היועצים הבלעדיים במשרד החינוך - ארגוני "הקהילה הגאה"

הרחבת פעילותה של עמותת 'חוש"ן' לגילאי גן הילדים בתל אביב, במימון העירייה, פתחה צוהר אל עולם שכמעט נעלם מעיני הציבור הרחב - שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לבין עמותת 'חוש"ן' ועמותות נוספות המקדמות את האג'נדות של אלו המכונים "הקהילה הגאה".

חשוב להבין ששיתוף הפעולה עם העמותות הללו הוא אינו נקודתי כלל ועיקר. למעשה, משרד החינוך העניק בלעדיות גמורה לארגונים המקדמים את תהליך הלגיטימציה וההכלה של הקמת "משפחות" שבראשן לא עומדים עוד איש ואישה. אלו הארגונים היחידים להם מאשר משרד החינוך לפעול במוסדות החינוך ברחבי הארץ ולהעביר מערכי חינוך וייעוץ לתלמידים ולצוותים החינוכיים בכל מה שקשור לנטיות הפוכות.

רוצה להישאר מעודכן? הכותרות החשובות מידי שבוע אצלך במייל!הירשם עכשיו!

אמנם בחומרים ובהצהרות של משרד החינוך בכל הקשור לנושא של נטיות הפוכות ו"הקהילה הגאה" הנושא המדובר הוא בדרך כלל "הכלה" ו"קבלת האחר", דיבורים על שלילת יחס מפלה ותוקפני כלפי אלו המגדירים עצמם כבעלי נטיות הפוכות וכדומה, אך מי שיצלול קצת יותר לתכנים החינוכיים שגיבש משרד החינוך בנושא, יגלה במהרה שאין פה רק הכלה של בני אדם אלא קידום דורסני של האג'נדות של "הקהילה הגאה". הם ורק הם.

| "נטייה היא דבר שלא ניתן לשינוי"

במשרד החינוך יש אגף שנקרא "שירות פסיכולוגי ייעוצי" - שפ"י. הגוף הזה מורכב מכמה וכמה יחידות והוא הגוף המופקד על הפעלת והכוונת כלל גורמי ייעוץ הנפש במוסדות החינוך. את נחת זרועם של פעילי "חוש"ן", הלא הוא ארגון ההסברה השייך באופן מוצהר ל"קהילה הגאה", ניתן לראות בכל פינה. כך למשל אחד היעדים המרכזיים המוגדרים של יחידת "הורות ומשפחה" בשפ"י הוא "קידום תחושת המסוגלות של אנשי החינוך וההורים להתמודד עם התמורות החדשות החלות במבנה המשפחה בעידן הפוסטמודרני – גירושין, משפחות במעבר, משפחות חד הוריות, חד מיניות, יחידניות ועוד. במטרה לתרום לגדילה והתפתחות בריאה של הילדים ובני הנוער במשפחות אלה".

נעבור לסוגיה הבוערת באמת: מה היחס של שפ"י לתהליכים של התגברות על נטיות של נערים לעבור איסורים? איך מדריכים בשפ"י את הצוותים החינוכיים לשוחח עם נער או נערה המביעים בפניהם קשיים נוכח נטיות כאלה ואחרות בהם נתקלו?

לא צריך לעבוד קשה בשביל למצוא תשובות לשאלות הללו. באתר האינטרנט 'שפ"ינט', תחת היחידה "זהות ונטייה מינית" ניתן למצוא שורה ארוכה של מערכי פעילות חינוכיים המומלצים עבור הצוותים החינוכיים בבתי הספר, חלקם הגדול נכתב כמובן על ידי אנשי 'חוש"ן' וארגונים דומים. חוברת מיוחדת נכתבה לצורך הדרכה והכשרה של יועצים להתמודד עם התופעה - כיצד עליהם להתייחס לנער השוטח בפניהם את הרגשותיו ונטיותיו, מה לומר לו ומה לא.

"דברים שלא כדאי להגיד: לא מומלץ להציג את הנער/ה כמי ש'מבולבל', שאולי 'טועה ואינו כזה', כ'חושב מחשבות שכל מתבגר/ת עובר ואולי בכלל זה לא ככה', ש'זה יסתדר מעצמו'... תגובות מעין אלו יכולות להתפרש כאי לקיחת הדברים ברצינות, כניסיון לנחם שאינו מתחבר לאמירה האותנטית כל כך ולהרתיע", כך מדריכים בשפ"י.

מה כן כדאי לעשות בשיחה כזו? שוב ושוב מופיעות בחוברת המלצות להעזר בשירותיהם של אנשי 'ארגון הנוער הגאה', אם בלקיחת חלק בפעילויות ואם בכניסה לאתר האינטרנט של הארגון וקבלת הדרכה איך להתמודד עם העניין. על התחום של קבלה של נערים כאלה בחברתם מופקד ארגון 'חוש"ן' - בשפ"י ממליצים להזמין את פעילי הארגון לקיום הדרכות ומערכי פעילות שונים בנושא.

בחוברת שאלות ותשובות שנכתבה עבור היועצים והמחנכים מופיעה שאלה של נער למורה: "האם אני יכול לשנות את הנטייה שלי?". התשובה לא מפתיעה: "נטייה מינית היא תכונה שאינה ניתנת לשינוי. אדם יכול להתנהג בצורות שונות, אבל אין זה ישנה את טבעו. כך למשל, אתה יכול לצבוע את השיער בצבע שחור, אבל תמיד תשאר בלונדיני".

| "ההלכה היא לא הכל או לא כלום"

מה עם בני הציבור הדתי הנאמנים לתורה, שאלתם?! גם לכך יש כמובן התייחסות בשפ"י. היחידה פרסמה באתר האינטרנט שלה מאמר של זאב שביידל, אדם חובש כיפה המגדיר את עצמו כבעל נטיות הפוכות ומפעיל פורום אינטרנטי לחובשי כיפה במצב דומה.

שביידל שוטח במאמר הקצר שפרסם את טענותיו על כך שהציבור הדתי מתחיל להבין אט אט ש"ההלכה היא לא עניין של הכל או לא כלום אלא עניין של יותר או פחות". "מצד אחד, ברור כי הציבור האורתודוקסי מחויב לגבולות ההלכה ואינו מוכן לערוך בגבולות הללו שינוי רדיקלי" כותב שביידל. "מצד שני, הציבור הזה הולך ונעשה מודע לעוול הגדול שנעשה כל יום... לבעלי נטיות הפוכות (א.ק.) בתוכו. נחשפים סיפורים של אובדנות, של התמכרות לסמים ובעיות קליניות אחרות, של נישואין אומללים המיוסדים על אדני שקר ובגידה ובעיקר - עזיבת אורח החיים הדתי".

חומרי ההדרכה כוללים גם שלל "סיפורים אישיים" התומכים כולם במדיניות של "להפסיק להסתיר" ולעודד את הנער המתבגר הניצב מבולבל נוכח נטיות שונות לצאת בהצהרות פומביות. "ההחלטה להפסיק להסתיר ששינתה את חיי" - זהו שמו של אחד הסיפורים.

בהתחשב בעובדה ש'חוש"ן' ו'ארגון הנוער הגאה' הם הארגונים שמופקדים כיום באופן בלעדי במשרד החינוך לעסוק בנושא, קשה להיות מופתע מחומרי ההדרכה של שפ"י.

משרד החינוך סרב להגיב לטענות העולות מן הכתבה.