'המטה למען ארץ ישראל' דורש משר הביטחון אביגדור ליברמן ומהרמטכ"ל גדי אייזנקוט להוציא מכונים וארגונים פוליטיים מסדרות החינוך בצה"ל.
במכתב ששלח להם יו"ר המטה, עו"ד אביעד ויסולי, הוא מתריע כי מדובר בארגונים פוליטיים במימון זר, המנסים לקדם את אג'נדה רפורמית תוך שימוש בקציני צה"ל כ"סוכני השינוי" שלהם, כך על פי לשון המכתב. לטענת עו"ד ויסולי, השימוש במכונים הללו לארגון וביצוע סדנאות חיל החינוך, הוא החדרת פוליטיזציה וארגונים זרים לצה"ל בדלת האחורית, וסותר הוראה מפורשת של בג"ץ האוסרת על המדינה להפריט את סמכויותיה.
עו"ד ויסולי מתייחס במכתבו לפעילותם של המכונים 'הרטמן' ו'בינ"ה' בצה"ל במסגרת קורסי חינוך לקצונה הבכירה והזוטרה: "בדיקה באתר האינטרנט של מכון הרטמן מצביעה על כך שמדובר במכון אמריקאי במקורו ובהנהלתו, ששם לו כיעד לשנות את השיח הציבורי בישראל לקידום פלורליזם דתי יהודי. מכון זה, שהוא חברה לתועלת הציבור שתקציבה מגיע ליותר מ – 75 מיליון ₪ בשנה, הוא ארגון פוליטי לכל דבר ועניין".
"גם ארגון בינ"ה מגדיר את האג'נדה שלו באתר האינטרנט שלו כדלקמן: 'העשייה בצה"ל מכוונת למפקדים ולבכירים ומטרתה עיסוק בשאלות של זהות ישראלית-יהודית מתוך גישה פלורליסטית, בדגש על המעשה הציוני כביטוי ליהדות פתוחה ומתחדשת'".
"העברת אחריות על סדנאות חינוך לקציני צה"ל לארגונים פוליטיים היא פסולה ובלתי חוקית על פניה. מדובר בהכנסת פוליטיזציה וארגונים פוליטיים לצה"ל בדלת האחורית, על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית של אותם ארגונים. מכון הרטמן אף מגדיר בדו"ח השנתי שלו לשנת 2014 את קציני צה"ל כאחד מ"סוכני השינוי" שלו להחדרת הפלורליזם היהודי לישראל. יש להפסיק זאת לאלתר".
"העובדה שאותם ארגונים נבחרו ב"מכרז" היא חסרת כל משמעות, לאור המשאבים העצומים העומדים לרשותם על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם. בית המשפט העליון פסק כי הפעלת הכוח השלטוני המוקנה למדינה ככלל, ולכוחות הביטחון בפרט, חייבת להתבצע על ידי מוסדות המדינה עצמם באורח בלעדי, ואין להפריטם לתאגידים פרטיים, קל וחומר לאלה בעלי אג'נדה פוליטית מוצהרת".
"וכך פסק בג"ץ בהקשר זה: 'המונופול הנתון למדינה - באמצעות הרשות המבצעת והגופים הפועלים במסגרתה - על השימוש בכוח מאורגן הוא בעל חשיבות בשני מישורים. במישור האחד יש להביא בחשבון כי הלגיטימיות הדמוקרטית להפעלת כוח, לשם הגבלת חירותם של פרטים ולשלילת זכויות אדם שונות, נשענת על כך שכוח מאורגן המופעל על ידי המדינה ומטעמה הוא שמבצע את הפגיעה באותן זכויות. אלמלא הפעלת כוח זו הייתה נעשית על ידי מוסדותיה המוסמכים של המדינה, בהתאם לסמכויות הנתונות להם ולשם קידום האינטרס הציבורי הכללי ולא אינטרס פרטי זה או אחר, לא הייתה הפעלת הכוח האמורה זוכה ללגיטימיות דמוקרטית, ומדובר היה למעשה בהפעלה פסולה ושרירותית של אלימות. במישור האחר, העובדה שמי שמפעילים את הכוח המאורגן פועלים במסגרת המדינה וכפופים לדינים ולנורמות החלים על מי שפועל במסגרת גופי המדינה ואף לאתוס של השירות הציבורי הממלכתי במובנו הרחב של מושג זה, יש בה כדי להפחית משמעותית את הסכנה כי הכוח הרב הנתון לאותם גופים ינוצל לרעה, וכי הסמכויות הפוגעניות הנתונות להם יופעלו באופן שרירותי או לקידומן של מטרות זרות. כמובן, ששני המישורים הללו קשורים ביניהם ומשפיעים זה על זה. זאת, שכן הלגיטימיות הדמוקרטית שניתנת לגופים שמפעילים כוח מאורגן בשם המדינה, היא שמאפשרת להם במובן המהותי להפעיל את הסמכויות הנתונות להם כלפי כל אדם. במקביל, בכך שאותם גופים פועלים במסגרת המנגנון המדינתי הדמוקרטי וכפופים לכלליו, יש כדי לחזק את הלגיטימיות הניתנת להם' (בג"ץ 2605/05 - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם ואח' נ' שר האוצר ואח', (19/11/2009))".
"הינכם מתבקשים להפעיל את סמכותכם ולהורות על הוצאת כל הארגונים הפרטיים מצה"ל" כתב עו"ד ויסולי, "ובמיוחד ארגונים בעלי אג'נדה פוליטית מוצהרת".
"כמו כן הינכם מתבקשים להפעיל את סמכותכם ולהורות על ביטול הפרטת סדרות ופעילויות חיל החינוך בצה"ל באמצעות העברתם לידי מכונים וארגונים פוליטיים".
