"ההתיחסות שלנו היא לא במישור הישראלי, אלא במישור היהודי, ולכן מבחינתו החברות והשותפות בתנועה מתאימה לכל יהודי העולם", אומר בעז אלברט, חבר בתנועת דרך חיים שעוסק בימים אלו בהרחבת מעגל החברים והמתפקדים של התנועה."לראשונה מזה שנים אני מרגיש שמתעסקים לא רק בכיבוי שריפות או לחימה בתכניות ממשלה כאלו ואחרות, אלא בבניה של משהו אמיתי", אומר בעז אלברט, ה"רכש" החדש של תנועת דרך חיים.
אלברט, חקלאי תושב יצהר, הוא דמות מוכרת במאחזים ובגבעות. בשבועות האחרונים מתרוצץ אלברט בין שיחת טלפון לפגישה אישית, כשהמטרה היא הוספת חברים ומתפקדים ל
תנועת "דרך חיים" של תלמידי הרב יצחק גינזבורג.
"התרגלנו שכל מי שפועל במישור הציבורי בסופו של דבר מכוון את העשייה הציבורית שלו למישור הפוליטי", אומר אלברט. "כלומר בסופו של דבר הדברים מוכרעים בכנסת, שם מחוקקים את החוקים ושם מתרחשת העשייה הציבורית הישראלית".
"ומי היא בעצם הכנסת ? צורת השתקפות של כלל אזרחי המדינה, יהודים וגם אלה שאינם. כלומר, הכנסת מייצגת את אחמד מטירה ואינה מייצגת את משה מניו יורק. על כן, החלטות הרוב בכנסת אינן מייצגות את העם היהודי אלא את אזרחי המדינה".
"לאגד את כל היהודים"תנועת "דרך חיים" הוקמה לפני כשנה בידי תלמידי הרב יצחק גינזבורג ושמה לה למטרה לאגד את היהודים, כאשר המגמה אינה מופנית רק לרחוב הישראלי אלא לכל יהודי העולם.
"התנועה הוקמה לפני כשנה וובשבועות האחרונים החלה עבודה רצינית, בעיקר במישור המתפקדים", אומר אלברט. "נכון לעכשיו אנחנו עומדים על כ 120 חברים ו 150 מתפקדים".
אלברט מדגיש כי חלק מחברי ומתפקדי התנועה הם יהודים תושבי חוץ לארץ. "ההתיחסות שלנו היא לא במישור הישראלי, אלא במישור היהודי, ולכן מבחינתו החברות והשותפות בתנועה מתאימה לכל יהודי העולם".
אלברט מסביר כי תנועת "דרך חיים" מורכבת משני מעגלים. מעגל ראשון הוא מעגל החברים, שמשלמים מיסים בכל חודש, ומעגל שני הוא מתפקדים שמצהירים שהם מזדהים עם התנועה.
"יש שני מעגלים ואנחנו עובדים במקביל על שניהם", אומר אלברט. "יש את מעגל החברים שהם ליבת התנועה והם מקבלים החלטות ומממנים את פעילות התנועה. ויש את מעגל המתפקדים – המזדהים, שהם נותנים את הרוחב הציבורי לתנועה, גם אם בשלב זה הם לא רואים את עצמם כחברים במעגל הפנימי של התנועה".
"להשתחרר מהכבלים"לדבריו, התנועה רוצה להיות משמעותית בשני מישורים. "מישור אחד זה הרוחב הציבורי - הרבה יהודים שיתפקדו אליה ויהיו חברים בה, בכדי שיהיה לה משמעות ברחוב היהודי".
"המישור השני זה מישור הפעילות. תנועה ציבורית צריכה בין השאר להתעסק עם פעילות שטח, ופעילות דורשת משאבים ולכן דרושות הכנסות כספיות מתשלום מיסים בידי החברים", אומר אלברט.
"אני מרגיש שסוף סוף מוקמת מסגרת שבה נושאים יהודיים בסיסיים ביותר כגון מניעת התבוללות, העדפת עבודה עברית ועוד, יכולים לעלות על השולחן", אומר אלברט. "במסגרת הפוליטית הישראלית אסור אפילו לכתוב דברים כאלו במצע מפלגה, שלא לדבר על שינויים בחקיקה. גם הח"כ הטוב ביותר כובל בעצם את ידיו עם כניסתו לבניין הכנסת, וכל מה שנשאר לו זה להתעסק בשולי העניינים ולא בסוגיות העקרוניות".
"על אף שגם בתוך היהודים מן הסתם יהיו הרבה דעות והרבה זרמים", אומר בועז, "הבסיס הזה הוא כר לפעילות יותר נינוחה ונעימה ללא כבלים מלאכותיים של מדינה דמוקרטית".
עוד בנושא:
