"ממשה עד משה לא קם כמשה" - הילולת הרמב"ם

יום ההילולא של רבי משה בן מימון, הרמב"ם, מי שנחשב כגדול הפוסקים בכל התקופות, שלא השאיר חלק בתורת הנגלה שלא כתב עליו, חל היום, כ' טבת. כשסיים לכתוב את חיבורו המפורסם 'משנה תורה', הגיעו אליו בחלומו אביו ומשה רבינו שאמר לו כי בא לראות את מעשיו ואמר לו "יישר כחך בני"

\
r\n[caption id="attachment_80900" align="aligncenter" width="336"] ציונו של הרמב"ם בטבריה

היום (שני) כ' טבת, חל יום ההילולא של רבי משה בן מימון המכונה בפי כל הרמב"ם. הרמב"ם, שהיה תלמיד חכם עצום, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מדען, רופא, חוקר ורב פעלים, כונה גם בשם 'הנשר הגדול' ועליו נאמר כי "ממשה עד משה לא קם כמשה".

הרמב"ם נולד בערב פסח, י"ד בניסן ד'תתצ"ה בעיר קורדובה בספרד לאביו רבי מימון. את יחוסו כתב בסיום פירושו למשנה: "אני משה בר' מימון הדיין, בר' יוסף החכם בר' יצחק הדיין, בר' יוסף הדיין, בר' עובדיהו הדיין, בר' שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה". ייחוסו מגיע עד לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה, שיוחס הוא עד דוד המלך.

את רוב תורתו למד הרמב"ם מאביו, רבי מימון וכן מרבי יוסף אבן מיגאש. מסופר כי בגיל צעיר, נתן הר"י מיגאש ברכה לרמב"ם ומכך זכה, לפי דבריו, לכל חכמתו. הרמב"ם אמר על רבו "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של הרי"ף, שכן היה רבו של הר"י מיגאש.

\
r\n[caption id="attachment_80902" align="aligncenter" width="336"] ביתו של הרמב"ם במרוקו (Annesov)

בגיל 16 כתב את חיברו 'איגרת השמד', בה עודד את אנוסי ספרד והגיב בחריפות לאיגרת שהוציא רב אחר בה אמר כי האיסלם היא דת האמת ועל היהודים להתאסלם. 'ביאור מילות ההיגיון', חיבור פילוסופי במדע ובמטאפידיקה, אך יש המפקפקים בייחוס הספר לרמב"ם.

בגיל 22, בעקבות הרדיפות הקשות נגד היהודים בספרד, עקרה משפחתו לעיר פאס במרוקו ובגיל 23 החל בכתיבת 'פירוש המשניות' וסיימו שבע שנים לאחר מכן. הרמב"ם כתב את הפירוש בערבית אך בעידוד הרשב"א, תורגם הפירוש לעברית.

הערבים המשיכו בהתנכלויותהם ליהודים גם במרוקו ומשפחתו של הרמב"ם נאלצה להמשיך בנדודיה. בשנת ד'תתקכ"ה הגיעו לארץ ישראל דרך עכו, שם שהו פרק זמן קצר. אחר כן המשיכו לירושלים אז עלה הרמב"ם להתפלל בהר הבית ומשם המשיכו לחברון. קושי המחיה בארץ הניע את הרמב"ם לרדת למצרים שם ישבה קהילה יהודית גדולה ושם נשא אישה ממשפחה מיוחסת.

דוד, אחיו של הרמב"ם, עסק במסחר ודאג לפרנסתו של הרמב"ם כל העת שישב והגה בתורה. כאשר טבע דוד בים ונפטר, נאלץ רבי משה לדאוג לפרנסתו ולפרנסת אחיו והחל לעסוק במדע ורפואה. אז מונה הרמב"ם כרופאו האישי של מלך מצרים (צאלח א-דין) ונודע כגדול הרופאים בתקופתו.

בשנת ד'תתקל"א חיבר את 'אגרת תימן' בה עודד הרמב"ם את הקהילה היהודית בתימן וחיזק את ליבם בזמן שסבלו ייסורים רבים מהשלטונות. כמו כן, באגרת יש חיזוק והדרכה באמונה, במיוחד במחשכי הגלות. בין השאר בזכות אגרת זו, קבלו הרבה מיהודי תימן את הרמב"ם כרבם, ורבים מהם נוהגים עד היום על פי פסקיו.

\
r\n[caption id="attachment_80899" align="aligncenter" width="400"] פיסלו של הרמב"ם בקורדובה

"באתי לראות מה עשית, ישר כחך בני"

הרמב"ם מפורסם בעיקר עקב חיברו שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונלמד בפלפול רב בכל בית מדרש בעולם – 'משנה תורה' המכונה גם 'היד החזקה', שכן מורכב מי"ד ספרים. זהו חיבור הלכתי המקיף את כל חלקי התורה שבעל פה בחלק הנגלה של התורה, שכמוהו לא נכתב קודם לכן ולא אחריו. החיבור מקיף את כל ההלכות, כולל הלכות טהרות, קורבנות, מלכים ומלחמות, דינים, שבע מצות בני נח וכו', עד שלא השאיר פרט אחד בחלק הנגלה שלא כתב עליו בצורה מפורטת. בהקדמת חיברו כתב "לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".

מובא בספר 'שם הגדולים' לחיד"א, סיפור נאה על סיום כתיבת ספרו של הרמב"ם. שם מסופר בשם רבי דוד, נכדו של הרמב"ם כך: "ועשר שנים היה יושב רבנו משה בחדרו ולא יצא מהפתח עד שסיימו. ובלילה שהשלימו, בא לו בחלום רבנו מימון אביו עם אדם אחר עמו, ואמר לו רבי מימון אביו: הנה לך זה משה רבינו ונבהל. ואמר לו (משה לרמב"ם): באתי לראות מה שעשית, וכשראה אמר ישר כחך בני".

כתב גם את שלוש עשר עיקרי האמונה שמי שלא מאמין באחד מהם הוא הנקרא כופר. חיברו 'מורה נבוכים', בו מציג הרמב"ם את שיטתו הפילוסופית באמונת ה', ומשלב בין אמת התורה לאמת הפילוסופית, זכה לביקורת רבה. הספר נחשב להישג עצום בקרב חכמי ספרד, ועד היום זוכה לפירושים רבים ולעיסוק בעולם האקדמי והתורני. יחד עם זאת הוא עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל. היו שהתנגדו לספר מפני שהוא מסתמך על "חכמת יוונית". ביקורת נוספת היתה בכך שהספר עורך חקירות באמונה העלולות להביא את החוקר לכפירה. בקהילות מסוימות אף שרפו את מורה הנבוכים, ובמקומות רבים אסרו ללמוד בו. היו שכתבו לו השגות, והיו אחרים שאמרו שאילולא חיבר קודם לכן את 'משנה התורה' היו שורפים את כל ספריו. עד היום ישנם הנמנעים מללמוד את הספר.

\
r\n[caption id="attachment_80903" align="aligncenter" width="454"] ספרים משנה תורה לרמב"ם

בהיות הרמב"ם בגיל 51 נולד בנו ר' אברהם, אשר נתמנה במקומו לנגיד על יהודי מצרים ולרופא המלך.

בגיל 69, באור ליום שלישי בשבוע, כ' טבת ד'תתקס"ה, נפטר הרמב"ם בקהיר שבמצרים. על פי דרישתו המפורשת של הרמב"ם, "אל נא תקברני במצרים", הועברה גופתו הקדושה לטבריה שם עומד ציונו הגדול והמעתיר עד עצם היום הזה. שם קבור יחד עם השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. אמנם קיימים מחלוקות בדבר מיקמו של ציונו. יש האומרים כי נקבר במצרים ויש האומרים כי נקבר בחברון סמוך לקברי אבות.

חיבורים רבים ונספים חיבר הרמב"ם, הן חיבורים הלכתיים, תלמודיים והן רפואיים, פילוסופים ומדעיים.