[caption id="attachment_2418" align="alignleft" width="148" caption=""שתיקת הכבשים הסתיימה""]
השבוע קבעה השופטת עירית כהן כי על המדינה לשלם 50 אלף ₪ לארבעה מתושבי יצהר, חברי כיתת הכוננות – שנעצרו במעצר שווא לפני כשש שנים על ידי משטרת אריאל, לא לפני שקבעה כי "אני מקבלת את טענת התובעים לפיה נתבע 3 (רפ"ק גיל דשא) מסר עובדות לא נכונות לבית המשפט".
סיפורנו מתחיל ביום קייצי אחד לפני כשש שנים. ליוחנן מלאכי, בן הישוב יצהר, הייתה מאז ומתמיד חיבה לבעלי חיים. אך טבעי היה, שהמבנה הראשון שעמד על תילו בחווה שהקים, היה דיר ובו מספר כבשים חינניות. כל מי שעבר בגבעות יצהר באותם ימים הכיר את החווה, חוות שקד, ואת העדר הרועה בשלווה בסביבתה המוריקה. לא רק תושבי יצהר עברו שם. מדי כמה ימים הגיעו בלשים מימ"ר ש"י אשר היה בדיוק בשלבי הקמה, ובראשם השוטר המהולל 'גולן', לנסות על "נוער הגבעות" טריק חדש שבדיוק למדו. למי שלא הבין, לא משנה הטריק, העיקר שבסיומו יתווספו כמה קליינטים חדשים לתאי המעצר המצחינים במשטרת אריאל.
יום אחד לרכבי הבילוש הצטרפו מספר רכבי יס"מ, מתוכם ירד ערבי שמלמל לעבר העיזים משהו לא ברור ("הוא קרא להן בשמן", הסביר מאוחר יותר החוקר דשא בבית המשפט), פתח להן את השער והתחיל לצעוד איתן לעבר הכפר.
מספר תושבים שעברו במקום ראו ערבי גונב את העדר, הקפיצו את כיתת כוננות, והחלו דולקים בעקבות השודד. הם לא ידעו שבאותה העת אורבים להם שוטרים ומצלמותיהם בידיהם על הגבעות שמסביב. השודד שכבר הבין שהפעם הוא לא הצליח, ברח לכפר, הותיר את העדר מאחור, ואיתו גם את החלום על הכבש בגריל..
התושבים שאליהם הצטרפו בינתיים מספר חברי כיתת כוננות החלו לחזור עם העדר לעבר הישוב כשלפתע פשטו לעברם עשרות שוטרים ועצרו חמישה חברים מכיתת הכוננות. בשלב זה החלה התמונה להתבהר ואיתה גם נבלותו של 'גולן' וחבר מרעיו ממשטרת ש"י;
מתברר, כי למשטרה הגיע ערבי בשם נאדר עלאן והגיש תלונה. עוד תלונה. בשנים האחרונות אותו עלאן כבר היה ידוע לרשויות הצבא והמשטרה כמתלונן סידרתי, אשר תלונותיו, רובן ככולן, התבררו כדמיון מזרחי פרוע. ובכן גם הפעם הוא הגיש תלונה, ארבע תלונות ליתר דיוק, ובאחת מהן טען כי נגנבו לו מספר עיזים.
ביום רגיל היה החוקר המנומנם רושם את תלונתו בלקוניות ופוטרו בשלום לביתו. אך לא בעיתים שכאלו. עכשיו הקימו גוף חדש שיטפל ב'פורעים'. בקרב ערביי הסביבה הופץ מספרו של גולן המושיע, ואלו מצאו אוזן קשבת לכל אשר על ליבם. ובאמת, אך שמע 'גולן' מיודעינו על התלונה, ובמוחו הקודח כבר החלה להתבשל התכנית: את חוות השקד הוא מכיר, מקום לא חוקי שמזמן כבר היה צריך לפנות, למי יהיה אכפת מכמה עיזים שילקחו משם. הוא יגיע עם הערבי אשר מן הסתם יזהה את "עיזיו" אל מול המצלמות, העיזים יסומנו בספריי ליתר ביטחון, והערבי ישולח לכפר עם העיזים, על גבעה שולטת יוצב מארב אשר יתעד את ה"שוד", ולא נותר אלא לחכות לתושבי יצהר אשר יפלו למלכודת. ואכן התכנית הצליחה ובידי גולן כעת סרט נפלא: ערבי תמים רועה את צאנו, לפתע מתנפלים עליו מספר מתנחלים ושודדים אותו..
תושבי יצהר שהתחילו להבין את אשר נעשה חסמו את שער היישוב ולא נתנו למשטרה לצאת מהיישוב. אליעזר אלהר מפקד הימ"ר אשר נכח בשער באותה שעה השמיץ את העצורים בתקשורת במילים בוטות: "כח שלנו הצליח לעצור חמישה מהפורעים... אותם אנשים הם פורעי חוק.. אותם חמישה... שהתנהגו באלימות כלפי אותו רועה... להגיש כתב אישום תוך תקופת מעצרם". גם דובר מחוז ש"י הוציא תגובה דומה:"מדובר בפורעי חוק וחוליגנים.."
נחזור לחברינו, חברי כיתת הכוננות, אשר את פניהם מקבל כעת החוקר גיל דשא בכניסה לתחנת המשטרה. פעם אחר פעם הצהיר דשא בבית המשפט כי בידיו קלטות המתעדות את העצורים תוקפים את הרועה התמים ושודדים את עדרו.. בתי המשפט השונים(התיק הגיע עד העליון) האריכו את מעצרם על בסיס שקריו של דשא ורק לאחר כ10 ימים שוחררו העצורים לביתם.
בסופו של המעצר הממושך, כמובן שלא הוגש כתב אישום. בעלי העדר הגישו הוכחות שהעדר נקנה במיטב כספם, והעצורים שוחררו. תיק החקירה נסגר ובעקבות גל המחאה שנוצר בקרב תושבי השומרון הוחלט בצמרת הפיקוד להעביר את גולן מתפקידו ובכך לנסות ולהרגיע את המתיישבים.
אולם בכך הנפגעים מהפרשה לא הסתפקו. לבית משפט השלום בירושלים הוגשה תביעת נזיקין כנגד פושעי הפרשה: גולן שבישל,דשא ששיקר, אלהר שהשמיץ ומדינת ישראל שמאיתה היתה זאת.
"זה שמנהגם של חוקרים במשטרת ש"י לשקר בדרך קבע אנו כבר יודעים מזמן" מסר בתגובה אחד התובעים, "לפחות הפעם הרווחנו קצת כסף שיוכל לעזור בהמשך פיתוח הגבעות ובמאבק ברשעות השלטון".
