כמה תפוחים נאכל בראש השנה?

בחודש תשרי עולה צריכת הדגים פי שניים, 50% מהצריכה השנתית של דבש נצרכת סביב ראש השנה, ובתוך שנתיים זינק ייצוא הרימונים מישראל ב- 50%. משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה

דגים

משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך אזרח ממוצע כ- 900 גרם דגים (כ- 11 ק"ג לשנה), ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 1,800 גרם לנפש.

לקראת ראש השנה אנו צופים פעילות שיווק מוגברת כאשר הדג המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי. בחודש תשרי נצרכים כ- 1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, כ- 850 טון אמנון בחודש תשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה וכ- 250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה מאוד לעומת הצריכה במדינות אחרות: מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20 – 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים 6 – 7 ק"ג לנפש לשנה.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנת תשע"ב צרכנו כ- 75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 50,000 טון מייבוא (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 19,000 טון (כ- 75%), דייג כ- 4,000 טון (כ- 15%) וחקלאות ימית כ- 2,000 טון (כ- 10%).

השנה, הודות למחקר ופיתוח טכנולוגיות גידול חדשות ייהנה הצרכן ממחירים נמוכים ממחירי אשתקד של דג האמנון. רמת המחירים של הקרפיון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 23-25 ₪/ק"ג, אמנון 25-35 ₪/ק"ג, בורי 28-37 ₪/ק"ג.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנה האחרונה החלו לשאת פרי עוד כ- 2,000 דונם עצי רימונים שניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2012  עמדנו על כ- 23,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי ואילו השנה אנו נהנים מכ- 25,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי. בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 8,000 טון רימונים, מתוך כ- 14,000 טון רימונים אותם צורכים אזרחי מדינת ישראל לאורך כל השנה. אזרח מדינת ישראל אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה.

היבול בשנת תשע"ב עמד על כ- 52,000 טון,  והשנה מצפים ליבול של כ- 60,000 טון. העלייה ביבול נובעת בעיקר מנטיעות חדשות שבוצעו, כאמור, בשנים האחרונות וכן, מכניסה של זנים חדשים: "עמק", "שני" ו"עכו". בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות כי בשנים תשע"ד – תשע"ה נגיע ליבול של כ- 65,000 טון.

בעונת הייצוא תשע"ב – תשע"ג (תמוז תשע"ב עד אדר תשע"ג) כ- 25,500 טון רימונים משובחים נשלחו לייצוא. בעונת הייצוא הנוכחית צפוי הייצוא להגיע לכ- 30,000 טון ויותר, עלייה של כ- 20% מעונת הייצוא המקבילה אשתקד ויותר מ- 50% מהעונה לפני שנתיים!

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה ועוד. עם עליית ביקושים לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים תשס"ג – תשע"ב הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת תשע"ג, כאמור, הענף עומד כיום על כ- 25,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 3,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 500 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים, "116" , "הרשקוביץ" ו"כאמל (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) האפיל, שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

 דבש

דבש הוא חומר טבעי הנאסף על-ידי דבורים, עמלות הכוורת, מצוף פרחים. העמלות אוספות את הצוף מפרחים הנמצאים באזור המכוורת ומביאות אותו לדבורית-למשפחה. טעמו של הדבש, צבעו, ריחו, מרקם הדבש וצורתו מתאפיינים ונבדלים אלה מאלה בהתאם למקורות הצוף. באזורים ובתקופות אגירה שבהם קיימות צמחייה ופריחה אחידה בעלת צוף דומיננטי, מוגדר הדבש לפי המקור הדומיננטי (לדוגמא: דבש הדרים באזור השרון באביב, דבש איקליפטוס מהנגב המערבי). באזורים אחרים, שבהם מקורו של הצוף בפריחה מגוונת של חברת צמחים, מתאפיין הדבש לפי מיקום הכוורות ומוגדר כדבש פרחי בר, על פי העונה האזור.

בשנים האחרונות מושקע מאמץ ניכר לשיפור איכות הדבש על ידי תהליכי בקרת איכות. תהליכי ייצור הדבש נבחנים בקפדנות והמוצר הסופי, קרי צנצנת הדבש, נבדקים בדקדקנות במעבדה. לאור תהליכים אלו והנתונים שנתקבלו ניתן לומר כי הדבש הישראלי הוא באיכות גבוהה מאד, טעים וגם אמין.

50% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל נצרכת סביב חגי תשרי, ובעיקר סביב ראש השנה. המדובר בכ-2,000 טון דבש בקרוב, הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ- 100 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. אזרח ממוצע במדינת ישראל צורך בחודש תשרי כ- 300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 3,600 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.

רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, כ- 25% מהצרכנים, מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומיננטי. רוב הציבור מחפש וקונה דבש זול. הדבש הזני הוא יקר יותר ואיכותו גבוהה בהרבה.

תנובת הדבש לכוורת תלויה בשורה ארוכה של גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים. למזג האוויר בזמן הפריחה, לרמת המשקעים בחורף והטמפרטורות ששוררות, השפעה רבה על כושרן של הדבורים לאסוף צוף ודבש. בעונה האחרונה, תשע"ג, הציבור הישראלי יצרוך בראש השנה דבש שנרדה זה אך באחרונה, טרי טרי ישירות מן הכוורת. החורף האחרון החל גשום, אולם סופו היה שחון עובדה שפגמה בתנובת הדבש בחלק מאזורי הארץ.

לדברי חיים אפרת,  מרכז מקצועי ראשי לדבורים בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות: "דבורת הדבש היא המקור לדבש המשובח שכל אחד מאזרחי ישראל  מתענג ממנו. אולם מעבר לייצור הדבש  הדבורה חשובה מאד בשל תפקידה בהאבקת גידולים חקלאיים והאבקת פרחי הבר. הדבורים שכל אחד מבחין בגינתו או בפארק אינן מהטבע כפי שפעם היה. מקורן בכוורות שמושקע בהן מאמץ ניכר בכדי לשמור על בריאותן, תפקודן וחיוניותם בכדי שיניבו דבש ויאביקו את גידולי החקלאות. כיום, עשרות אלפי כוורות מועברות לאזורים חקלאיים להאבקת גידולים חקלאיים כמו: שקדים אבוקדו חמניות ואבטיחים. ללא הדבורים לא ניתן לייצר הרבה מהפירות והירקות שנתברכה בהן ארצנו".

תפוחים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת תשע"ב עמד על כ- 140,000 טון, הרבה מעל  לממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון. בשנת תשע"ג היבול ירד לרמה הנמוכה מהממוצע הרב שנתי, בדומה לשנת תשס"ח, ועמד על כ- 100,000 טון. הודות לתנאים מצויינים לגידול התפוח, הפרי גדול יותר מהרגיל. אזרח ממוצע במדינת ישראל אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גדולה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית.

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (30 מיליון טון לשנה), אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות. המדובר השנה בכמות גדולה של כ- 14,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי – כ- 2,000 טון מארה"ב ואירופה.

הזנים העיקריים הינם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב), "פינק ליידי" (אדום-צהוב), "יהונתן" (אדום) ו"ענה" (אדום-ירוק). "ענה" הוא זן מקומי, אשר פותח על ידי אבא שטיין מעין שמר, והוא הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום, ולכן הוא מגודל בישראל  גם באזור הדרום.

                                                                                                                          הכתבה באדיבות משרד החקלאות