"איך אתה מתכוון להגיד להם לא?"

"איזה אדם, ערכי ככל שיהיה, יגיד לא לשחרור שלו עצמו, אחרי שנים בכלא? איזה אדם לא ירצה לחיות עם אשתו בארץ עבורה שילם מחיר עצום כל כך?"

אורטל תמם אחייניתו של משה תמם הי"ד סיפרה בחשבון הטוויטר שלה כיצד מנעו יהונתן פולארד ואשתו אסתר את שחרורם של עשרות מחבלים.

האירוע עליו מספרת תמם התרחש בתחילת ממשלתו השלישית של נתניהו, אז ארה"ב העבירה לישראל דרישה מ"הרשות הפלסטינית" לשחרור מאות מחבלים "כמחווה של רצון טוב" מצד ממשלת נתניהו.

ממשלת ישראל נענתה לדרישת הרש"פ ושחררה בשתי פעימות כ-130 מחבלים, שלאחריהם היו אמורות להגיע שתי פעימות נוספות."שחרור המחבלים עבר כל כך בשקט" כותבת תמם, "שכבר חשבתי שאולי יש פה משהו שאני לא מבינה. לקראת הפעימה השלישית, שגזלה שינה מעיני, החלטתי שאם אני לא ישנה, אז שגם ביבי לא יישן".

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

"כך התייצבנו אני, חבר וחברה לבדנו בבלפור" מספרת אורטל על התפתחות המאבק, "תוך שעות וימים ספורים התייצבו לצידנו ארגונים ואנשים מופלאים שאמרו - עד כאן. העם התחיל להתעורר. מנושא כמעט שולי, שחרור המחבלים פתח את כל המהדורות. אנשים מכל הקשת הפוליטית עלו לירושלים רק כדי להביע תמיכה במאבק".

אמנם, למרות המאבק הפעימה השלישית של שחרור המחבלים מתבצעת, "אבל האדמה רועדת" מתארת תמם, "האמריקאים מבינים שהפעימה הרביעית, בה מחבלים עם דם על הידיים, לא יכולה לקרות באקלים הנוכחי. אז הם שלפו את "האס". האס שאינספור מנהיגים וראשי מדינות לחמו עבורו. תמורת שחרור הפעימה הרביעית, אנחנו נשחרר את פולארד".

"אני זוכרת" אומרת תמם "את הרגע בו הבנתי בקבוצת הווטסאפ שההצעה הועברה לאדם המקורב ביותר לפולארד. זה היה הרגע בו הבנתי שאין יותר תקווה. איזה אדם, ערכי ככל שיהיה, יגיד לא לשחרור שלו עצמו, אחרי שנים בכלא? איזה אדם לא ירצה לחיות עם אשתו בארץ עבורה שילם מחיר עצום כל כך? לפחות פולארד יחזור הביתה, שכנעתי את עצמי".

"ואכן" ממשיכה תמם "הציעו לפולארד את השחרור, אבל יהונתן פולארד בעצמו, סרב. בו ביום גזר על עצמו המשך מאסר לכל חייו. כל זאת כדי שלא ישוחררו מחבלים עבור שחרורו. יהונתן פולארד, שהעביר את רוב שנות בגרותו בכלא הפדרלי המאובטח ביותר בארה"ב, בבדידות ותחת ההשגחה הצמודה ביותר, סרב להשתחרר כדי לא לתת לגיטימציה לעסקה שכוללת שחרור מחבלים".

"מה הוא כן עשה?" מספרת תמם, "שלח את האנשים הקרובים אליו ביותר בישראל, להפגין יחד איתנו".

אורטל תמם מוסיפה ומספרת כי במהלך השבעה על אסתר פולארד הגיעה לנחם את יונתן ולהודות לו באופן אישי. אורטל הציגה את עצמה בפני יונתן כאחייניתו של החייל משה תמם הי"ד, והוסיפה שבאה לומר לו ולאסתר תודה גדולה.

"אני יודע טוב מאוד מי את" השיב לה מיד יונתן, "דעי לך, שזאת אפילו לא הייתה שאלה מבחינתנו. איך שההצעה עלתה, אסתר התקשרה אליי ושאלה "איך אתה מתכוון להגיד להם לא?" האופציה לומר כן בכלל לא הייתה על השולחן. אלא רק השאלה איך לומר את הלא".

"בלתי נתפס" מסכמת תמם, "המחיר האישי שהזוג הזה שילם למען התמורה הלאומית. הרגע המיוחד הזה היה עבורי זריקה של אמונה ושל תקווה ושל אחדות. הלוואי ויהיה גם קצת עבורכם. תודה לאישה שהקדישה את חייה לעם ישראל. תודה לך אסתר פולארד ז"ל. תהיה מנוחתך עדן."