ארגון חותם, פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה לבטל את ההנחייה העקרונית של המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר בעניין שירת נשים, הנחיה שניתנה לקראת טקס יום השואה באוניברסיטת בר אילן.
לאחר פרסום בכלי התקשורת על כך שלא מתוכננת שירת נשים בטקס, ועל אף שב'בר אילן' ציינו כי לא מתוכננת כלל שירה בטקס, פנתה עו"ד זילבר במכתב למנכ"ל הות"ת גדי פרנק, וליועצת המשפטית למל"ג יעל טור כספא, בו היא דורשת את התייחסותם לדברים האמורים במכתבה במישור המשפטי והעובדתי כאחד וכן מורה על פעולה דחופה מטעמם לתיקון העניין.
בפתח המכתב תוהים בחותם כיצד פונה זילבר בנושא ללא שהוגשה כל תלונה בעניין ונסמכת אך ורק על כלי תקשורת, דבר שלא מתרחש בעניין הפרות חוק רבות במדינה, ושואלים כיצד מתאפשרות הפגנות מסיתות של סטודנטים המביעים תמיכה בטרור, בעוד הקפדה על דרישות ההלכה וחופש הדת אף באופן שאינו מהווה כלל אפליה אינן מתאפשרות.
בחותם מציינים כי אין מדובר כלל ב"הדרת נשים". שירת נשים הינה איסור הלכתי, כך שוודאי שמניעת שירת נשים משיקולים הלכתיים הינה הבחנה מותרת המבוססת על החריגים לחוק איסור הפליה.
"למעשה, משמעות הפנייה האמורה הינה כפייה על אוניברסיטת בר אילן לנהוג שלא בהתאם להלכה וזאת בניגוד גמור לחופש האקדמי והחופש הדעה המסור לאוניברסיטת בר אילן", נכתב.
בחותם מוסיפים כי פנייתה של זילבר משוללת כל סמכות. "הפנייה אינה נסמכת על הוראות חוק או פסיקה כלשהי בעניין, ולמעשה נסתרת הן מהוראות החוק, והן ממשמעות פסיקת בית המשפט.
הנחיה זו אף מהווה הרחבה ניכרת של המלצות הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי שאומצו ע"י היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין וכלל לא ברור מהו מקור הסמכות לפיו מבקשת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לקבוע נורמות משפטיות המהוות למעשה חקיקה כאשר היא מעולם לא הוסמכה לכך, מה עוד ש"הנחייתה" זו גורמת לפגיעה אנושה באמון הציבור במוסד היועץ המשפטי לממשלה".
בחותם מוסיפים כי הפנייה של זילבר צורמת שבעתיים מכיוון שהיא אינה מאפשרת לציבור רחב של שומרי תורה ומצוות להשתתף בטקסים כגון אלו.
"במקום לאפשר לטקסים מעין אלו להיות מסגרת מאחדת ומלכדת של שותפות בזיכרון ובאבל של העם היהודי, נהפך גם טקס זה להיות חלק מ"זירת המאבק" לכפיית ערכים ליברליים אוניברסליים, על כלל הציבור בישראל, ועל הציבור הדתי בפרט, וזאת תוך פגיעה אנושה בצביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. משמעותה של קבלת הפנייה שבנדון הינה הרחקת ציבורים שלמים ממרחבי ההוויה הישראלית תוך כפייה פוזיטיבית על עריכת טכס הכולל פגיעה בהלכה, ברגשות הציבור הדתי, ובחופש הדעה המסור לאוניברסיטאות".
בחותם מתייחסים גם לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות שמתקיימת בהתערבות כה בוטה של פקיד ממשלתי וכותבים כי "הגיע הזמן להסדיר את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה בחקיקה ראשית ולענות בכך על הצורך החיוני והמתבקש בקביעת "גבולות גזרה" של סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה תוך מתן הסמכה ותוקף חוקי לפעולתו".
"נראה כי אין צורך לחזור על מושכלות יסוד במשטר דמוקרטי הנוהג במדינת ישראל בה הכנסת היא זו המופקדת על הסדרת החקיקה וקביעת נורמות, ואין הדבר מסור בידי הממשלה על זרועותיה השונות. אם כבר פשט הנוהג המכונה "אקטיביזם שיפוטי" אשר מעוגן, לכאורה, במסגרת הביקורת השיפוטית שמעביר בית המשפט על פעולות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, הרי שאין בדין כל הכרה בנוהל של "אקטיביזם ייעוצי" המופעל מצדו של הייעוץ המשפטי לממשלה ובפרט כאשר הינו מופנה לגופים בלתי תלויים", נכתב.
