"סיפור כואב ומזעזע, אך לא חדש לצערי"

ענת ובעלה בנצי שמפעילים יחד את ארגון להב"ה מכירים מקרוב עשרות סיפורים דומים של ילדים החצויים בין עולמות. על אף שלציבור הרחב הם מוכרים בעיקר בשל פעילותם הפומבית להעלאת המודעות לתופעת ההתבוללות, הרי שחלק ניכר מהפעילות של הארגון נעשה מתחת לרדאר התקשורתי, הרחק מעדשות המצלמה, באולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובסיוע בהתנהלות היומיומית של נשים המגדלות את ילידיהן שילדו לגבר ערבי המבקש לממש את זכויותיו כהורה.

"ברוב המקרים שאנחנו דנים בבתי משפט על משמורת בין שני הורים 'מעורבים' אנחנו בכלל לא מזכירים את העניין של הדת כי אנחנו מכירים את עמדתם של בתי המשפט - הם תמיד נגד יהודים, אנחנו מדברים רק על רמת המסוכנות של האב ושהאמא מסוגלת יותר לגדל את הילד", מספרת ענת, ומזכירה מקרה שבו הם מטפלים: "אישה מאזור המרכז עם אבא מהצפון, לה יש את המשמורת אבל בכל יום שישי היא צריכה להגיע לצפון כדי שהמשפחה של האבא יראו את הילד, הם הפקידו כסף בשביל לראות את הילד, כי 'חשוב' שהילד יכיר גם את הסיפור והתרבות שלהם".

יצא לכם לפגוש סיפורי התבוללות שקשורים לאוכלוסיית המסתננים? האם אתם מזהים מאפיינים מיוחדים בסיפורים כאלה ביחס לסיפורים על התבוללות עם ערבים מהארץ?

"נתקלנו במקרים כאלה בעבר. מבחינתנו התבוללות היא התבוללות, לא משנה אם מדובר בערבי או בסודני או בכל דבר אחר".

מהנסיון של ענת, מה שמאפיין את תופעת ההתבוללות בקרב אוכלוסיית המסתננים הוא העדר הקונפליקט הבולט שקיים מטבע הדברים בין יהודים לערבים מהארץ. "הם לא אויב אז אין את הקונפליקט הגדול הזה שאתה חי עם האויב בתוך הבית שלך, יש יותר 'אחוות עמים' כביכול, ממילא יש פחות התנגדות לזה מבחינת החברה כי הם לא ערבים, הם לא אויבים, ולכן החברה נותנת לזה יותר לגיטימציה ובנות לצערנו נופלות למקומות האלה".

"תמיד רואים שמי שנופל הן הבנות ולא הגברים. בתור אישה, זה מאוד משפיל לראות שקל לקנות בחורה כל כך בקלות".

ענת מסבירה על בעיית הזהות אצל הילדים שגדלים בין שני העולמות. "כשיש ילדים מעורבים אז חשוב לבית המשפט שהילד יכיל את שני ההורים, את שתי הדתות. אבל ילד לא יכול להכיל את הפיצול הזה, במיוחד כשמדובר בדתות מתנגשות, כמו היהדות והאיסלאם. ילד לא יכול להכיל אויבים בקרבו, זה מאוד מאוד קשה. במיוחד במקרה הזה שהוא גדל אצל משפחה חרדית. רואים את זה גם בקרב ילדים להורים גרושים. ילדים לא יכולים להכיל את הקונפליקט הזה. את הנושא של הדת אי אפשר יותר מדי להכניס לו. צריך לתת לילד כמה שיותר רוגע נפשי. הילד יודע שהוא יהודי כי אמא שלו יהודייה אבל לא יותר מדי להכניס לו, הפיצול הוא קשה וכואב".

"בית המשפט לא כל כך מכיר בנושא הזה, לא כל כך מתחשב, לא כל כך מבין. כמובן אנחנו לא חיים במדינה שהיא כל כך יהודית, אולי בהגדרה כן, אבל המדינה הולכת לקראת 'מדינת כל אזרחיה'. וזה תהליך שאנחנו רואים אותו, אם זה במערכת המשפט, אם בתקשורת ואם בחינוך, בכל דבר. בתי המשפט הם כאילו מהאו"ם, הרבה פעמים הם דווקא נוטים לצד המוסלמי והפחות יהודי, זה משהו שקשור לזהות של המדינה שעדיין לצערנו לא מספיק מוגדרת".