גדרות הבטחון - אשליה מסוכנת

מערכת הביטחון השקיעה עם השנים מאות מליוני ₪ והרבה חשיבה ותכנון, בהקמת מערכות גידור לישובי יו"ש (וישובי ספר אחרים) מתוך תפישה שגדר ביטחון התוחמת את הישוב משפרת את ביטחון התושבים.

בשנים האחרונות משודרגות רבות מן הגדרות מסתם מכשול למערכת התראה משוכללת, כחלק ממערכות השב"מ הנפרשות בישובים רבים.

לכאורה, כל תוספת בטחון מבורכת, אז מה רע בגדר ?

הגדר – שדר לאויב "אני מפחד"

הגדר משדרת לאוייב פחד וחשש מהתקפה. לא לחינם התעקש משה רבינו לקבל מידע על טיב הביצורים של עמי כנען: "ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים" (במדבר יג, יט) – "סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין – חלשים הם" (פירוש רש"י שם).

הצבת גדר משדרת לאויב שתושבי הישוב מפוחדים, ובכך מחזקת אותו לפגוע בהם.

באופן כללי, ביטחון מורכב מתשעים אחוז פסיכולוגיה ועשרה אחוז אמצעים ופעולות מבצעיות. בניה של אמצעי שיעילותו (אולי) היא בלעכב את האויב לשלושים שניות, אך גורמת נזק עצום בהכרזה "אני מפחד", מזיקה לביטחון הרבה יותר מתועלתה.

הגדר – אשליה

מעבר של גדר ביטחון, בין אם מדובר בטיפוס ומעבר מעל הגדר, ובין אם מדובר בחיתוך ומעבר בפתח שנוצר, לוקח שניות ספורות, מנסיון אישי. בהנחה שהגדר נמצאת מרחק של עד דקה ריצה מבתי התושבים, משמעות הגדר אפסית, ככזאת שאמורה למנוע את החדירה לישוב.

אומנם, גדר התראה נותנת אינדקציה למעבר כזה, אך מי שמכיר את המערכות הללו יודע שמרוב נגיעות של בעלי חיים או אפילו סתם רוח חזקה, המערכת לא מתרגשת מכל אינדקציה. בנוסף, כפי שפורסם, האירוע באיתמר מוכיח שגם כאשר מופעלת האינדקציה, והסיור מגיע למקום, לא בהכרח יביא הדבר לשיבוש פעולת הטרור.

אגב, אמצעי תצפית ומכ"ם ראויים, ואינם יוצרים אשליה כגדר.

הגדר –  עיסוק במגננה בלבד

במערכה צבאית אין פסול בעיסוק גם במגננה, לצד החתירה למגע ותקיפת האויב. כל חייל חי"ר רוכש כבר בטירונות תרגולות של תפישת מחסה. ציוד המגן ותרגולות תפישת המחסה נועדו לאפשר לחייל את יכולת ההתארגנות לקראת ההתקפה, ולא כדי שימשיך לשבת בבטחה ובפסיביות עד לשוך הקרב.

במציאות המוכרת לנו, מערכת הביטחון משקיעה כמעט את כל כוחותיה ויכולותיה במציאת פתרונות מיגון יותר ויותר מתקדמות, ביו"ש, בדרום, ובכלל, וכמעט לא עושה דבר לתקיפת האוייב ולהשמדתו.

במציאות כזאת, יישור קו עם מגמת המערכת, והסכמה למעשה לשיטת הבריחה מעימות צבאי והתכנסות להגנה פסיבית על הישובים, הם טעות, טעות מסוכנת מאוד.

הגדר – קירוב האויב לקו הבתים

ברוב הישובים קיים שטח פתוח \\ חקלאי החוצץ בין הכפר הקרוב לישוב. שטח זה, מטבעו, אמור לשמש "מרחב אבטחה" לישוב, בתנאי שכל תנועת ערבים בו תיחשב להפרעה לשגרת הביטחון.

קיומה של גדר מסביב לישוב, יוצרת בהכרח את התפישה, הן אצל הצבא, והן אצל התושבים, שתנועה ערבית מחוץ לגדר הינה לגיטימית.

הרועה או הפלח ה"תמימים" היושבים בצל עצי הזית בסמיכות לגדר, הם חלק ממערך הלחימה של האויב. תוך כדי ניגוב הפיתה בחומוס, מתצפת הערבי על בתי הישוב, מזהה  תנועות של כוחות וסידורי ביטחון. גם אם הוא עצמו לא יעשה בזה שימוש, המידע כבר יגיע לאחרים.

ההסכמה לכך שהאויב נע באופן חופשי בכל השטח הזה, עד למרחק נגיעה מהגדר, וכל עוד הוא לא חוצה את הגדר הוא "בסדר", מסייעת לאויב להתארגן, לאסוף מודיעין, לבצע את הפיגוע, וכן, גם לצאת בשלום מהישוב ולהיטמע בשטח.

הגדר - ויתור על עתודות הקרקע שמסביב לישוב.

הקפת ישוב בגדר מקנה באופן טבעי לתושביו את התחושה שהגדר הינה סוף שטח ההשפעה ויכולת ההתרחבות העתידית של הישוב, ומעבר לגדר זה כבר "שטח של הערבים".

בנוסף, הפיקוח הממשלתי הגובר והולך (בסיוע גורמי אכיפה בינ"ל) על הבניה ביו"ש, נעזר בין השאר בגדרות הישובים. יציאה אל מחוץ לגדרות למטרות התיישבות כמעט ואיננה ניתנת לביצוע

מה האלטרנטיבה?

העברת המערכה והגנת הישוב מקו הבתים אל השטחים שמסביב לישוב. אם הצבא עושה זאת מוטב, ואם לא, אז יהודים טובים אחרים צריכים לעשות זאת. מדובר בעניין של פיקוח נפש.

בסופו של דבר חייבת להיות הטמעה נפשית בקרב האויב שהסתובבות בשטח הקרוב לישוב הינה מסוכנת ולא כדאית.

ביצהר, במקום בו אני חי, ב"ה אין גדר, ואין מצלמות. כששואלים אותי אורחי על כך, אני נוהג לענות שאם הצבא חושב שתושבי הכפרים מסוכנים, אין לנו התנגדות שיבנו גדרות ויתקינו מצלמות מסביבם. כמובן עד שהאויבים יעברו אל המקום המתאים להם ואנו נשב על הארץ לבטח.

בועז אלברט - כורם וחקלאי. עוסק בפיתוח חשיבה אסטרטגית.