ראיון העבודה למשרד ראש הממשלה התגלה כניסיון לגיוס "שמפניה"

תושב דימונה הוזמן לראיון עבודה במשרד ראש הממשלה. כשהגיע לראיון נשאל אודות דעותיו הפוליטיות והשתתפותו בהפגנות, והתברר כי העבודה המוצעת היא לשמש כ"שמפניה" של המחלקה היהודית בשב"כ
[caption id="attachment_44647" align="aligncenter" width="454" caption=""לא הסכים להצטרף לחגיגה" - בקבוקי שמפניה (Harald Bischoff)"]
נסיונות הגיוס של משתפי פעולה מצד המחלקה היהודית בשב"כ אינם מפסיקים לרגע. נראה כי בשב"כ לא מסתפקים בנסיונות גיוס של סוכנים מקרב הפעילים ביו"ש, אלא פונים לאנשים שכלל אינם קשורים לכל פעילות. בחלק מהמקרים פנו אנשי המחלקה היהודית לאנשים המתגוררים בדרום ובצפון הארץ, ושדלו אותם לעבור ליו"ש ולפעול כסוכנים.
בשבוע שעבר סיפר הרב עמיר כ"ץ משדה אליעזר בראיון לקול היהודי, כי אנשי השב"כ פנו לאחד מתלמידיו בבקשה שיעבור מהצפון לשטחי יו"ש ויסייע להם.
מקרה נוסף שהגיע בימים האחרונים לקול היהודי הוא של חיים (שם בדוי), בחור כבן 25 מהעיירה הדרומית דימונה.
בחודשים האחרונים מחפש חיים מקום עבודה חדש. בתור מי ששירת בעברו בחטיבת כפיר, הוא לא חשד בדבר כשקיבל פניה להגיע לראיון עבודה במשרד ראש הממשלה.
"התקשרו אלי לפני שבועיים ממספר חסוי ושאלו האם אני מעוניין להגיע לראיון עבודה במשרד ראש הממשלה", מספר חיים בשיחה עם הקול היהודי. "אני מחפש עבודה וזה נשמע מעניין אז הסכמתי. כמה ימים לאחר מכן התקשרה מישהי ואמרה לי להגיע ביום ראשון בשעה 12 לרחוב כנפי נשרים בגבעת שאול בירושלים, אבל לא הסכימה לפרט לי לאיזה כתובת להגיע", אומר חיים.
בשלב זה החל חיים לחשוד בהזמנה הלכאורה תמימה. "פתאום נפל לי האסימון ושאלתי את עצמי איך הם הגיעו אלי, ולמה הם לא מוכנים להגיד לי לאן בדיוק להגיע?".
חיים, שהשתתף בעבר בכנסים של תנועת 'ארץ ישראל שלנו' בדימונה, התקשר לבנצי גופשטיין, אחד מפעילי התנועה, וסיפר לו אודות ההזמנה המוזרה. גופשטיין הסביר לו כי נראה שמדובר בשיחת שב"כ והמליץ לו שלא להגיע לשיחה.
אולם חיים, שלא היה בטוח כי מדובר באנשי שב"כ, ולא רצה לפספס את ההזדמנות לעבודה מעניינת החליט בכל זאת להגיע לשיחה.
"הגעתי לרחוב כנפי נשרים ואז התקשר אלי אדם בשם מני שהדריך אותי להגיע לאחד מבנייני המשרדים ברחוב. ישבו בחדר שני אנשים, אחד מני והשני לא אמר את שמו", מספר חיים.
"הם התחילו לשאול אותי מה אני עושה בחיים ואיפה אני לומד וביררו רקע עלי. אחר כך הם שאלו אם אני רוצה עבודה מהצד. במשך הרבה זמן הם ניסו לשכנע אותי לעבוד איתם, אבל לא אמרו בדיוק מה העבודה. הם טענו שזה מסווג ואמרו שהם מחפשים אנשים שיעזרו להם בכל מיני דברים, אבל שלא מדובר בעבודה קבועה".
אנשי השב"כ לא הצהירו על תפקידם באופן רשמי, אולם בשלב הזה כבר הבין חיים שגופשטיין צדק בהערכתו. "הבנתי סופית מי הם רק באמצע השיחה. הם שאלו אם שרתתי בצבא ואמרתי שכן, בכפיר ביהודה ושומרון. מני שאל אותי אם יצא לך לעבוד "איתנו". שאלתי מי זה "אתכם" כי משרד ראש הממשלה לא אמור לעבוד עם צה"ל בשטח. הוא אמר "אנשי שב"כ ומודיעין", ואז הבנתי סופית מי הם".
"במהלך השיחה הם שאלו למי אני מצביע בבחירות אז אמרתי שלבן ארי. הם שאלו אם אני הולך להפגנות ואמרתי לו שלא, כי אין לי זמן לדברים כאלה. אחרי שעה מני שאל אותי מי עוד יודע מהראיון. אמרתי לו שאיתמר בן גביר ונועם פדרמן...".
"בסוף אמרתי להם שאני לא מעוניין לעבוד איתם. הם אמרו לי שאם אני אתחרט אז הם יהיו איתי בקשר, וברוך ה' מאז הם לא דיברו איתי". יש לציין כי במיקום בו נערך "ראיון העבודה" נמצאים משרדים של המחלקה היהודית בשב"כ, וכי אין זו הפעם הראשונה בו שומעים פעילים למען ארץ ישראל את שמו של המוכנה "מני".
"אני חושב שזה הזוי", אומר חיים על עצם הפניה של אנשי השב"כ. "אין לי מושג למה פנוי אלי, אני לא פעיל בשטח ככה שגם אם הייתי רוצה לעזור להם, וכמובן שאני לא רוצה, לא הייתי יכול. אני מקווה שאנשים אחרים שהם קצת יותר תמימים לא יפלו בידיים שלהם".