תנועת דרך חיים ערכה השבוע בירושלים ערב עיון בהשתתפות ח"כים ואישי ציבור תחת הכותרת "שלטון העם או שלטון בג"צ?", באירוע דנו המשתתפים בשאלות - "איך משפיעה המהפכה החוקתית על חיינו?" , "האם נבחרי ציבור יכולים לקדם את המדיניות שלשמה נבחרו?" ו- "איך מחזירים את המפתחות לשלטון העם?" .
את יום העיון אשר התקיים במרכז חיבה פתח ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, יוגב סיפר כי ימשיך לקדם את "חוק המשילות" אשר הגיש בכנסת ואשר ועדת שרים לענייני חקיקה דחתה את הדיון בעניינו בעקבות וטו של השר כחלון "התגלה השבוע בוועדת שרים – שכחלון לא רק נטו – אלא - "כחלון נטו-וטו" עקץ יוגב את התנגדות כחלון לחוק אשר בא להסדיר את היחסים שבין הכנסת לבימ"ש העליון.
יוגב פתח בצד האמוני "אנו אומרים כל יום בתפילת שמונה עשרה, בברכת שופטינו כבראשונה, והסר ממנו יגון ואנחה, זו ברכה שאנשי כנסת הגדולה תיקנו, המציאות בימנו לא פשוטה, וכנראה בעבר גם סבלו, ואנו גם סובלים."
"אמרתי לשרה שקד, אם כל נושא שבימ"ש העליון לא ימצא לנכון, וכמה שופטים יחליטו אחרת מהציבור ומרצון הציבור, בנושאים גם מימין וגם משמאל, לא נוכל שום דבר. לא יתכן שחבורה אחת מתוך הרשויות תערר את המערכת ואת האיזון. אתם נלחמים ברצון העם, ברגע שהחלטתם שאתם לא מקבלים את רצון הרוב, אתם נלחמים בעם. ברור שהחוק הזה הוא הפתרון." הוסיף יוגב.
ח"כ נורית קורן מהליכוד, חברה בוועדה לבחירת שופטים, שהשתתפה בכנס סיפרה ״בתחילת דרכי כחברה בוועדה לבחירת שופטים, נדהמתי לגלות מציאות שונה מזו שהכרתי כעו"ד וכמתמחה בבית משפט בכל הנוגע למערכת המשפטית. נוכחתי להכיר מערכת משומנת ומיושנת במיוחד שמעדיפה וותק על פני איכות. לא זו בלבד, המערכת כפופה לא פעם לגחמות של האליטה המשפטית שמנציחה את ההגמוניה והסטטוס קוו. חייבים לשנות את הנוהג של שיטת הסניוריטי שמושתת על משחקי כוחות ומעמד. מי שצריך לבחור את נשיא בית המשפט העליון הוא הציבור שאינו מונע משום אינטרס."
"כמו כן, יש להגביל את תקופת הכהונה של הנשיאות ולקיים שימוע פומבי בו המועמד מציג את דעותיו וניסיונו, בדומה לשיטה הנהוגה בארה"ב. כנבחרת ציבור, אני מייצגת את האזרחים והאזרחיות בישראל ואת השקפתם. אני לא חותמת גומי של איש והמטרה שעומדת לנגד עיניי היא להעלות את אמון הציבור במערכת המשפטית בכלל ובבית המשפט העליון בפרט" הוסיפה קורן.
יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי דיברה על פערים בערכים בין הציבור לבימ"ש העליון "התחושה בציבור הישראלי שהפרדת הרשויות נפגעה וישנה רשות אחת, השופטת, שלקחה לעצמה סמכויות רבות מדי. אולם כשבא המחוקק בדרישה לבצע שינוי, ישר באים ומטיחים בנו אבירי שלטון החוק שאנחנו לוקחים את ישראל לגרמניה של שנות ה 30. אותם אנשים מתוך התנשאות מסרבים לקבל את העובדה שלא רק אצלם יש ערכים – אלא גם אצל אנשים כמוני, חברת כנסת דתייה מתנחלת עם שבעה ילדים. אך עדיין, המאבק על חילופי אליטות, או איזון במערכת המשפט היא בין גברים אשכנזים, רק שגרים במקומות אחרים ואוחזים בדעות פוליטיות אחרות."
במהלך הערב הוקרן סרטון האנימציה אותו הפיקה תנועת דרך חיים כחלק ממערך ההסברה על חוק המשילות. כמו כן, בערב נשאו דברים גם איש עמונה עו"ד אביחי בוארון, ח"כ לשעבר ויו"ר תנועת זהות משה פייגלין, נטעל בנדל – כתב המשפט של מקור ראשון, מאי גולן יו"ר עמותת העיר העברית ודבורה גונן אמו של דני גונן הי"ד, כל אחד סיפר מנקודת מבטו מה הם הבעיות במערכת המשפט וכיצד ניתן לטעמו לפתור את הבעיות.
בסיום הערב הסביר עו"ד אורי צפורי יו"ר התא המשפטי של תנועת דרך חיים על חוק המשילות אותו ניסח "המאבק העיקרי הוא על הערכים ועל הזהות של המדינה, לכן צריך להשתמש בכל האמצעים, הצעת החוק היא אחד הכלים, ככל שהיא תתקדם יש לה פוטנציאל לקדם שיח ציבורי, ומה שחסר לחלק גדול מהציבור, זה כלים לעמוד האליטה המשפטית ולעמוד עם טענות, ובהיבט הזה החוק יכול לשמש כלי. מדובר בשיח חשוב וברציונאל חשוב.".
"השאלה מה הבסיס שעליו מרשה לעצמו בימ"ש לפסול חוקים, בד"כ בכל המדינות ישנה חוקה, שהתקבלה, הובאה לאישור העם, כך בצרפת, ארה"ב ניוזילנד ועוד. מה שקרה בישראל ב1995 במהפכה החוקתית, זה מחטף באישון לילה" הוסיף צפורי.
"מי שקבע שלחוקי היסוד מעמד על זה בימ"ש, זה לא כתוב בשום מקום. בנוסף מי שהחליט שיש לו סמכות לפסול חוקים זה גם בימ"ש עצמו. בימ"ש נשען על משענת קנה רצוץ, יש פה ויכוח על ערכים, יש עוד ערכים מלבד כבוד האדם וחרתו, ערכי משפחה, ערכי הזכות להיות חלק מקהילה, העובדה שבוקר אחד קמנו ב1995 והודיעו לנו שיש חוקה זו הסיבה האמיתי שבימ"ש סופג הרבה ביקורת. ואת זה בה החוק לתקן" סיים.
