רבי שלמה היה רגיל לומר: "לעולם אינך יודע" , אל תשפוט יהודי, אל תדון בביקורת שלילית, כי אינך יודע איזה עומק של אוצרות טוב אמיתי טמון בנשמתו. שהרי נשמות ישראל נחצבו ממקום גבוה עד מאד
"רבי שלמה היה רגיל לומר: "לעולם אינך יודע" , אל תשפוט יהודי, אל תדון בביקורת שלילית, כי אינך יודע איזה עומק של אוצרות טוב אמיתי טמון בנשמתו. שהרי נשמות ישראל נחצבו ממקום גבוה עד מאד" [caption id="attachment_45410" align="aligncenter" width="364"] הרב שלמה קרליבך זצ"ל עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א כאשר מתרגל האדם להיות ניזון מעולם של פוליטיקה ותקשורת, עלול הוא בנקל לסגל יחס רדוד על נשמות ישראל. יחס כזה מסוכן הוא עד מאד מבחינה רוחנית, שהרי ממנו אפשר בנקל לשקוע במדמנת הזלזול בזולת או ההתנשאות, לשלול ואף לפסול בקלות מה שלא נראה לו לפי תפיסת עולמו. כמה חיוני בעת הזאת להתקרב לצדיקים אמיתיים, ללמוד מהם כיצד להסתכל על נשמות ישראל במבט אמוני ועמוק, פנימי ואמיתי. "עיני ה' אל צדיקים". ה' יתברך נתן לצדיקים שזיככו את עצמם עיניים רוחניות. צדיקים אמיתיים דבקים בה' באמת, והולכים בדרך ה' אשר "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל". במיוחד בימי הילולת הצדיקים כשנזכרים בהם, עלינו ללמוד היטב כיצד לרכוש את מבטם על העולם, ואף לנסות לסגל לעצמינו עין טובה. חיוני לשנן מעשה חשוב שלימוד גדול ועצום יש בו על רבי שלמה קרליבך זצ"ל, אוהבן של ישראל, שהופיע בפני יהלומנים, והיו ששאלו אותו: כיצד אתה שניגוניך מעוררים המיית נפש וגעגועים לקרבת הבורא ולגאולתן של ישראל מתעסק עם "שולי החברה" עם נשמות כה ירודות ונפולות, ואף מקרב את אלו ששקעו במצולות? ענה להם בדרך משל בשפתם: הרי אתם סוחרים ביהלומים, אילו ידעתם שבתוך שקית מלאה זבל טמון יהלום ששווה מיליונים, האם הייתם מחטטים בשקית זו? והלא מדיפה היא ריח של צחנה? ענו לו: בוודאי היינו מרוקנים את שקית האשפה ומחפשים את היהלום עד שמוצאים אותו, ואז מנקים אותו ומלטשים אותו, והרי הוא שווה מיליונים!! ענה להם רבי שלמה זצ"ל: אף אני כך. יודע היטב שכל יהודי הוא יהלום, ותפקידי הוא למצוא גם את היהלומים השקועים בבוץ, לגלות להם את נשמתם המאירה והצמאה, לנקותם וללטשם, עד שיאירו את אורם. אפשר לנסות לפרש את הביטוי החריף שמופיע בכמה מקומות בגמרא הקדושה "נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות", שכאשר נותן הצדיק לתלמידו את עיניו, את סוג מבטו המאמין באוצר הטוב האינסופי הגלום בנשמות ישראל, או אז "נעשה גל של עצמות", מגלה לו את עצמיותו באמת, את קדושת נשמתו. וכך מרים הוא את דרך מבטו. מלמד אותו לא להביט על עצמו וממילא אף לא על זולתו בזלזול או בהשפלה, וכל שכן לא בשלילה, אלא באמון והערכה, וכמו שהיה רגיל רבי שלמה לומר: "לעולם אינך יודע" , אל תשפוט יהודי, אל תדון בביקורת שלילית, כי אינך יודע איזה עומק של אוצרות טוב אמיתי טמון בנשמתו. שהרי נשמות ישראל נחצבו ממקום גבוה עד מאד. הלוואי ונזכה כולנו להיות מתלמידיו של אברהם אבינו שיש בו עין טובה, שאוהב לצדק את יצורי עולמו של ה' וממילא שונא את הרשע. "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוקים אלוקיך שמן ששון מחבריך".
הרב שלמה קרליבך זצ"ל עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א
איש 2 כ"א חשון תשע"ד 14:28 איש
כוסף 1 י"ז חשון תשע"ד 17:14 כוסף