מי מאיתנו אינו מכיר את הספר "שמירת שבת כהלכתה"? כבר לפני עשרות בשנים כבש הספר את מקומו בבתים רבים מישראל, להורות להם את המעשה אשר יעשון בשבת קודש, ועד היום הוא מן הספרים החשובים בתחום הזה – הן לתלמידי חכמים מובהקים והן לבעל-הבית הפשוט.
יש אנשים המסתפקים בספר עצמו, ויש כאלו שתמיד מסתקרנים גם לדעת מיהו האיש שמאחורי הספר. יש שהאיש קודם לספר – שמו ושמעו של הרב כבר נתפרסם ונודע לתהלה, והנה הוא גם מוציא ספר כזה וכזה. ויש שהספר קודם לאיש – רב צנוע, שאינו מוכר כל-כך לרבים, כותב ספר שהופך להיות נחלת הכלל (אם תרצו: רב-מכר), ועד שמתחילים להכיר את האיש כ"בעל המחבר"... כך הוא הספר שמירת שבת כהלכתה (ולשם הקיצור, שש"כ) - מאז יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה, יודע כל שער עמי כי הרב יהושע ישעיה נויבירט שליט"א הוא בעל הזכות הגדולה של "שמירת שבת כהלכתה", כפשוטו, בבתים רבים.
ועדיין, עבור הקהל הרחב, נותר הרב נויבירט עצמו בצניעותו הראשונה. העובדה העיקרית שאתה למד עליו מן הספר, היא היותו תלמידו המובהק של הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ובעיון נוסף אתה מבין שלמעשה התלמיד החשוב הריהו "דולה ומשקה מתורת רבו", ובזכותו ניתן בידינו ספר שהרב הגדול ממש "חתום עליו".
ומדוע נזכרתי כעת בספר הותיק הזה, ובמחברו החשוב, יזכה לאורך ימים ושנים טובות? כיון שבמהלך השנה הקודמת יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר. עצם הוצאת הספר במהדורה שלישית בידי המחבר, ארבעים-וחמש שנה לאחר המהדורה הראשונה – היא אירוע חשוב ותופעה מיוחדת שיש בה בכדי ללמד. אולם אודה שמה ש'תפס' אותי במיוחד הוא תוספת חדשה המופיעה בפתיחת הספר, תחת הכותרת "טוב להודות לה'". במאמר זה מספר הרב נויבירט בקצרה את "עיקרי הניסים שאירעו לי בימי נעורי בזמן מלחמת העולם השניה ולאחריה". בלשונו המדויקת האופיינית, מספר הרב נויבירט בתמציתיות כיצד התגלגל בימי הזעם, וכיצד יד ההשגחה העליונה כיוונה אותו שוב ושוב להצלה – פיזית ורוחנית גם יחד. מלבד חסדי ההשגחה, אנו גם מתפעלים מהדבקות של המשפחה בקיום התורה והמצוות גם בתנאים קשים ביותר; כיצד האבא תוקע בשופר בראש-השנה מתחת לאפם של הגרמנים הארורים, וכיצד ניצול האבא ממוות ודאי בזכות הידור בשמירת שבת (אתם מוזמנים לקרוא בפנים). גם מהבחור הצעיר אנו מתפעלים, כיצד למשל, בשנות המסתור במחבוא בהולנד, סידר בעצמו לוח שנה על-פי מה שלמד בקיצור שלחן ערוך, לוח שהתברר אחר כך כמדויק.
אך הסיפור היפה ביותר בעיני, הוא הסיפור שעומד למעשה מאחורי הספר כולו. לאחר המלחמה, מצליח הבחור הנודד באירופה ההרוסה, להגיע סוף-סוף אל הנמל שבו נמצאת אונייה היוצאת לארץ ישראל. והנה, מארגני הקבוצה אומרים שצריך לעלות על האניה בעצם יום השבת! מספר הרב נויבירט: "הדבר ציער אותי במיוחד. הרי כל שנות המלחמה הקשה הצלחנו לשמור מצוות עד כמה שאפשר, ובמיוחד שבת קודש. איך יתכן שעכשיו, עם החרות, עלי לחלל את השבת?". אולם לבסוף, כיון שלפי שיקול-הדעת היה בדבר משום סכנת נפשות, נאלץ בלית-ברירה לעלות על האניה, "אבל הדבר חרט את רישומו עלי למשך שנים רבות, וביותר שלאחר זמן ראיתי שאין זה אלא מעשה תרמית של מחללי שבת שרצו שאנו הקבוצה הדתית נחלל את השבת". ומוסיף הרב נויבירט "קבלתי אז על עצמי שהקב"ה יזכה אותי ואעשה משהו עבור השבת, וכך עלה הרעיון לכתוב ספר על שמירת שבת".
הנה כי כן, בזכות הדבקות במצוות ובשמירת שבת קודש, בזכות יראת-השמים הטהורה שהוטבעה בלבו מנעוריו – זכינו אנו לספר החשוב הזה, פנינה יקרה בארון-הספרים היהודי ומורה לדרך לרבים למשמרת קדושת השבת. ישמח הרב נויבירט במתנת חלקו.
