הילולת "הפרי חדש" - החיבור שהוחרם הפך לספר יסוד

רבי חזקיה די סילוה, שהיום (ב') חל יום פטירתו, חיבר את ספרו 'פרי חדש' על השולחן ערוך. בחייו החרימו את ספרו, שכן בחדשנותו וחריפותו חלק על הבית יוסף וגדולים נוספים. לאחר פטירתו, התקבל הספר בכל תפוצות ישראל

היום (שני - כ"ט כסלו) חל יום פטירתו של הרב חזקיה די סילוה זצ"ל, מחבר הספר 'פרי חדש' על השולחן ערוך, שלימים נתקבל בכל תפוצות ישראל והודפס במהדורות רבות יחד עם שאר נושאי הכלים על השולחן ערוך.

הרב חזקיה נולד בשנת ה'תט"ז בליוורנו שבאיטליה. בגיל 20 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיר הקודש, שם בגיל 22 נשא לאישה את ביתו של ר' רפאל מרדכי מלכי. לאחר חתונתם, המשיך הרב חזקיה לעמול בתורה הקדושה יומם ולילה ולהתעמק בהלכה. לאחר פטירת רבו, רבי משה גלנטי, נתמנה להיות ראש הישיבה במקומו, עוד בטרם מלאו לו שלושים שנה. הרב נודע כמקובל גדול, חיבר דרושים לפי חכמת הקבלה אך צווה לגנוז אותם ובחר לעצמו דרך עצמאית בלימוד התורה.

בשנת ה'תמ"ח נסע לאירופה בשליחות עדת הספרדים בארץ הקודש ושם התחיל להדפיס את ספרו 'פרי חדש' על השולחן ערוך, חלק יורה דעה. בספרו, שמאוחר יותר התרחב גם לחלקי אורח חיים ואבן העזר שבשולחן ערוך, חלק לפעמים על הבית יוסף והרמ"א באמרו "שהמחבר וכל האחרונים טעו בזה" (פרי חדש סי' ש"ט ט"ו). כמו כן קרא תגר על חומרות יתירות שנגזרו אחר חתימת התלמוד, "אין לנו לגזור גזירות מדעתנו בדבר שלא נזכר בתלמוד..." (שם סי' כ"ז א', סי' ל"ז א', סי' ל"ב ו', סי' נ"ח ט"ז).

כאשר הגיע הספר 'פרי חדש' לרבני מצרים, החליטו לאסור את הקריאה בו ולהחרים את הספר. את ר' חזקיה החליטו שלא להחרים שכן היה תלמיד חכם גדול בתורה. כך מובא בספר שו"ת 'גינת ורדים' (ת"א סי' ו') לר' אברהם הלוי ממצרים:

"עובדא הוה בצורבא מרבנן דהוה חריף טובא... (מעשה היה בתלמיד חכם שהיה חריף מאוד. י"פ) וחיבר ספר על טור יו"ד וכו' ופריו חדש. ובבוא הספר למצרים מצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל וכו' ועל רבנו בית יוסף וכו' וכתב עליו שטעה, כדבר איש על תלמיד קטן וכו' וקבצו חכמי ישראל וגם גרים הנמצאים מארץ אחרת ועלתה הסכמתם לבלתי שלוח יד במחבר בעצמו, לא בנגידא ולא בשמתא וכו' וספריו הנמצאים פה במצרים שיקעו בבנין, וגזרו והחרימו שלא יקרא אדם בספר הלז לא קריאת ארעי ולא קריאת קבע וכו'. וכתבו ההסכמה הזאת עליהם".

בזמן שהוטל החרם על ספרו, שהה רבי חזקיה באירופה, כאשר חזר ארצה הוכתר לרבה של ירושלים, אך מספר ימים לאחר ששמע את דבר החרם, כאשר כתב את חידושיו על הלכות גיטין ובעת שכתב בסוף סימן קכ"ו "ראיתי להאריך ולבאר מה נקרא שעת הדחק והעיגון", השיב את נשמתו ליוצרה והוא בן 39. מנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

רבי חזקיה חיבר גם את הספר 'מים חיים' – חידושים על הרמב"ם ושאלות ותשובות הלכתיות. מסופר כי לאחר שבעל ה'אור החיים' הקדוש, רבי משה חיים בן עטר, כתב את ספרו 'פרי תואר', בו השיג על הספר 'פרי חדש', השתטח על קברו של רבי חזקיה בהר הזיתים וביקש את מחילתו.

לאחר פטירתו, זכה ספרו 'הפרי חדש' לביטול החרם בהסכמתו של רבי אברהם הלוי, אב"ד במצרים, ולהסכמותיהם של רבני הדור מירושלים, חברון ואמסטרדם, שם הודפס הספר לראשונה. הספר התקבל בתפוצות ישראל ללא עוררין וברוב מהדורות השולחן ערוך, זכה גם ספרו למקום מכובד יחד עם שאר נושאי הכלים. כיום משמש ספרו כאחד מספרי היסוד בפסיקה ההלכתית.