חשד: ערבים שהתיישבו באקרית הרעילו פרות של חקלאי יהודי

כבר עשרות שנים מגדלת משפחת דרעי ממושב שומרה שבגליל העליון את עדר הבקר שבבעלותה. בשבועות האחרונים מצאו שתים-עשרה פרות מהעדר המשפחתי את מותם, ככל הנראה כתוצאה מהרעלה. החשודים במעשה עליהם מצביעים תושבי האזור הם קבוצת הצעירים הערבים שהגיעו לאחרונה לחורבות הכפר איקרית, כפר ערבי נוצרי שהוחרב בתקופת קום המדינה.

לאחר מלחמת העצמאות נטשו הערבים את הכפר על פי דרישת צה"ל. ערביי הכפר טוענים שצה"ל הבטיח להם כי יחזרו בתוך שבועיים אך הפר את הבטחתו. בהמשך עתרו הערבים לבג"ץ, אך המדינה בחרה דווקה להחריב את הכפר ובמקום נותרו רק כנסייה ובית הקברות. לפני כשנה החליטה קבוצת צעירים בני הדור השלישי ליוצאי הכפר להתיישב במקום. חברי הקבוצה, שרובם מתגוררים בחיפה, התנחלו במבנה צמוד לכנסייה והקימו צריפים במקום, והם דורשים לשוב ולהקים את הכפר על תילו.

אולם בינתיים שבה האדמה לידיים יהודיות. על פי ערכי ההתיישבות בחלקי נחלת האבות ששוחררו מהכיבוש הערבי שהיו נהוגים באותם ימים, הקימה המדינה על השטח שננטש שורת מושבים חקלאיים, שיושבו ברובם בידי יהודים יוצאי מרוקו.

"אנחנו עובדים בחקלאות משנת 49 באדמות האלה, וחיים מזה", אומר בשיחה עם הקול היהודי יהודה דרעי, אבי המשפחה. "כל המושבים פה: שומרה, אבן מנחם, גורן וגרנות, חיים מהחקלאות באדמות שהמדינה הביאה לנו. הם באים וטוענים שיש להם 24 אלף דונם בטאבו?", אומר דרעי על צאצאי איקרית, "אז אני אומר לממשלה, למה הביאו אותנו מהאונייה לגדל ילדים ולחיות פה? אם הממשלה רוצה להביא את השטח להם, שיגידו ואנחנו נלך. אולי נחזור למרוקו".

דרעי גידל בשומרה את ילדיו, וגם נכדיו נשארו ברובם באיזור וחלקם עובדים עמו במשק. כוונות הצעירים הערבים ברורות לו. "הם בינתיים משפצים את הכנסייה, את בית הקברות, ורוצים לעשות כביש וכבר ביקשו חשמל. אם יש דברים כאלה אז זה יישוב לכל דבר. זה תקדים מסוכן לעוד כ-400 כפרים".

בכתבה אוהדת על הגרעין החדש באקרית שהפיק אוהד חמו, כתב ערוץ 2, טענו הערבים כי איקרית היא מקרה בודד ומיוחד, ואינו קשור ל"זכות השיבה", אותה דורשים הערבים בכל חלק וחלק בשטחה של ישראל. אולם בדף הפייסבוק שפתחו חברי הקבוצה נשמעים קולות אחרים. "איקרית היא חלק בלתי נפרד ממאבקנו לשוב לכל כפר פלסטיני בארץ ובחו"ל", מדגישים חברי הקבוצה, ומבטיחים כי לאחר שישובו באופן מלא לאיקרית ישובו לכל הכפרים שננטשו במלחמת העצמאות.

כחקלאי ותיק, המכיר את המציאות המורכבת בגליל, נזהר דרעי מלצאת בהצהרות. "אני לא אומר הרעלות. הפרות התחילו למות לפני פחות משבועיים, 12 פרות בהריון. רק ביום חמישי פיניתי ארבע פרות למשרפה". אתמול בבוקר (א') גילה דרעי פרה נוספת שמתה.

דרעי, המגדל עדר של כ-200 פרות במשך עשרות שנים מדגיש כי מעולם לא נתקל בתופעה שכזו. "פעם יצא שנשברה רגל לפרה או משהו כזה, אבל לא שמתו ככה", אומר דרעי, שממתין כעת לתוצאות בדיקת המעבדה שייקבעו את נסיבות המוות.

"בכל אופן אני לא מאשים אף אחד", הוא אומר באירוניה. "אני לא אומר הרעלה ולא התנכלות. זה בא אני לא יודע מאיפה, אולי הם סתם מתו ממלאך המוות?". "אני לא יכול להאשים אנשים", הוא מסביר את חששו. "הם, שיהיו בריאים, גרים בחיפה? שיגורו בחיפה", הוא אומר על הפולשים הצעירים. "באים לבקר? שיבואו לבקר, אבל לא שיבואו ויקימו ישוב ואז יתחילו התנגשויות".

"המדינה ואנשי החוק צריכים להיכנס לעניין", אומר דרעי. "רוצים שאנחנו במקום להילחם בשביל הפרנסה נלחם באנשים? יש פה בגליל ובכל הארץ 400 כפרים כאלה מאז 48 אז לעשות תקדים כזה שאיקרית יחזרו?".