כך הסתיים 'מסע ישראלי': בדואים חטפו יהודיה – המפקדים אסרו להתערב

[caption id="attachment_10200" align="alignleft" width="300" caption="קורס מכי''ם. אילוסטרציה. (למצולמים אין קשר לכתבה)"]
לעיני עשרות חניכי קורס מכי"ם, חטפו בדואים נערה יהודיה. החיילים ניסו לעזור – המפקדים אסרו להתערב. "אני רואה זאת ככישלון אישי של חייל יהודי", מספר משה, שחשש להתעמת עם מפקדיו.

חודשים ארוכים שמר משה, משוחרר זה לא מכבר מצה"ל ונשוי טרי, את הסיפור שמעיק עליו קשות. הוא מתאר בכאב עצור, כיצד ראו הוא וחבריו, עשרות חיילים לקראת סיום קורס מכי"ם, כיצד קבוצת בדואים חוטפים נערה יהודיה, ולא עשו דבר. "למפרע אני לא מבין, איך אף אחד, איך אני עצמי לא עשיתי כלום". לדבריו, מה שיותר מדאיג אותו היא המחשבה שכל שבוע נוסעים כל החיילים בארץ, "ומן הסתם רואים כאלו דברים עשרות, בצפון ובדרום וגם במרכז הארץ לא חסר", הוא אומר.

[caption id="attachment_10263" align="alignleft" width="300" caption="משה וחברו לקורס. פניו טושטשו לבקשתו (הקול היהודי)"]
משה, בחור צעיר, עובד ומפרנס את ביתו הטרי. לפני מספר חודשים, לקראת סיום קורס מכ"ים נסעו משה וחבריו לדרום, לשבוע 'מסע ישראלי' אותו עוברים המכ"ים במהלך הכשרתם כמפקדים בצה"ל. כשהגיעו לצומת בית קמה, נכנסו שני האוטובוסוים בהם נסעו לעצירת שירותים והתרעננות. "אני יורד ורואה שם כמה בדואים ממש ליד החנייה שלנו, יושבים עם איזו בחורה לא בדואית, בחורה ישראלית, יהודיה".

"מיד זה צרם לי, מה הם מסתודדים סביבה, אז נעמדתי לידם הסתכלתי עליהם ככה", מספר משה. "הם ראו אותי ומיד קמו ללכת למקום אחר, ואמרו לה 'יאללה בואו נלך', הם היו כולם די שיכורים עם בקבוקי וודקה. גם הבחורה".

משה מתאר כיצד הבחורה סירבה להצטרף לחבורת הבדואים. "היא אמרה להם 'לא, אני נשארת, אני רוצה להישאר כאן' ואז אחד מהם תפס אותה ביד והקים אותה, כשהוא גורר אותה לעבר הרכב. זה היה מאוד מקומם לראות את זה, אני התקרבתי אליהם, הייתי עם הנשק. הם קמו עלי כולם בערך ששה בדואים, אחד ניגש אלי עם בקבוק זכוכית כדי להכות אותי. אמרו לי 'מה הבעיה שלך? מה אתה מסתכל'?"

חבריו של משה חשו לעזרתו, והתחיל עימות שלווה בדחיפות בין החיילים לקבוצת הבדואים. מפקדם של החיילים, קצין בדרגת מ"מ, הגיע מבוהל, וכשראה שהבדואים מנסים להגיע למשה וחבריו מגוננים עליו, פקד עליו 'לעוף לאוטובוס'.

משה ניסה לעלות לאוטובוס, אך הבדואים הצליחו להגיע אליו ותקפו אותו. אחד הסמלים נבהל ודרך את הנשק כשהוא מכוון כלפי מעלה. בשישים מעלות. דריכת הנשק רק הרגיזה יותר את הבדואים שהתחילו לצעוק עליו 'אנחנו גם היינו בצבא! למה אתה דורך עלינו נשק'?

"כל הסיפור הזה היה קצר מאוד, אולי שלוש דקות, בכל זאת הקיפו אותנו כבר עשרים בדואים בערך, הגיעו עוד כמה קצינים וצעקו על כולנו 'לעלות כולם לאוטובוסים, לעלות כולם לאוטובוסים ונוסעים'. החבר'ה שם רצו מאוד לעזור לבחורה הזאת, אבל אף אחד לא הסכים לעוף מהקורס בגלל זה".

לאחר שהתחילה הנסיעה שוחח משה עם מפקד המחלקה. "הוא אמר לי 'אתה לא יכול לדעת בכלל מה זה, אני רואה את זה כחבורה של ערסים, ואין לי כל ענין להתערב בזה, זה לא עניין שלי, אני לא רואה את זה בדואים מול יהודים, ממש לא. היא לא יודעת מה היא רוצה, והם סתם ערסים, אז כמו שאתה לא תתערב במריבה של ערסים בתל אביב, גם פה אל תתערב".

אותו מפקד המליץ עם תום הקורס לא להעביר את משה, אך מפקד הפלוגה לא סבר כמוהו ומשה קיבל את סיכת המכי"ם.

"תכל'ס זאת ממש פאדיחה שלנו שכך זה נגמר", הוא מתאר. "לדעתי היה אפשר אולי לירות ברגל של ההוא עם הבקבוק כי הוא גם סיכן אותנו ממש, בכיף הוא היה הורג מישהו בסיטואציה הזאת. אבל בסוף אנחנו ברחנו וזה נורא, כי זה נתן את ההרגשה שהם מחליטים מה הולך, הם נשארו שם 20 בדואים, עם הבחורה הזאת שהם רצו לקחת, ואנחנו כמעט מאה חיילים פשוט ברחנו משם, לאף אחד אין מושג מה נהייה איתה, מסכנה".

"מבחינתי, בסיטואציה הזאת, אם זה היה קורה עכשיו, זה לא היה נגמר ככה, רק בשביל ההרגשה לפחות. גם אם הייתי עף מהקורס. יש בנות שכבר החליטו, לא יודע, רוצות ללכת להיות ערביות זה כבר די אבוד לדעתי. אבל יש את האלו שהן קצת מסכנות, וסתם מנוצלות, גונבים אותן מעם ישראל בצורה מבישה. אז זהו? אין לנו כבוד? אכפתיות? עוברים ליד ולא מצילים אותן?", הוא אומר ברגש.