וועדת העלייה והקליטה קיימה היום (שלישי) ישיבת-הוקרה ללוחמי המחתרות ואסירי ציון, כולל אלו באתיופיה, ברית המועצות ומזרח אירופה.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "סיפור חייהם וגבורתם של לוחמי המחתרות ועולי הגרדום, האצ"ל והלח"י, שבמלחמתם הביאו לגירוש השלטון הבריטי הזר מהארץ ולהקמת המדינה, חייב להיות צרוב בתודעה של ילידי הארץ שלא חוו את התקופה ההיא. לולא גבורתם ותעוזתם, מול אויבים מבית ומחוץ – לא היה העם היהודי זוכה לחדש את ריבונותו על ארצו".
יואל רזבוזוב (יש עתיד) הדגיש את חשיבות הנחלת גבורה זו של לוחמי המחתרות ואסירי ציון לנוער, תלמידי התיכון וחיילי צה"ל, בתכניות הלימודים ומערכת החינוך.
ברוך גוטמכר, לוחם אצ"ל ונציג אסירי ציון, סיפר על 436 גולי אצ"ל ולח"י לאפריקה מהם צמחו במשך השנים ראש ממשלה, חמישה שרים, חברי כנסת, נשיא בית המשפט העליון, קצין תותחנים ראשי ועוד. הוא סיפר על אתר אינטרנט להנצחת פועלם של אסירי ציון, יוצאי המחתרות, אתיופיה, ארצות האיסלם ומזרח אירופה, וכן להנצחת של הרוגי המלכות באיראן, ברית המועצות, סודן, סוריה, עיראק, תוניס ותימן. הוא קרא לפעול למיצוי זכויותיהם שלוחמים אלו ומשפחותיהם.
גוטמכר פנה לוועד'ה במכתב וב הלין על כך שאין יחס מספק לפועלם של איסיר ציון, וכך למשל עלה רעיון להעביר את גלי צה"ל למוזיאון המחתרות. הוא הדגיש כי דרישת ההכרה היא סמלית ואינה עבור קצבאות.
יעקב חגואל, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית, הכתיר את גיבורי המחתרות "כמגש הכסף והזהב עליו הוגשה לנו מדינת ישראל", יאיר אסיסקוביץ, יו"ר ברית חיילי האצ"ל סיפר על מבקרים רבים במוזיאוני האצ"ל והלח"י, כלא עכו, בית הסוהר בירושלים ומבצר שוני.
לדברי יוסף קיסטר, לשעבר מנהל מוזיאון האצ"ל וכיום חוקר במכון ז'בוטינסקי, "אין אח ודוגמא ובעולם כולו לסיפור גבורתם שלוחמי המחתרות ועולי הגרדום, האצ"ל, לח"י וניל"י, כמו גם אסירי ציון שהוצאו להורג בקהיר, בגדד ודמשק.
איציק בן שמחון, מזכיר ברית חיילי האצ"ל קרא לשינוי בחוק התגמולים לאסירי ציון, בגלל שינויים הכרחיים נדרשים למשפחות של לוחמי המחתרות, ואילו נילי נאורי, סיפרה על פעילות רבה לתלמידים ובני נוער על עולי הגרדום, ביקורי רבים בכלא עכו ואזכרות ביום השנה ללוחמי המחתרות, "גבורת לוחמי המחתרות, הפיכתם מנאשמים למאשימים בבתי המשפט הבריטים, תעוזתם והקרבתם – שווים לנס חנוכה ולגבורת המכבים".
חדווה אבולעפיה, נציגת הביטוח הלאומי, הדגישה את קצבת הנכות ותגמול ההכנסות שמקבלים אסירי ציון. עד היום הוכרו כ"אסירי ציון" או "הרוגי מלכות" 3,348 איש, שכיום חיים בישראל 1,254 אסירי ציון, 2,059 איש נפטרו או הוכרו כ"הרוגי מלכות", 1,256 אסירי ציון ממזרח אירופה (בחיים 252), 1025 מארצות ערב (בחיים 455), 542 אסירי ציון מאתיופיה וסודאן (בחיים 394), ו-467 אסירי ציון של מחתרות ישראל (בחיים 140). היא הדגישה את הצורך בשינוי החוק בעניין – כדי להקל על תהליך ההכרה ועל קבלת התגמול. לדברי גלית כהן, מרכזת אסירי ציון במשרד הקליטה, חוק אסירי ציון נועד להקל ולהיטיב עימם – כמו גם להנצחת פועלם של אסירי ציון. לדבריה, עד כה תועדו רק כ-500 מסיפוריהם של אסירים, בשנה הקרובה יוכנסו 500 עדויות נוספות, ובעתיד כל סיפוריהם של כל 3348 האסירים שהוכרו.
דן אבידן, נציג משרד החינוך ובנו של לוחם האצ"ל אהרן שוסטר, הודה כי התקנה הממשלתית המאפשרת תמיכה לארגוני ההנצחה של המחתרות אינה נוחה מספיק, אך מנגד סיפר על פעילות יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך וסיורי בתי הספר במוזיאוני המחתרות ובכלא עכו. לדברי בלהה גליקסברג, המפקחת הארצית ללימודי ההיסטוריה, מורשת המחתרות ולחימתן לעצמאות נלמדת רבות ולעומק במערכת הממלכתית אך יותר בממלכתית-דתית, אלפים מהתלמידים נפגשים עם אנשי-עדות ביניהם ניצולי שואה, לוחמי המחתרות ואסירי ציון, והחומר בנושא כלול בבחינות הבגרות.
שלומי מעיין, מנהל יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון, הבטיח כי בשלוש השנים הקרובות ישודרגו 11 המוזאונים של המחתרות לרמה גבוהה ביותר, ועל השפעה רבה על התלמידים והחיילים בעקבות ביקוריהם במוזיאונים.
