בית המשפט אסר לומר, את מה שכולם יודעים

בפרוטוקול וועדה של משרד הרישוי, שהחליטה לשלול את רשיונו של עבדאללה אלסאנע שצבר עשרות עבירות בזמן קצר, התייחסה הוועדה ל"מגזר הבעייתי" המככב בראש רשימת העבריינות בדרום. בהחלטה שפרסם אתמול, השתלח בית המשפט בעיר באותה אמירה, ופסל בעקבותיה את החלטת השלילה

שוב קבע נציג הרשות השופטת, כי את מה שכולם יודעים, ממנו כולם סובלים, אסור לומר בקול.

לפני כשנה וחצי נערך דיון בוועדה של רשות הרישוי בבאר שבע בענינו של עבדאללה אלסאנע, שהספיק לצבור בתוך 5 שנים מקבלת רישיון הנהיגה שלו 38 עבירות תנועה ו-152 נקודות.

עוזי יצחקי, סמנכ"ל תנועה, החליט לשלול את רשיונו של אלסאנע לחמש שנים. "בהתאם לנתונים שהובאו בפני ולאחר ששמעתי את הנהג, שוכנעתי כי בדרך נהיגתו יש סכנה מוחשית והוא מסכן את עצמו ואת שאר משתמשי הדרך", כתב יצחקי בנימוקי ההחלטה. "מדובר בנהג חדש יחסית אשר צבר משנת 2006 (עת קיבל את רשיון הנהיגה שלו) 38 עבירות ללא חנייה מהן עבירה חמורה וכן 152 נקודות לפי שיטת הניקוד".

לכאורה מדובר בעוד החלטה שגרתית, שרבות כמוה מתקבלות מידי חודש. אך רק לכאורה. במסגרת הפרוטוקול שתיעד את מהלך הדיון בו נכח גם מנהל המחוז, חנניה אפנג'ר, נרשמה התייחסותה של מנהלת תחום נהיגה ברכב במשרד הרישוי מחוז באר-שבע והנגב, חנה בלום. בדבריה התייחסה בלום לעובדה הידועה לכולם, אך שכחה כי אסור שתאמר.

"הנהג מבקש להתחשב בו, כבר שנה אין לו רשיון נהיגה", ציינה בלום. "הוציא רישיון רק ב-2006 וכבר יש לו 152 נקודות. זהו מגזר בעייתי והשופטים מעודדים ומתחשבים בהם ונותנים להם הזדמנויות לחזור למוטב", כשלה בלום בלשונה, כשל שיעלה לה בהשתלחות חסרת רסן של שופט בית משפט השלום בעיר.

שיקולים זרים?

אלסאנע לא התעצל, ומיהר להגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט השלום לתעבורה בעיר.

במהלך הדיונים, שהתפרסו על פני למעלה משנה, נקראו חברי הוועדה לדוכן העדים, כשאת כבוד השופט אלון אופיר מעניין דבר אחד. לא שורת עבירות התנועה, לא המשמעות של צבירת כמות נקודות שכזו בפרק זמן כה קצר, ואף לא שמיעת חוות דעת מקצועית של חברי הוועדה הבכירים. העדים נחקרו שתי וערב על האמירה בדבר "המגזר הבעייתי".

בהחלטתו תיאר השופט אופיר את החקירה שעברה בלום "כאשר ביקשתי הבהרה לאמירה זו של העדה, השיבה היא כך: "אני אומרת שנרשמו כאן דברים שנאמרו ולא היו אמורים להירשם", התנצלה בלום. "יכול להיות שנאמרו דברים נוספים אבל לא הייתה להם חשיבות שהצדיקה את רישומם. מה שנרשם לדעתי הוצא מהקשרו"".

כאשר ניסה הסנגור להבין מדוע אמירות או הסברים של הגברת בלום ביחס למגזר אליו שייך המשיב רלוונטים כלל לדיון בשאלת פסילת רישיונו, השיבה העדה: "למה זה שיקולים זרים. אני לא רואה בזה שיקול זר...."

בהמשך ניסה הסנגור להבין האם יש למשרד הרישוי עמדות גם ביחס למגזרים נוספים באוכלוסייה.

העדה הכחישה מיד רלוונטיות של מגזר כזה או אחר להחלטת הפסילה אך ביחס לשאלה:"אמרת בהגינותך שאם היה נהג רוסי היית אומרת את דעתך האישית גם בעניין זה?",  השיבה העדה:"יכול להיות אני לא בטוחה. אני לא בטוחה שהיה עולה לי באותו רגע להגיד גם על נהגים רוסיים הכל תלוי בנסיבות".

(מתוך פרוטוקול הדיון)

מנוגד למגילת העצמאות

אתמול פרסם השופט אופיר את החלטתו הזועמת, כשהוא מורה על פסילת ההליך שנעשה, וכל זאת בשל אותה אמירה.

