מי רוצה להציף את הארץ ב"פליטות"?

משרד המשפטים בראשות גדעון סער, מקדם חתימה על אמנה אשר עלולה להפריע לקיום חיים יהודיים בארץ, להכריח את מדינת ישראל לקבל כפליטה כל אישה שתטען כי היא סובלת מאלימות מגדרית.

ביום רביעי הקרוב עתיד להתקיים בוועדה "לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי" בכנסת, דיון מעקב בנושא הצטרפותה של ישראל ל"אמנת איסטנבול" – ובשמה המלא "האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה".

לו מדינת ישראל תחתום על האמנה צפויים להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על מגוון תחומים במדינה, כיוון שחלק יסודי באמנה מתייחס לכך שיש להשתמש בכלל מערכות המדינה כדי להצליח להשליט על הציבור את הערכים שעומדים בבסיסה.

כך למשל, בתחום ההגירה, החתומים על האמנה נדרשים לתת זכויות פליט לאנשים או נשים שנרדפו "על רקע מגדרי". ההגדרה המרחיבה והכוללנית של האמנה עלולה להביא למצב שישראל תהיה מחוייבת לקלוט לתוכה מיליוני נשים, בעיקר מאפריקה, שעל פי האמנה נחשבות ל"נרדפות על רקע מגדרן".

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

אמנם, שר המשפטים סער אמר לאחרונה כי האמנה תיושם רק על פי הפרשנות של ישראל לאמנות הפליטים, אך קיים חשש שלאחר ההצטרפות לאמנה יועצים משפטיים או בתי המשפט ישתמשו בהגדרות האמנה ובפועל יכריחו את ישראל להתנהל על פי הפרשנות המרחיבה.

יש לציין, כי עצם ההגדרה של האמנה ל"אלימות" כלפי נשים זו הגדרה מרחיבה אשר כוללת בתוכה "יחסי כח לא שוויוניים הנובעים מתפיסות היסטוריות על היחס בין גברים לנשים".

בתחום החינוך והתקשורת, האמנה דורשת עבודה הדוקה של מערכות המדינה תוך שיתוף פעולה אם ארגונים לא ממשלתיים, והקצאת משאבים גם דרך התקשורת וגם דרך משרד החינוך, על מנת להלחם "בעמדות קדומות, מנהגים, ומסורות המבוססים על רעיון נחיתות הנשים או תפקידים סטריאוטיפיים לגברים או לנשים".

הפרדה בין בנים לבנות - אלימות

בהקשר זה מעניין לציין, כי  טורקיה עצמה שהאמנה נקראת על שם עיר הנמל שלה – איסטנבול, החליטה לפרוש מהאמנה כיוון שהיא "נוגדת את האסלם ואת הערכים השמרניים של טורקיה". במהלך נאום בכנסת שנשא שבוע שעבר חה"כ שמחה רוטמן, הסביר חה"כ כי טורקיה קיבלה את ההחלטה לפרוש לאחר שקיבלה דו"ח שלילי על כך ש"יש להם פרקטיקות חינוכיות שמפלות לרעה כיוון שיש להם הפרדה בין בנות לבנים בכיתות". רוטמן הוסיף והסביר כי כיוון שבמדינת ישראל ישנם בתי ספר לבנים ובתי ספר לבנות "זו אלימות על פי האמנה".

גם בתחום המשפטי, האמנה דורשת מהמדינות החברות בה, לאסור בחוק הליכים של גישור ויישוב סכסוכים שלא דרך בתי המשפט במקרים של אלימות מגדרית, וכן המשך הליכים פליליים גם במצבים בהם המתלוננים חזרו בהם מתלונתם.

"אנטי משפחתית, אנטי יהודית ואנטי ציונית"

בשבוע שעבר התקיים בכנסת כנס חירום שעסק בנושא האמנה, בעקבותיו קראו חברי כנסת רבים להתנגד לאמנה, ביניהם ח"כים כמו גילית דיסטל אטבריאן, עמיחי שיקלי וגדי יברקן שבעבר תמכו בהצטרפותה של ישראל לאמנה אך בעקבות הכנס הבינו את הסכנות הטמונות בהצטרפות, והחליטו להתנגד.

לאחר הכנסת אמרה נעמה זרביב יו"ר ארגון "שוברות שוויון" כי "ארגוני הנשים" שמקדמים את החתימה על האמנה "מוכיחים שוב ושוב כי מטרתם אינה הגנה על נשים אלא החלשה ופגיעה בנשים". לדבריה, "במהלך הכנס צוטטו דבריה של יו"ר מכון רקמן, הלפרין קדרי, על כך שהן יודעות שהאמנה לא תמנע אלימות נגד נשים אך מטרתן לקדם את תפיסותיהן".

"מאחורי המילים המכובסות מסתתרת תפיסה אנטי משפחתית, אנטי יהודית ואנטי ציונית", דברי זרביב.