מה שלא ידעתם: המסרים הסמויים של "יום האחדות"

מי שפתח את אחת מתחנות הרדיו בשבועות האחרונים שמע מן הסתם תשדירים הקוראים לציבור הרחב לקחת חלק בפעילויות השונות במסגרת "יום האחדות". אמותיהם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו לפני שנתיים בגוש עציון מדברות בתשדירים לצד השרה ל"שוויון חברתי" גילה גמליאל ומזמינות את אזרחי ישראל להשתתף ביום ש"במסגרתו יתקיימו מפגשים ופעילויות ברחבי הארץ לקידום האחדות בחברה הישראלית על שלל גווניה".

"יום האחדות" יתקיים ביום רביעי הקרוב, כ"ד באייר, זו השנה השנייה. מטרת היום היא להעלות על נס את תחושת האחדות שהייתה בעם ישראל בימים שבין חטיפתם של אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגלעד שער השם יקום דמם, למציאת גופותיהם. ימים בהם כל יהודי ייחל והתפלל לשלומם. במסגרת "יום האחדות" מקיימים מוסדות חינוך ומסגרות שונות מפגשים ואירועים בנושא אחדות ואהבה בחברה.

ובכן, האם "יום האחדות" אכן משקף ומעמיק את המושג אהבת ישראל והאכפתיות בין יהודים או שגורמים שונים ומשונים שפרסו את חסותם עליו הפכו אותו ליום של הפצת רעיונות אחרים, אולי אפילו הפוכים, המנוגדים לתורה ולאמונתם של יהודים רבים?

אז למי בדיוק מתכוונים מארגני המיזם כשהם מדברים על "שלל הגוונים" בחברה הישראלית? כשתחפשו באתר האינטרנט של המיזם היכן תוכלו להשתתף באחת מעשרות הפעילויות של "יום האחדות", תמצאו רשימה ארוכה של יישובים בהם מתקיימות פעילויות. בין השאר תמצאו שם את תמרה, קלנסוואה, באקה אל גרבייה וטייבה. בכלל, הנושא של שילוב הערבים אזרחי ישראל בחברה הוא אחד הנושאים המרכזיים של היום. בסרטון התדמית שמופץ בימים אלה בתקשורת וברשתות החברתיות נראים כמה אנשים בעלי זהויות שונות ואורח חיים שונה בתכלית, כשהמסר הוא "בואו כמו שאתם". כך נראים בסרטון גבר חרדי, אשה דתית לאומית, ילדה חילונית וגם שאדי, ערבי מוסלמי בן 25 מרמלה. ברקע, אגב, מתנגן השיר "שימו לב אל הנשמה".

בחומרי ההדרכה שחולקו למוסדות החינוך על ידי המרכז הפדגוגי במשרד החינוך הוצעה פעילות שתכליתה לנסות ולהזדהות עם השונה ממך: ילדים בכיתה צריכים להתחלק לזוגות ולבחור נושא "שמהווה קונפליקט". בשלב הראשון כל אחד מבני הזוג מייצג בשיחה ביניהם את אחד הצדדים ובשלב השני מתחלפים וכל אחד צריך לייצג את הצד השני. אילו נושאים ש"מהווים קונפליקט" מציעים עורכי התכנית? יש כמה אפשרויות: בנים-בנות, דתיים-חילוניים, צעירים-מבוגרים וכמובן ערבים-יהודים. בשנה שעברה בחומרי ההדרכה שחולקו הוצע להעלות בפני המשתתפים דילמה: איך יגיבו התלמידים אם ערבי שהיה קצין בצה"ל יתמנה לשר החוץ במדינת ישראל.

לא רק עם הערבים אזרחי ישראל יש להגיע לאחדות ולגיבוש לשיטת מפעילי "יום האחדות", אלא גם עם אלה שאינם אזרחים. במרכזו של יום האחדות מתקיים טקס מכובד בבית הנשיא בירושלים במסגרתו מחולק "פרס ירושלים לאחדות" לכמה אישים שנבחרו על ידי וועדת הפרס. הנבחרים לקבל את הפרס אמורים להיות כאלה "אשר תורמים לאחדותו של העם בישראל". בשנה שעברה אחד ממקבלי הפרס היה הרב דוד מנחם, דרשן ופייטן ירושלמי. על מה הגיע לו הפרס? הנה הנימוק: "הרב חכם דוד מנחם עושה שימוש במוסיקה כדי לשלב עולמות שונים כדוגמת הפיוט, ההלכה והציונות הדתית. הוא מאמין כי בכוחה של המוסיקה להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על ידי כך שתשבור את המחיצות בין שני הצדדים, ותקרב ביניהם".

| "אחדות מתוך שונות"

"יום האחדות" שיתקיים השנה בסימן "אחדות מתוך שונות" נועד גם להרבות את הפתיחות והפלורליזם כלפי דתות שונות. במכתב שהוציא מנהל מינהל חברה ונוער של משרד החינוך הודגש הקשר בין "יום האחדות" לבין "שבוע ירושלים" שמצויין במערכת החינוך מיד לאחריו: "ירושלים, עיר קדושה לשלוש הדתות, היא העיר היחידה בעולם המשמשת מוקד קדושה ומבטאת בחיי היום יום סמל לפלורליזם חברתי ודתי".

ברשימת הארגונים שנוטלים חלק בפעילות במסגרת "יום האחדות" ניתן למצוא גם את ארגון "איגי – ארגון הנוער הגאה". מדובר בארגון שפועל לעידוד בני נוער בעלי נטיות הפוכות להשלים עם נטייתם ומשכנע רבים מהם שלא לגשת לטיפולים שמציעים ארגונים ואנשי מקצוע שונים. הארגון אף הציג בעבר נייר עמדה התומך בהצעת חוק שנועדה לאסור קיומם של טיפולים אשר מטרתם לסייע לאותם בני נוער לעבור הליך שבסופו יוכלו בסיעתא דשמיא להקים משפחות.

בעבר פרסמנו בקול היהודי תחקיר על התנהלות הארגון בנוגע להסתרת הפעילות שלו מפני הוריהם של נערים הבאים בשעריו, זאת בכדי למנוע נסיונות של ההורים לשכנע את ילדיהם שלא להשתתף בפעילויות הארגון ואירועים נוספים, כמו למשל "מצעד התועבה".

כך או כך, ניתן לשער באיזה אופן "ארגון הנוער הגאה" יעשה שימוש במסרים כמו "אחדות מתוך שונות" המצויים לרוב בחומרים המופצים מטעם מארגני "יום האחדות".

את תגובת מארגני "יום האחדות" לא הצלחנו לקבל על אף נסיונות רבים מצדנו. תגובתם תתפרסם אצלנו במידה ותתקבל.