"מיצובו של אדם בתוך מגזר כזה או אחר ומתן משקל ולו ברמז לאותו מגזר אליו שייך אותו אדם כדי לקבל החלטה מנהלית בעניינו – נוגדת את עקרונות הבסיס עליה הוקמה מדינה זו" נזף השופט.

"החלטה של רשות מרשויות המדינה, במהלכה הועלתה סוגיית שיוכו העדתי/מגזרי של אותו אדם כחלק מהדיון אשר ליווה את תהליך קבלת ההחלטה, היא החלטה שבטלה מעיקרה, נגועה בשיקולים זרים ולא יהיה לה כל תוקף במדינת ישראל.

בפרשה שבפני התביישתי לקרוא כי סוגיית שייכותו של המשיב למגזר כזה או אחר הפכה לחלק מהדיון בו נציגים רשמיים של המדינה צריכים להחליט בשאלה הקשורה בשלילת רישיון נהיגתו של המשיב.

אני מבקש לקוות לטובת המדינה כי הדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון אכן הוצאו מהקשרם, אך על פניו ומהדברים המתוארים לעיל ספק רב בעיני אם זה אכן היה המצב.

על פניו עולה כי החלטתו של מר יצחקי ניתנה לאחר הדברים שהשמיע באוזני חברי הועדה הגב' בלום.

אין לדעת איזו השפעה היו לדברים אלו על החלטתו של מר יצחקי ולמען האמת ספק בעיני אם יש כלל חשיבות לקביעת משקל הדברים בהחלטתו הסופית.

עצם אמירת דברים אלו שצוטטו לעיל במסגרת ישיבה רשמית של נציגי המדינה היא אות קלון על ההליך כולו ואין אני מוצא נימוק אחד אשר יצדיק את החלטת המדינה להגן על הליך זה.

אין אני נכנס כלל לשיקולים הקשורים לעברו התעבורתי של המשיב או לצידוק שבהבאת המשיב להליך בפני רשות הרישוי.

משהובא אדם להליך מנהלי בפני רשות שסמל המדינה מתנוסס על מסמכיה, זכאי הוא להליך שוויוני ללא כל קשר או זיקה ל"מגזר" אליו הוא שייך. כולנו מול הרשויות "מגזר" אחד.

מרגע שנושא מגזרו, דתו, צבעו, מינו, השקפתו הפוליטית, מעמדו החברתי או כל שיקול זר אחר נכנס לגדר הדיון בעניינו – חרגה הרשות מגדר ההליך התקין הבסיסי לו קיבלה היא סמכות מכח החוק, וכתוצאה מכך כל החלטה שתקבל תהיה פסולה מעיקרה.

אשר על כן, אני קובע כי ההחלטה שקיבלה רשות הרישוי בעניינו של המשיב בפרשה זו נפסלת על ידי".

לסיום הסכים השופט כי וועדה נוספת תבחן מחדש את בקשת השלילה, אך דרש כי בכירי משרד הרישוי שנכחו בוועדה הקודמת, לא ישבו בה.

משטרת ישראל חושבת אחרת

ממבט קצר באתר משטרת ישראל ניתן לראות, כי מה שברור לשופט הנכבד היושב בהיכל השן, כלל אינו נהיר לשוטרים בשטח.

בהסבר אודות פעילות המחוז הצפוני במשטרה מככב ללא בושה "המגזר", אשר על פי משטרת ישראל מספק את רוב העבודה לשוטרי המחוז. מאפייני הפעילות הבולטים במחוז הם: "ריבוי אירועי אמל"ח ואירועי ירי, בדגש על המגזר והשפעה של האוכלוסייה הלא יהודית בתחום המחוז על הפשיעה בעיקר בעבירות נגד אדם, בטחון וסדר ציבורי".

באתר גם מודגשת הפעילות וההתמקצעות בטיפול "בתופעות המגזר" הכולל: "סמים – הברחות מגבול ירדן, לבנון וסוריה, בניה בלתי חוקית בדגש על המגזר, איומים אסטרטגיים – מלחמה בצפון ( ירי רק"ק וטק"ק) - "גבול  חם", ולסיום, לא תאמינו, ריבוי תאונות דרכים קשות וקושי באכיפה במגזר.

יתכן מאוד, ואת בכירי משרד הרישוי בדרום הצליח בית המשפט לשכנע כי אין כל קשר בין מגזר מסוים לסטטיסטיקת הפשיעה בו. גם אם לא לשכנע, קרוב לוודאי שהתייחסות לכך יהיה קשה למצוא בעתיד במסמכים רשמיים.

אולם מי שיאלצו להמשיך ולהתמודד עם התופעה יהיו ציבור הנהגים ותושבי הדרום, הסובלים באופן יומיומי מההפקרות והפשיעה מאותו מגזר, אשר קיבל כעת זריקת עידוד נוספת להמשיך בדרכו.