"הגשת כתב האישום פגעה ברב וייס הרבה יותר מכל מאמר"

בתחילת השבוע ניתן גזר הדין במשפטו של הרב אליצור סגל שפרסם מאמר נגד הרבצ"ר לשעבר ישראל וייס. על הרב סגל נגזר מאסר על תנאי ובית המשפט הורה לו לפצות את הרב וייס. במהלך הטיעונים לעונש התקיים דיון מעניין על מקומו של הרב וייס בעולם התורני כיום
[caption id="attachment_39188" align="aligncenter" width="512" caption="הרבצ"ר וייס (שני משמאל) לאחר עקירת הקברים בגוש קטיף"]
הרב אליצור סגל שהורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור בעקבות מאמר חריף שפרסם נגד התנהלות הרבצ"ר לשעבר ישראל וייס בתקופה בה היה שותף לגירוש היהודים מגוש קטיף, יאלץ לפצות את הרב וייס.
ביום שני השבוע ניתן בבית משפט השלום בירושלים גזר דינו של הרב סגל. השופטת איליתה זיסקינד גזרה על הרב סגל מאסר על תנאי, קנס על סך 3,000 ש"ח ופיצוי לרבצ"ר לשעבר בסך 4,000 ש"ח.
נמחק מהעולם התורני?
כעילה להחמרה בעונש, מצאה השופטת את דבריו של הרב סגל בבית המשפט לפיהם הרב וייס יפגע יותר מעצם ההרשעה וגזר הדין, "שכן בעצם קיום ההליך בביהמ"ש, נחשב הרב כמחוק בעולם התורני".
"האופק של הרב וייס להתקדם בעולם התורני נחסם כי הוא נחשב לאדם ששבר את כללי המשחק. במקרה הזה לתת עונש יחסום אותו לא רק למה שכבר היה.. הוא ייחשב לאדם שנמצא מחוץ.. זה מוחק אותו לחלוטין בעולם התורני אם יוטל עונש", אמר הרב סגל לבית המשפט. "הגשת כתב האישום הזה פגעה ברב וייס הרבה יותר מכל מאמר שהייתי יכול לכתוב".
השופטת, שספק אם מבינה מהו "העולם התורני" עליו דיבר הרב סגל, לא אהבה את הגישה. "סבורני כי הנאשם שכח כי בהיותו אזרח מדינת ישראל, חלים עליו חוקי המדינה", כתבה השופטת זיסקינד בגזר הדין. "נסיונו לכפור בהליך המשפטי שהתנהל נגדו, משום שאינו עונה על כללי העולם התורני... הינו משום כפירה בעקר, ובטוי של יחס לא הולם כלפי ההליך בו הוא מצוי".
בכל מקרה, אם תרצה השופטת זיסקינד ואם לאו, מבחינה עובדתית הרי שהרב סגל צדק. הרב ישראל וייס שיצא במהלך הגירוש נגד עמדת מי שנחשב למורו ורבו, הרב אברהם שפירא זצ"ל, שקרא לסרב לפקודת הגירוש, אכן לא נותר במעמדו.
לאחר הגירוש הוא בחר לעזוב את שכונת קרית משה בירושלים שם התגורר שנים ארוכות, וזאת בשל היחס העוין שהופנה כלפיו בעקבות השתתפותו בגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ובמיוחד במעשה המזעזע של הוצאת הנפטרים - חלקם נרצחו על קידוש ה' - מקבריהם בבית העלמין בגוש קטיף.
הרב וייס אף הותקף בעת ביקור בכותל המערבי של הר הבית כשנתיים לאחר הגירוש. בספר שפרסם "בדם ליבי", בא הרבצ"ר לשעבר חשבון עם כל המי ומי, ומציג עצמו כקדוש מעונה.
[caption id="attachment_13989" align="alignleft" width="100%" caption=""לתרגם את גזר הדין לפרסית" - עו"ד איציק בם (יח"צ)"]
"לתרגם את גזר הדין לפרסית"
כזכור, הרב סגל הורשע בכתיבת מאמר חריף נגד התנהלות הרבנות הצבאית ובראשה הרב ישראל וייס. המאמר פורסם באתר מנהיגות יהודית לפני כשמונה שנים, ערב הגירוש מגוש קטיף, בו נטל הרב וייס חלק פעיל, בין השאר בהוצאת הנפטרים מקברם ובפינוי בתי הכנסת.
הרב סגל פירט את הבעיות העיקריות שקיימות בצה"ל והן מוסר הלחימה המעוות, גירוש יהודים, צניעות, כשרות וחילול שבת. הרב סגל האשים את הרבצ"ר וייס כי הוא "מסייע ושותף לרצח – איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע ושותף לגילוי עריות – איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע ושותף לחילול שבת שהוא איסור סקילה, מסייע ושותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה, ומסייע ושותף להאכלת מאות אלפי יהודים באיסורי דאורייתא".
בסופו של משפט ארוך שהתנהל למעלה משש שנים, הורשע הרב סגל בעבירה של העלבת עובד ציבור.
בטיעונים לעונש סקרה התובעת הערביה ממחוז ש"י נהלה גני, את חשיבות מוסד הרבנות הצבאית ופירטה את הפגיעה ברב וייס. יש לציין כי הרב וייס לא נתקל במאמר אלא כשנתיים לאחר פרסומו, וזאת לאחר שקצין משטרה הפנה אותו למאמר וביקש שיגיש תלונה נגד הרב סגל.
עו"ד איציק בם שיצג את הרב סגל טען כי כלל לא היה מקום לכתב אישום על המקרה וכי הוא מבקש להטיל על הרב קנס סמלי של שקל אחד בלבד.
"שלא כמו באיראן, בתאילנד, קובה או זימבבווה, מדינה דמוקרטית מקדשת את חופש הביטוי ולא היה מקום להגיש כלל כתב אישום", אמר עו"ד בם. "הנאשם פרסם את מאמרו בעת פינוי יהודים מגוש קטיף, כשלרב הצבאי הראשי היה אז תפקיד מיוחד, שהיה בלב המחלוקת הציבורית, כמו בפתיחת קברים והוצאת מתים ועצמות מהקרקע - והנאשם כתב מה הוא חושב על אופן ביצוע התפקיד ע"י הרב ישראל וייס".
בסופו של דבר גזרה כאמור השופטת עונש חמור יחסית על הרב סגל, וקבעה כי הוא ישלם קנס ופיצוי ובנוסף יושת עליו מאסר על תנאי.
עו"ד בם אמר לאחר גזר הדין כי "מן הראוי לתרגם את גזר הדין לפרסית מכיוון שכל ההליך הזה איננו הולם מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית".