"באתיופיה היה קל יותר לשמור על היהדות"

איינאו פרדה סנבטו עוקב כבר שנים ארוכות אחר המתרחש עם היהודים עולי אתיופיה במדינת ישראל. סיפורו של יצחק, בנם של מוחמד המסתנן הסודני ושרה, צעירה ממוצא אתיופי, לא זר לאזניו ובעיניו הוא משקף נאמנה את הבעיה החמורה של יהודי אתיופיה בארץ ישראל – שמירה על זהותם היהודית.

"הצעירים לא מודעים לשונוּת. הצבע השחור הפך להיות אמונה דתית מאשר צבע האדם. מלמדים אותם להאמין בצבע השחור ולא ביהדות", אומר איינאו בשיחה עם הקול היהודי. "זה גורם להם להזדהות ולהתחתן עם כל מיני מסתננים ואתיופים שאינם יהודים. לא יודעים מראש אם הוא יהודי או לא יהודי. אותה בחורה מתאהבת באיזה בחור, או אותו בחור מתאהב באיזו בחורה וזה פוגע בנו. הסיפור הזה ממש לא מפתיע אותי, זה קורה בהרבה מקומות".

"המסתננים גרים בשכונות מצוקה, מי גר שם? עולים מאתיופיה - פרדס כ"ץ, רמת אליהו ועוד. הם לא יכולים לשכור דירה ברמת אביב, הם באים לשכונות מצוקה". כך נוצר, לדברי איינאו, פוטנציאל החיכוך וההתערבבות של יהודים ממוצא אתיופי עם מסתננים אפריקאים. "אני רואה במסתננים סכנה חמורה למדינה. בתל אביב יש הרבה בתי כנסת שהפכו לכנסיות, יש שם כמרים שמסתובבים חופשי. דרום תל אביב הפכה להיות עיר הבירה שלהם. נוצרה כאן עיר בתוך עיר, מדינה בתוך מדינה. השלטונות במדינה לצערנו לא חושבים רחוק, הם תמיד חושבים מה הרווח הפוליטי, איך נתפסים בעיני התקשורת ובעיני העולם. עדיף שישראל תעזור להם כלכלית להשתקע במדינה שלהם ולא שיהיו פה. המדינה מצד אחד מדברת על 'חוק הלאום' ומצד שני מחלקת אזרחות לכל מיני אנשים פה".

| תנועת המלקחיים שמאיימת על יהדות בני העדה האתיופית

איינאו, בשנות ה-40 לחייו, עלה ארצה מאתיופיה. כיום הוא עיתונאי בכמה כלי תקשורת ומשקיע מרץ רב בהעלאת המודעות לסכנות האורבות לפתחם של בני העדה האתיופית בישראל. בשנים האחרונות הוא פרסם מאמרים רבים נגד העלאת אזרחים אתיופים שלטענתו "עולים ארצה במסווה של בני הפלשמורה, על אף היותם מסיונרים נוצרים". אף אחד לא מוכן לעמוד ולומר בפה מלא שאסור להעלות אותם ארצה.

לאיינאו הסברים היסטוריים ארוכים על המבנה החברתי-פוליטי של אתיופיה במאה השנים האחרונות, ולדבריו "מאז אמצע המאה ה-19 כל אתיופי יכול לטעון שהוא מ'זרע ישראל' ולדרוש לעלות ארצה מכוח 'חוק הכניסה'".

בעיני איינאו החיכוך עם המסתננים האפריקאיים וריבוי העולים מאתיופיה שאינם בני העם היהודי מציב את היהודים באתיופים בארץ בסכנה כפולה. "בצד אחד יש לנו למעלה מ-70 אלף מסתננים מאריתראה, סודן ואתיופיה ובצד שני יש פה עלייה מסיונרית נוצרית מאתיופיה. אנחנו מיעוט קטן ביניהם. דווקא בארץ ישראל אין לנו ביטחון להיות יהודים. באתיופיה הייתה לנו יכולת לשמור על היהדות שלנו, אבל פה הכל פרוץ. הצעירים לא מודעים לסכנות האלה. בחורה שפוגשת בחור לא שואלת אם הוא יהודי או לא. האריתראים מדברים עברית כולם, הוא אומר שהוא עולה חדש. בסוף מתאהבים והבחורה נכנסת להריון. ככה הם הולכים ומעלימים אותנו".

"המצב הוא מאוד חמור דווקא במדינה היהודית שעליה חלמנו. התפללנו ורצינו להיות חופשיים מבחינה רוחנית, יש לנו רגישות מאוד עמוקה למדינה הזו אבל אנחנו בבעיה גדולה".