"חג הנטיעות - חג ההשתרשות בארץ ישראל"

ביום ראשון הקרוב, יטעו פעילי גרעין הר אלישע שדרת עצים ראשונה ברכס בו הם מתכננים להקים עיר ואם בישראל. בראיון לקול היהודי מספרת דניאלה וייס על החיבור לארץ דווקא בט"ו בשבט ועל החלומות הגדולים שבעז"ה יתגשמו בהר אלישע
[caption id="attachment_15569" align="aligncenter" width="512" caption="נטיעות (יח"צ)"]
תנועת נוער למען ארץ ישראל, יחד עם תנועת נחלה וגרעין הר אלישע מתכוננים להקמת ישוב חדש בהרי בנימין. במקביל לגיבוש גרעין המשפחות שיעלה ליישב את המקום, נערכים בגרעין הר אלישע לנטיעות עצים בשבוע הבא לכבוד ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות.
דניאלה וייס מראשי תנועת נחלה מסבירה בראיון לקול היהודי על הישוב החדש המתוכנן לקום במיקום אסטרטגי. "מדובר ברכס הרים הנישאים לגובה 700-800 מטר, בין עפרה למכמש לכביש אלון. זה שטח ענק של עשרות אלפי דונם של אדמות מדינה עליה אנחנו מתכננים בעזרת ה' הקמה של עיר גדולה", מסבירה וייס, לשעבר ראש מועצת קדומים שראתה בחייה לא מעט גבעות טרשים הופכות לישובים פורחים. 
"בחרנו בשם 'הר אלישע' מפני שהנביא אלישע עלה מיריחו לכיוון בית אל, ולפי מה שהעיניים שלנו והרגליים שלנו אומרות אחרי מסעות רבים באזור, המסלול שלו עבר דרך הגאיות וההרים האלה, ועל שמו אנחנו רוצים להקים את העיר".
"בראותנו את כל המרחב העצום, אמרנו שכאן יכולה לקום עיר ענקית", אומרת וייס. "מדרום לרכס ממנו יש תצפית מדהימה של 360 מעלות רואים את ירושלים, מצפון את הר בעל חצור, אחד משלושת ההרים הגבוהים של ארץ ישראל המערבית. ממערב אנחנו רואים את הרי בית אל ופסגות, ממזרח אנחנו רואים את הרי מואב - נחלת שבט ראובן".
וייס מסבירה את הדרך האידיאולוגית של תנועת נחלה. "אנחנו רוצים לצאת מתחום המושב של הישובים הקיימים. לא לצמצם את עצמנו אל הקיים אלא לצאת אל המרחב שטרם נגאל. בסך הכל עד היום נגאלו 5 אחוז משטחי יהודה ושומרון ו- 95 אחוז זקוקים להגאל".
[caption id="attachment_9068" align="aligncenter" width="491" caption=""ישנם מרחבים גדולים שלא נגאלו" (הקול היהודי)"]
"לוקחים על עצמינו סיוע בפתרון מצוקת הדיור"
לדבריה של דניאלה, מדובר ברעיון שיפתור חלק משמעותי ממצוקת הדיור בישראל, עם רק תסכים כמובן מדינת ישראל לבנות במקום. "הרעיון נולד על רקע ההחלטות של וועדת טרכטנברג שבין שאר הסיכומים שם דובר על בניית 250 אלף יחידות דיור כדי להוזיל את מחיר הדירות. באותה תקופה ערכנו מסעות באזור הזה בין עפרה למכמש, ואמרנו - הנה הרכס הזה המשתרע בהרי בנימין. אנחנו מקבלים על עצמינו, תנועת נחלה להתיישבות מיסודם של נוער למען ארץ ישראל ונאמני ארץ ישראל, מתוך 250 אלף יח"ד לקדם בנייה של 50 אלף".
ואם אתם מזלזלים ברעיון שתנועה שכזו תצליח במשימה כה גדולה, לדניאלה וייס יש תשובות. "אם יגידו לנו, בסדר, יש לכם מאחזים, יש לכם גרעינים, אבל איך אתם מדברים על עיר?! אנחנו רק יכולים להגיד שכל עיר התחילה מגרעין של משפחות שהיה במאחז הזמני, ולאט לאט המקום צמח לישוב, לעיר קטנה ואח"כ לעיר גדולה". 
[caption id="attachment_55293" align="aligncenter" width="100%" caption="נטיעות בהר אלישע"]
"הקשר לארץ ישראל הוא קשר דרך הנטיעה"
"בעזרת ה' בט"ז בשבט הקרוב, כי ט"ו בשבט זה בשבת, נגיע בליווי של ציבור ממקומות שונים בארץ, כולל נוער מישיבות ואולפנות, לנטיעות בהר, הנחת אבן פינה וטקס נטיעות", אומרת וייס ומרחיבה על הקשר שבין ט"ו בשבט לארץ ישראל. 
"הרבה פעמים אנחנו רואים את הביטוי, "טו בשבט חגה של ארץ ישראל". אנחנו מכירים את האמירה החשובה שאם היית עסוק בנטיעה ואמרו לך שהמשיח הגיע, אז סיים את הנטיעה תחילה. הקב"ה נטע בגן עדן, האדם הראשון נטע בגן עדן. כל המושג של השתרשות זה במובן הרוחני אבל גם במובן הפיזי, המעשי. כך שהקשר לארץ ישראל הוא קשר דרך הנטיעה".
"במסכת סנהדרין כשמצביעים על סימני הגאולה, מצטטים את הפסוק מספר יחזקאל: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תישאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". כתוב במסכת סנהדרין אין לך קץ מגולה מזה", אומרת וייס.
"לא מלך? כתר של מלך? חצר מלכות? בית מקדש? בא הנביא יחזקאל ואומר שכאשר הארץ נותנת פריה וצל ליושבים בה, דע שזה הקץ המגולה, כאן הגיעה הגאולה. לכן כשאנחנו לוקחים את כל התפיסה הכוללת הזו ביחד אנחנו מבינים שחג הנטיעות זה חג ההשתרשות בארץ ישראל".