"הכרנו את החבר הערבי בשירות הלאומי"

תופעת ההתבוללות במדינת ישראל, חצתה מזמן את כל המגזרים. עולים וותיקים, דתיים לאומיים וחרדים, מזרחיים ואשכנזים.

לאחרונה אף התקיים דיון בכנסת, בו הוצגו נתונים על כךשכאלף בנותנופלות לקשרים עם ערבים מדי שנה.

אולם נראה כי עדיין רובו של הציבור מחזיק בדעה שמדובר בתופעת שוליים. "אתיופיות ורוסיות", מפטירים בביטול רבים המתקשים לקבל את הנתונים המבהילים. "אצלינו זה לא יקרה", אומרים תושבי יו"ש וראשי הציבור הדתי לאומי.

אלא שמסיפורים המגיעים לידיהקול היהודימידי יום עולה, כי לא רק שהתופעה חוצה מגזרים, אלא שההתבוללות נכנסת לציבור הדתי לאומי בדלת הראשית – השירות האזרחי (שירות לאומי), בו משרתות רוב רובן של בוגרות האולפנות והתיכונים הדתיים.

מה שמסמל בעיני רבים את ההשתלבות של הציבור הדתי לאומי בחברה הישראלית, מתברר כפתח לקשרים בין בנות "מהבתים הכי טובים", לערבים.

לא מדובר באמירת שלום, ואף לא בקשרי ידידות. עשרות בנות שירות נפלו בשנים האחרונות לקשרים של ממש עם ערבים. בארגונים השונים העוסקים בהצלת בנות ישראל מטמיעה, מדברים על כחמישים בנות שירות דתיות שטופלו בשנתיים האחרונות. רובן, בעקבות הטיפול הפסיקו את הקשר, אולם ישנן גם כאלה שנשארו בקשר עם הערבים, אותם פגשו במסגרת השירות.

4 בנות תוך שבועיים

ל'קול היהודי'נודע על ארבעה מקרים, מהשבועות האחרונים, של בנות שירות הנמצאות בקשר עם ערבים. בכל המקרים מדובר על קשרים שנוצרו במהלך השירות האזרחי, עם ערבים העובדים איתן במוסד בו הן מתנדבות. מדובר עלשתי בנות המתנדבות בבית חולים בירושלים, בת נוספת שהתנדבה במד"א ירושלים, ובת שירות בבאר שבע.

"מדובר באחת הבנות המובילות בשכבה, הן מבחינה לימודית והן מבחינה דתית", מעידה מי שהייתה המחנכת של אחת הבנות באולפנה באזור ירושלים. היא לא היחידה. ארבע הבנות – כולן מבתים טובים, מאולפנות טובות, וחלקן מתגוררות בישובים ביהודה ושומרון.

"זה מגיע לרמה שלא תאמן", אומר אדם המעורב בפרטי אחד המקרים. "מדובר בבנות שאף אחד, כולל הן עצמן לא היה חולם שינהלו קשרים עם ערבים. ואני מדבר איתך על קשרים רציניים".

באחד המקרים, הקשר שנוצר בין אחת הבנות לבין העובד הערבי, גרם לקטטה, מאחר וחברתו השנייה של הערבי, אף היא יהודיה הקשורה למוסד, לא 'התלהבה' מהקשר החדש.

אז איך זה קורה? שואלים כולם. הרי אלו בנות כל כך טובות. לא מדובר בבנות שפותו ע"י כסף או קניית בגדים. לא במשפחות רווחה ולא בעולות מחבר העמים.

מבוקר טוב – לחתונה מוסלמית

"אתה יכול לכתוב שזה מתחיל בבוקר טוב ונגמר בחתונה" אומר פעיל בארגון להב"ה הפועל למען הצלת בנות מטמיעה, ומטפל במקרים רבים מקרב הציבור הדתי לאומי. "לא סתם אסרו חכמים בישול גויים".

"בת שעובדת בבית חולים ואומרת כל בוקר שלום למנקה הערבי, מוצאת את עצמה מריצה איתו בדיחות בצהריים, ובסוף המשמרת בערב, הוא "רק" מקפיץ אותה לדירת שירות, ומשם זה כבר מתגלגל", הוא אומר.

