"מדוע יש לך במחשב תמונה של עמיר פרץ?!"

[caption id="attachment_10493" align="alignleft" width="300" caption="תמונה מרשיעה? עמיר פרץ"]

לפני שבועיים פשטו מאות שוטרים, חוקרים ובלשים על הישוב יצהר. השוטרים שלוו באנשי המחלקה היהודית בשב"כ, ערכו חיפושים בבתי עובדי אתר הקול היהודי ומשרד באיזור התעשייה של היצהר שלטענתם משמש כמשרד של אתר הקול היהודי. העילה לפשיטה ולחיפושים היתה "עבירה על חוק השב"כ". בסיום הפשיטה הוחרמו שישה מחשבים, אברהם בנימין, כתב באתר עוכב לחקירה ואנוכי ועובד נוספים הוזמנו לחקירה.

אתמול (א') התיצבתי לחקירה במשטרת אריאל. לאחר שעת המתנה נחקרתי בחשד לעבירה על חוק השב"כ בכך שפרסמתי לפני כחצי שנה תמונה של איש שב"כ באתר רוטר ובחשד להסתה לאלימות כנגד עובדי ציבור.

גולת הכותרת של החקירה היתה רשימה ארוכה מאוד של תמונות שנמצאו לטענת המשטרה במחשבים שהוחרמו.

"מדוע יש לך במחשב תמונות של מפקד מחוז ש"י?" שאלה החוקרת יהודית בן גל, "מדוע יש לך תמונות של פקח המנהל האזרחי רמי זיו, ניסו שחם, מפקד אוגדת איו"ש", ועוד כהנה וכהנה תמונות של עובדי ציבור שהאמינו לי, וכך אמרתי לחוקרת, תמונותיהם של אלו נמצאות גם במחשבי ערוץ 2 וערוץ 10.

אך השאלה שהכי הצחיקה אותי היתה, "מדוע יש לך במחשב תמונה של עמיר פרץ?!". האמינו לי שאינני יודע באיזה מחשב נמצאה התמונה המרשיעה של עמיר פרץ, אך בשלב זה לא התאפקתי.

מילא המשטרה אובססיבית לגבי פקחי מנהל, קציני צבא ומשטרה וכד'.

אבל עמיר פרץ? עם כל הכבוד לאיש והמשקפת, את מי הוא מעניין? ועוד יותר מזה, האם אסור להחזיק את תמונתו, (כמו גם תמונות האחרים) במחשב?

בשלב זה נתתי הרצאה בפני החוקרת על ערכי הדמוקרטיה, חופש העיתונות וחופש הביטוי. ככל שמתקדמת החקירה, אמרתי לה, כך זועקת מבין דפי תיק החקירה יותר ויותר ההתנכלות לאתר הקול היהודי. האם אסור לעיתונאי (או אפילו לאזרח פשוט) להחזיק תמונות של אישי ציבור המפורסמות מעל כל במה אפשרית? מה זה פה רוסיה? סוריה? איראן?

ובשביל זה מעירים אותי בארבע לפנות בוקר?

"לא שיתפת פעולה, לא תקבל את המחשב"

[caption id="attachment_10511" align="alignleft" width="100%" caption="פקד גיל דשא במהלך החרמת המחשבים ביצהר (הקול היהודי)"]

לאחר החקירה החל עניין החזרת המחשבים. בפשיטה הוחרמו כאמור שישה מחשבים. שניים פרטיים, אחד של עמותת חננו, ואילו במשרד שלטענת המשטרה שייך לקול היהודי אך בפועל שייך לארכיון שכם ומדרשת צפנת, הוחרמו המחשב של ארכיון שכם, מחשב של מדרשת צפנת ומחשב נייד של הקול היהודי.

המחשב של מדרשת צפנת שוחרר כבר לפני מספר ימים. בית המשפט האריך את מעצר המחשבים האחרים עד ליום ד' שעבר. לאחר החקירה דרשתי לקבל את המחשבים. ע' קצין החקירות במשטרת אריאל, גיל דשא השוהה בחופשה באילת, אישר טלפונית לחוקרת להשיב לי את המחשב של עמותת חננו, אולם לגבי המחשב של הקול היהודי הורה דשא כי הוא יוחזר רק במידה ומאן דהוא יתייצב במשטרה ויכריז כי המחשב שייך לו. מייד השבתי כי המחשב שייך לי ואף קודם לכן הצהרתי בחקירה שאני עובד בקול היהודי. החוקרת מירי פרץ התקשרה למר דשא שנית והלה השיב ללא בושה כי הוא מסרב להחזיר לי את המחשב מאחר ולא הסכמתי לענות על כל שאלות החוקרים...

ובכן, לקחתי חזרה את המחשב של עמותת חננו אולם גיליתי לתדהמתי כי מערכת ההפעלה לא עובדת. לאחר בירורים ובדיקות "נזכרו" לפתע במשטרה כי הם פשוט שכחו להחזיר את ההארד דיסק למחשב...

מדינת משטרה. כבר אמרנו?