חברי היישוב שאנור יציינו את יום נפילתו של לוחם האצ"ל - גר הצדק הערבי

ב-17 בינואר 1946 בשעות הבקר הייתה אחת הפעמים בהם ירו השומרים הסודנים לעבר השבויים היהודים. שאול הגלילי הי"ד, לוחם לח"י, ואליהו עזרא הי"ד, לוחם אצ"ל, נרצחו, ואחרים נפצעו, ביניהם ידידנו ברוך מזרחי אשר נפצע פצעים קשים. הפצועים נלקחו לבית החולים העירוני, שם ניסו לייצב את מצבם.

מספר ימים לאחר מכן, בעקבות הסערה שפרצה בארץ ישראל ובעולם, על כך ששבויים נורו במחנה שבויים, הגיע לביקור הרב הראשי לארץ ישראל דאז, הרב הרצוג. בביקורו בבית החולים כשהיה ליד מיטתו של ברוך מזרחי, ביקש מזרחי מהרב שאם ח"ו ימות שיביאוהו לקבר ישראל.

הבריטים, כמחווה נדירה, החזירוהו לארץ להמשך טיפול, ואכן ברוך מזרחי יצא מכלל סכנה והבריא. לכשהבריא, "לא יכלו" הבריטים לשחררו- בכ"ז הרי מדובר ב"טרוריסט"... לכן הטילו עליו פיקוח, צו מינהלי... ע"י כך שיתייצב אחת ליום בתחנת המשטרה בבית ליד כדי לחתום בפני השוטר במקום, וכך היה. אחת לשבוע התייצב ברוך מזרחי בפני השוטר הערבי במשטרת בית ליד וחתם בפניו.

לאחר החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947  על חלוקת א"י הושם דגש בפעולות המחתרות הלוחמות גם על המלחמה באויב הערבי. שתי כנופיות ערביות מרכזיות לחמו נגד היהודים. באזור ירושלים והמרכז בהנהגתו של קאדר עבד אל חוסייני שנהרג בקסטל, ובגליל וצפון הארץ בהנהגתו של פאוזי אל-קעוקג'י והמתנדבים העיראקיים.

במסגרת המלחמה הוטל על האצ"ל להחדיר מכונית תופת לתוך מפקדתו של קעוקג'י בג'נין. המתאים ביותר לביצוע המשימה היה ידידנו ברוך מזרחי, שהיה נראה כערבי, בקי במנהגיהם ובעל מבטא ערבי. בי"א בניסן תש"ח? 22 באפריל1948 ?הוא עלה לאוטובוס ערבי שיוביל אותו למפגש עם הסייען הערבי, שאמור לתת לו את המשאית ואת חומר הנפץ.

הנסיעה הייתה ארוכה, ובמהלכה התיידדו כל הנוסעים שישבו לידו עם ה"ערבי" ברוך מזרחי. כשהגיע האוטובוס לצומת מגידו, עצר את האוטובוס מחסום של הכנופיות. אחד מחברי הכנופיה היה אותו שוטר ערבי אשר בפניו היה מזרחי חותם במשטרת בית ליד.

הערבי זיהה כמובן את מזרחי כאיש אצ"ל ולא כערבי עובר אורח. מזרחי הובא יחד עם הערבים שעימם התיידד במהלך הנסיעה לג'בע, לבית דין שדה של קעוקג'י, נרצח על ידם (יחד עמו הרגו גם את הערבים שעימם התיידד), והשליכו את גופתו במערה בתוך הכפר ג'בע.

תשע עשרה שנה לאחר מכן, פורצת מלחמת ששת הימים ובכ"ח באייר, שעה שמח"ט הצנחנים, מוטה גור, זועק לעבר מכשיר הקשר שלו: "הר הבית בידינו!", שוטפת חטיבה ממוכנת 45 של השריון את צפון השומרון מיעבד שע"י עמק דותן ועד לדיר שרף, שע"י שבי שומרון, ומשחררת את כל צפון השומרון במינימום אבידות ומשחררת את הכפר ג'בע.

לאחר המלחמה, זכרו חבריו של ברוך מזרחי את בקשתו- צוואתו להביאו לקבר ישראל, והגיעו לג'בע כדי לממשה. בדרך לא דרך, בתוככי הכפר ג'בע הצליחו לאתר את המערה בה הוטמנה גופתו, נטלוה והביאוה לקבר ישראל בטקס צבאי מלא בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה, בהשתתפות מנחם בגין ולוחמי האצ"ל.