ארץ הבירוקרטיה המובטחת | העובדת הבלתי חוקית תגורש מהארץ רק אחרי 14 שנים

הליך הגירוש של מהגרי עבודה ושוהים בלתי חוקיים, גם במקרים שאינם שנויים במחלוקת - מתמשך על פני שנים ארוכות בזכות בירוקרטיה משפטית ועזרה צמודה של ארגוני שמאל. בית המשפט העליון הורה היום (רביעי) על גירושה של לוליטה ראדאם (52) תושבת הפיליפינים שמשכה את הסחבת המשפטית בעניינה במשך 14 שנים. 

לוליטה ראדאם אזרחית הפיליפינים בת 52, הגיעה לישראל לפני כחמש עשרה שנה לאחר שקיבלה אשרת עבודה בענף הסיעוד. שנה לאחר מכן פקעה אשרתה,  אולם היא המשיכה לשהות בארץ שלא כדין.

במהלך שהייתה בארץ הכירה ראדאם יהודי ישראלי שהיה במצב בריאותי קשה ונזקק לטיפולי דיאליזה באופן קבוע, ולפני כשמונה שנים נישאה לו בנישואים אזרחיים בחו"ל.

לאחר מכן הגישו השניים בקשה לאיחוד משפחות, במסגרתה החלה המדינה להנפיק לראדאם אישורים זמניים, בתחילה לתקופה של חצי שנה ובהמשך לתקופות של שלושה חודשים.

במסגרת הבקשה זומנו השניים למשרד הפנים לצורך בחינת רצינות הקשר ביניהם. פקידי משרד הפנים התרשמו כי השניים אינם בקשר אמיתי. למרות זאת ניתנה לראדאם אשרה נוספת למשך שנה לצורך "בחינת רצינות הקשר בין השניים".

כעבור שנה הגיעו השניים שוב למשרד הפנים. הפעם נקבע בודאות כי מדובר בנישואין מתוך אינטרס. "אזרחית הפיליפינים מעוניינת לקבל מעמד בישראל, והבעל הישראלי אף טען בשימוע כי הוא מעוניין במעמד עבור העותרת, על מנת לשפר את מצבו הכלכלי", נכתב בהחלטת משרד הפנים. בעקבות זאת, משרד הפנים החליט שלא לשדרג את מעמדה של ראדאם במסגרת הליך קבלת האזרחות.

כעבור חדשיים נפטר הבעל היהודי, ומספר שבועות לאחר מכן עתרה הפיליפינית בדרישה להמשיך את הליך קבלת האזרחות. משרד הפנים סירב והיא הגישה בקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי עליה לעזוב את הארץ.

אולם אם מאן דהוא חשב כי אזרחית הפיליפינים תוותר לאחר 12 שנות מגורים בארץ המובטחת, הרי שהוא מוזמן לערוך חיפוש במאגרי בית המשפט המלאים מקרים דומים שכבר הפכו לשיטה עבור הזרים בישראל.

ראדאם נעצרה כעבור כמה חודשים כאשר היא שוהה בישראל שלא כחוק, אולם שוחררה לאחר שטענה כי היא צריכה להחזיר חובות למספר אנשים בישראל. כעבור כשבועיים הגישה בקשת סרק לקבלת מקלט מדיני בישראל, וכעבור חמישה חודשים טענה לפתע כי היא מתגוררת עם אזרח ישראלי בשם חיים צדוק ולכן היא מבקשת לקבל מעמד חוקי בישראל.

משרד הפנים שוב בחן את בקשתה ושוב הגיע למסקנה כי הקשר נועד אך ורק לשם קבלת מעמד בישראל. אנשי משרד הפנים ציינו כי כשנעצרה מספר חודשים קודם לכן סיפרה כי היא מתגוררת ברחוב לוינסקי עם חברות, אולם בבקשה שהגישה לקבלת מעמד סיפרה כי היא מתגוררת בביתו של צדוק תקופה של מספר חודשים קודם המעצר.

הפיליפינית הנחושה ערערה על ההחלטה לוועדת ההשגה לזרים, שדחתה גם היא את הבקשה בהחלטה שניתנה לפני כחצי שנה. ראדאם לא ויתרה ועתרה גם לבית המשפט לעניינים מנהליים, ששוב נאלץ לדון בעניינה וכמובן הורה על הרחקתה מישראל, תוך שהוא סוקר את דרכה להשיג בכל דרך ותוך שימוש בשקרים, מעמד בישראל. בית המשפט הורה על הוצאתה מישראל עד ליום שני הבא ועל תשלום הוצאות לה ול"בן זוגה" הפיקטיבי.

שיטת הסחבת הוכחה כיעילה

אולם אם חשבתם כי מדובר בסוף הסיפור, הרי שבית משפט העליון עודנו נמצא בירושלים. ראדאם עתרה לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את ביצוע סילוקה מישראל עד להחלטה בערעור שהגישה לבית המשפט העליון. הבוקר (רביעי) הורה השופט נועם סולברג כי אין מקום להעתר לבקשה שכן סיכוייו של הערר להתקבל קלושים. "המערערת פעלה בדרכים שונות, לא כולן ישרות, כשכל מטרתה היא להסדיר את מעמדה", ציין סולברג.

בהנחה שראדאם אכן תעזוב את הארץ עם תוך ההליך המשפטי המייגע, הרי שבאמצעות הפרת חוק מחד ושימוש בכל הליכי המשפט הדמוקרטי מאידך, הצליחה אזרחית הפיליפינים לשהות בארץ תקופה של לא פחות מארבע עשרה שנה לאחר סיום האשרה המקורית באמצעותה הגיעה לישראל.

מקרים שכאלו מגיעים לפתחה של המערכת המשפטית והבירוקראטית בישראל חדשות לבקרים ומדובר באלפי זרים שמוצאים תירוצים שונים ומשונים מדוע עליהם להישאר בישראל.

המקרה של ראדאם פשוט יחסית כיון ששקריה היו ברורים לכל, לא נולדו לה ילדים בישראל והיא חיה במדינה שלא מוגדרת באופן כלשהוא כנמצאת בסיכון. למרות זאת היא הצליחה בקלות להישאר בישראל תקופה כה ארוכה ולראות ממשלות קמות ונופלות ושרי פנים מתחלפים.

השיטות של הזרים להישאר בישראל ולקבל מעמד חוקי מגוונות ורבות. ארגוני השמאל עתירי הממון ועורכי הדין מסייעים להם בכל דרך להישאר בארץ האפשרויות המשפטיות הבלתי נגמרות.

קרא עוד: