בעז אלברט: "לא מתכוון לכבד את צו הגירוש"

חמישה ימים לאחר שקיבל צו גירוש מביתו ומשטחי יהודה ושומרון לחצי שנה, מצהיר בעז אלברט מיצהר כי הוא אינו מתכוון לעזוב את ביתו. "אם כל אחד בתחומו הוא, ע"פ השקפתו, קצת יעמוד על העקרונות שלו - תהיה מציאות קצת יותר טובה", הוא אומר
[caption id="attachment_70371" align="aligncenter" width="491" caption="בעז אלברט בכרם היין (הקול היהודי)"]
זו לא הפעם הראשונה שבועז אלברט, חקלאי תושב יצהר ואב לשישה ילדים, מקבל צו הרחקה מביתו. אך בשונה מהפעם הקודמת, בה הבין אלברט את הרקע להוצאת הצו, לאחר שארגן פעולות מחאה על רקע החשש להרס ביתו, הפעם חש אלברט כי מדובר בהתנכלות גרידא. "הצו מתייחס אך ורק לדברים שאמרתי וכתבתי בציבור ,שכל אחד יכול לבא ולקרוא ולראות את הדברים במו עיניו", אומר אלברט.
בדומה לפעם הקודמת בה גורש מביתו,  גם הפעם לא מתכוון אלברט לעזוב את ביתו בשל חתימה על דף נייר.  "אני לא רואה עניין בלכבד את הצו. אם למישהו יש טענות הוא מוזמן לבא ולהציג אותם בפני. דופקים בשתיים בלילה בדלתו של אדם, ומציגים לו צו שאין שום אפשרות לבחון מה עומד מאחוריו, בעוד שאני טוען בתוקף שהוא מתייחס אך ורק לדברים שאמרתי וכתבתי בציבור".
"אם זה המצב, שהאלוף, שיודע להכיל כמעט כל גילוי אלימות מצד ערבים, אך ממהר להוציא צו דרקוני כשיהודי כותב משהו שקצת שונה מהקו המקובל, אני לא מתכוון להתייחס אליו", הוא מסביר את המהלך בו בחר.
אלברט, המגדל כרמי ענבים למרגלות ביתו בשכונת תקומה, מתכוון להמשיך לעבוד בכרם ולחיות עם משפחתו כרגיל, למרות הסכנה שיעצרו אותו על הפרת הצו. "מי שמסכים להוראה של צו כזה, מכשיר באופן כזה או אחר גירוש יהודים", הוא אומר.
לדבריו, מה שגרם להוצאת הצו היא התעסקותו בכתיבת מאמרים בעניין הטיפול הצבאי בטרור הערבי או, "אי הטיפול הצבאי בסוגיית הטרור הערבי", כלשונו.
"אני חושב שזה אחד הדברים שגרמו לניצן אלון להוציא את הצו. הרצון להשתיק את הביקורת, על ידי זה שהוא הופך אותי מאחד שכותב מאמרים, לפושע שכביכול עושה דברים נוראים. אבל הציבור מוזמן לקרוא את הדברים ולהתרשם", הוא מוסיף בחיוך.
אלברט טוען שהוא עצמו הכריע לפני שנים כי מאבקים אמנם הכרחיים ונותנים תחושה טובה, אולם עיקר עיסוקו הוא בתנועת 'דרך חיים'. "ריצה ממאבק למאבק היא דבר שאפשר להרוויח בו נקודות וזה אולי נותן תחושה טובה למי שרוצה להיות פעיל, אבל בסופו של דבר זה יותר כיבוי שריפות מאשר לבנות משהו", הוא מסביר. לדבריו, מי שרוצה באמת לבנות משהו שיצטרף לתנועת "דרך חיים" "בה ההרגשה היא שחושבים בראש גדול".
"אם כל אחד ייתן מעצמו קצת תהיה פה מציאות טובה יותר", אומר אלברט בהקשר לנכונותו להיאסר. "זה שבדור שלנו בן-אדם שמוכן להיעצר לכמה ימים או אפילו למספר חודשים, עבור אי הכניעה לחוקים השליטים בארץ, נתפס כדבר מיוחד וחריג, רק מראה את מצבינו לעומת דורות קודמים ולא רחוקים שאנשים ממש מסרו את נפשם על דברים כאלה".
"אולי דווקא זה שהיום לא ממש צריכים למסור את הנפש, אלא רק לתת מעט מעצמך, רק נותן קצת אופטימיות שבאמת הדבר בידינו. אם כל אחד בתחומו הוא, ע"פ השקפתו, קצת יעמוד על העקרונות שלו תהיה מציאות קצת יותר טובה".
לסיום אומר אלברט כי אחרי חודשים ארוכים של עבודה בכרם בתקופת האביב, יהיה לו קשה לשמוע על הבציר בכרם דרך הטלפון. "על זה נאמר, "חלל עליו שבת אחת בשביל לקיים עליו שבתות הרבה"", אומר בכאב, ומקווה כי בשנה הבאה יזכה לבצור את הכרם בעצמו. "אולי עד אז ניצן אלון יחזור בתשובה וכדי לכפר על מעשיו יבא לעזור. אנחנו לא מתייאשים מאף יהודי, אפילו לא מניצן אלון".