רגע לפני הבחירות: "בג"ץ הפך למחוקק במקום הכנסת"

בשבוע שעבר נערך בבית המשפט העליון דיון בפני השופטים אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, בנוגע לעתירה שהוגשה בין היתר בידי "אבות גאים" ו"סוכנות פונדקאות בינ"ל", נגד חוק הפונדקאות שחוקק בכנסת.

בשנת תשנ"ו-1996 הצביעו 44 חברי כנסת בעד, אל מול 12 חברי כנסת שהתנגדו, ו'חוק הסכמים לנשיאת עוברים', שהועלה כהצעת חוק ממשלתית, התקבל. מי שהתנגד אז לחוק היו דווקא חברי הכנסת מהדתיים והחרדים.

החוק, שחוקק לפני כ-24 שנים, בכנסת ה-13, קבע כי במקרה של זוג נשוי, איש ואישה, בו לאישה יש קושי רפואי לשאת היריון, יוכלו בני הזוג לערוך הליך פונדקאות כדי לממש את "הזכות להורות".

בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, הודיעו השופטים כי יש לערוך תיקונים בחוק, שזכה לשם 'חוק הפונדקאות', ולהרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות.

• הירשמו לתפוצת הווצאפ של הקול היהודי >>
• הירשמו לניוזלטר שלנו >>
• הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

בעקבות כך, תיקונים לחוק הועלו לפני מליאת הכנסת לפני כשנתיים. 59 חברי כנסת הצביעו בעד, לעומת 52 מתנגדים. השינוי העיקרי בהצעת החוק עוסק בהרחבת מעגל הזכאים להליך פונדקאות, גם לנשים ללא בן זוג הסובלות מבעיה רפואית. בנוסף אושרו תיקונים נוספים בהסדר, למקרים חריגים נוספים.

בשבוע שעבר, כאמור, דנו שופטי בג"ץ פעם נוספת בעתירה שעסקה בחוק הפונדקאות וקבעו כי "יש לאפשר לזוגות בני אותו המין ולגברים יחידים בעלי זיקה גנטית ליילוד, גישה להסדר פונדקאות בישראל".

   | "קפיצת מדריגה בהתערבות השיפוטית של בג"ץ"

"בג"ץ עשה כאן עוד קפיצת מדריגה בהתערבות השיפוטית בכנסת", אומר בשיחה עם הקול היהודי מיכאל פואה, מראשי ארגון בוחרים במשפחה.

פואה מבקש להסביר את הבעיות המוסריות שיש בנושא הפונדקאות, מעבר לבעיות ההלכתיות. "נושא הפונדקאות הוא נושא לא פשוט ויש לו השפעה הן על סחר בילדים והן על סחר בנשים. יש הרבה מדינות נאורות ומתקדמות שאוסרות את זה לגמרי".

"בג"ץ עשה זאת בשלבים", מבקש פואה להסביר. "בשלב הראשון, בלחץ בג"ץ, הכנסת חוקקה שהליך פונדקאות יתאפשר לא רק לנשים עם קשיים להיכנס להריון אלא לכל אישה שחפצה בכך.  אחר כך בא בג"ץ ואמר שאם זה מותר לנשים, אז שיהיה אפשר גם לזוגות גברים".

"העותרים דיברו על 'הזכות להורות'. אדם שהוא הורה יש לו זכות להיות הורה ושאף אחד לא יתערב לו בזה. זה נקרא זכות נגטיבית", מסביר פואה. "למדינה אסור להתערב במעגל האישי הזה של האדם. השופט ג'ובראן בא ואמר שהזכות להורות היא עצם זה שיש לאדם זכות להיות הורה. מה הכוונה? שמישהו צריך לספק לו ילדים? זה הרי מגוחך. זכות כזו היא חובה למישהו אחר. אם המדינה מייצרת ילדים, מאפשרת לייצר ילדים, זאת אומרת שמנתקים ילדים מההורים הביולוגים שלהם ומעמידים אותם למכירה".

"התפיסה הזו מחזירה אותנו לימי קדם, למשפט הרומי שבו הילד הוא רכוש של אבא שלו וניתן למכור אותו למשטר העבדים. בתפיסה היהודית ובתפיסה הנאורה, אנשים לא עומדים למכירה והמדינה לא צריכה להיות שותפה לזה".

"אני לא נכנס לזה שאדם עשה הסכם עם אישה שהיא תהרה בשבילו. אם רוצים, יש בשביל זה את חוק האימוץ, לא צריך את חוק הפונדקאות. אני אומר, אתם כמדינה, תשמרו על הזכות של הילד לשמור על ההורים הביולוגים שלו".

"החוק הגביל מאוד את האפשרות של 'סחר בילדים' ובג"צ בא וקובע שהוא רומס  את הכל, בשם 'ערך השוויון' בו מאמין בית המשפט וקובע שהוא מאפשר כמעט לכל אחד שמעוניין להיכנס להליך הזה".

"בתוך פסק הדין יש הצעה של אחד השופטים איך לקחת את החוק הנוכחי, למחוק ממנו את כל ההגבלות, ולהשאיר אותו, רק בלי ההגבלות שלו".

"זה שונה ממה שהיה עד היום", מבקש פואה להדגיש שוב. "בג"ץ לא בא ואומר 'החוק לא חוקתי', כמו שעשה פעמים רבות, אלא אומר 'אני משנה את החוק, ומוריד ממנו את כל ההגבלות'. בעצם בג"ץ מבקש לחוקק במקום הכנסת".