"פתאום ראיתי שערבים הם לא כל כך מפחידים" אומרת רחלי (שם בדוי), שפגשה עובד נקיון ערבי במסגרת שירות אזרחי באחד מבתי החולים המרכזיים בירושלים, "בהתחלה בסך הכל דיברנו קצת בסוף המשמרת, ואז הוא הציע להקפיץ אותי לדירת השירות כי הוא בדיוק נוסע לאזור. ככה זה התפתח, ובשלב מסוים פשוט התאהבתי בו".

רחלי ניתקה את הקשר רק לאחר חודשים ארוכים. חברה שלה פנתה לארגון להב"ה שנכנס לתמונה, ודאג לה לתכנית שיקום.

וההורים?

"בהתחלה כמובן הם לא ידעו" אומרת רחלי. "כשהתחילו להגיע השמועות מהחברות הם התכחשו לזה, ורק כשרציתי לצאת מזה הם כבר נאלצו להאמין ולהודות. בתכל'ס, אני מרחמת עליהם. מי ירצה להאמין שהבת הנפלאה שלו שהתנדבה לתרום לעם ישראל, נמצאת בקשר עם ערבי?"

"היינו שתי חברות שהתחלנו להיות בקשר עם עובדים בבית חולים" אומרת י', בוגרת אולפנא המתגוררת באחד הישובים באיזור יהודה. "זה הגיע לרמה שכל ערב היינו יוצאות ויושבות איתם על נרגילות עד אמצע הלילה. בהתחלה זו סתם היתה חוויה מגניבה, אבל זה התפתח לקשר רציני. כשזה נודע לחברות שלי הן היו בהלם טוטאלי, אבל כבר לא היה לי אכפת".

"אף אחד לא הדריך אותנו"

"מה שהכי חמור הוא שלא קיבלנו אף הדרכה בעניין", אומרת בשיחה עםהקול היהודי, בת שירות שנחשפה לתופעה. "חברה שלי שהתדרדרה לקשר עם ערבי אמרה שאם מישהו היה מכין אותה לכך, מסביר לה לאן שיחה ידידותית יכולה להתגלגל, היא לא הייתה מתחילה את הקשר. זו לא רק אשמת הבנות. בת שלא מודעת לכך שיש בעיה, מתחילה לדבר עם עובד ערבי ונגררת לקשר כזה".

גם בקרב הארגונים המטפלים בתופעה מותחים ביקורת על ארגוני השירות האזרחי, שלדבריהם מנסים להדחיק את הבעיות. לדברי נציג אחד הארגונים עמו שוחחנו, "ככל שהתופעה מתרחבת, קשה להסתיר אותה, אבל אף אחד לא נכנס לעובי הקורה ומטפל בבעיה. כולם מפחדים מההשלכות ומעדיפים למנוע הצפת מקרים".

"איזה לאום הם משרתות"

הארגונים השונים הפועלים בנושא מדברים על כחמישים בנות שירות מהארגונים "עמינדב", "בת עמי", ו"האגודה להתנדבות", שטופלו בשנתיים האחרונות. לאחרונה, כאמור, הצטרפו עוד ארבע בנות לרשימה הארוכה.

"התופעה נמצאת בעיקר בבתי חולים ומד"א", אומר בנצי גופשטיין מארגון להב"ה, "אך בכל מקום בו משולבים ערבים, אם בעבודה ואם כמטופלים, ישנן בעיות של התבוללות. זה יכול להיות מנקים ונהגי הסעות, ועד לרופאים ועורכי דין. טיפלנו בבנות מקרית ארבע, גוש עציון, ישובי בנימין והשומרון, חלקן אפילו ממשפחות נפגעות טרור".

גופשטיין קורא לבנות להקשיבלקריאת הרבניותשפורסמה לפני מספר חודשים, שלא לשרת ולעבוד במקום בו עובדים ערבים. "לצערנו רק מעטים הקשיבו לקריאה, והמקרים החמורים עליהם אנו ממשיכים לשמועמלמדים כי היה מקום לחשש".