של ביטויי הלאומיות של מדינת ישראל: "יום העצמאות הוא יום הלאומיות שלנו, אבל צריך למצוא את התוכן והעומק של כל ביטויי הלאומיות. חותם עוסק בדיוק בזה - יהדות על סדר היום. הצעת החוק הנוכחית מקדמת ולו במעט את נושא המשפט העברי, שהוא מביא לידי ביטוי את אוצרות הרוח המיוחדים שלנו כעם".
בראלי הוסיף וקרא לשלב במכון שאמור לקום גם דיינים מבתי הדין לממונות ולא רק אנשי אקדמיה ועורכי דין. "בהצעת החוק נאמר שבהנהלת המכון להנגשת המשפט העברי שאמור לקום, יהיו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג הנהלת בתי המשפט. אנחנו קוראים לשלב גם את מי שעוסקים יום יום ביישום של המשפט העברי - דייני ישראל".
עו"ד יצחק נטוביץ', המשנה לראש לשכת עורכי הדין הביע תמיכה בהצעת החוק והתייחס לחששות הנשמעים כאילו הצעת החוק תפגע במערכת המשפט: "את הזעקות ששמענו על חזרה לחשכת ימי הביניים, לא שמענו באנגליה, כשרצו לחזור אל ה - COMMON LOW של הנרי השני. שם גם לא רואים בזה דין זר. המשנה תורה של הרמב"ם עולה על זה לאין ערוך".
ד"ר יעקב חבה, סגן הדיקן באוניברסיטת בר אילן ציין כי המשפט העברי לא כשיר עדיין למלא את ייעודו, וזאת לאור ההתנגדות העזה לשילובו מחד, וחוסר בנתינת מענה הלכתי לסוגיות אקטואליות מאידך. לדברי ד"ר חבה, יש לפתח יותר את מסגרות בתי הדין לממונות שהם מחיים בפועל את המשפט העברי.
ח"כ סלומינסקי מגיש הצעת החוק התייחס להפניה למקורות המשפט העברי, כקודמת להפעלת שיקול דעת עצמאית של השופט המוגדרת 'דרך ההיקש': "אנחנו עדיין לא מסוגלים לנהל מדינה ע"פ המשפט העברי. אהרן ברק אמר לי שמעולם לא הגיע לפנייה למשפט העברי, כיון שתמיד עצר בהיקש, ושם מצא את הפתרון. הבנו שאי אפשר מעשית ופוליטית לוותר על ההליכה להיקש, ולכן מה שהוכנס להצעת החוק זה במקום - מקורות מורשת ישראל, לפנות אל המשפט העברי במפורש. אם לא יקודם החוק, גם דברים אחרים לא יתקדמו".
פרופסור ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת בר אילן ציין כי אם החוק יעבור מדובר בהישג סמלי בלבד. "המשפט הישראלי לא רוצה במשפט העברי, ומאידך, גם פוסקי ההלכה לא העמידו שיטה הלכתית ביחס לריבונות היהודית החדשה. כל מי שעוסק כאן במשפט נמצא בסתירה פנימית - כיון שנאמר על זה שאין לו חלק לעולם הבא. הערך שיש בהכנסת המשפט העברי הוא לא דתי, אלא עקרונות הזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם, והמשפט העברי צריך להיות מקור השראה, ולא הנחייה קונקרטית ליישום".
פרופסור שטרן הציע לשנות את נוסח הצעת החוק כך שלא תהיה חובת הכרעה לפי עקרונות המשפט העברי, אלא חובת היוועצות במשפט העברי.
הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ אמר כי אפשר בהחלט ליישם את התקנות הפליליות שנהגו בקהילות בגולה, גם במדינת ישראל. "יש לתורה מה להגיד במגוון נושאים שעולים על הפרק, ויש רבים שיכולים לתת את המענה. בניגוד לדברי פרופ' שטרן, הפוסקים עסקו בשאלות כמו מעמדו של שלטון חילוני".
הרב רכניץ הצטרף להמלצתו של פרופ' שטרן להכניס בחוק חובת היוועצות במשפט העברי וציין כי צעד כזה יפרה גם את ההלכה בשאלות החדשות שיעלו.
