תורה ומדע: מהירות האור ומהירות החומר

המרחק הפיזי שעוברים החלקיקים בזרם החשמל הוא זעיר אך מהירות תנועתם קרובה למהירות האור. באופן דומה, כשיהודי מקיים מצווה יש השפעה פיזית למעשה המצווה, אך הכוונה היא המאירה את העניין.

הזרם החשמלי מתקדם במהירות רבה. מקומות שמרוחקים מתחנת הכח עשרות ואפילו מאות קילומטרים – מקבלים את הזרם החשמלי באותה שניה שיוצא מהתחנה. באופן מפתיע, אם מודדים את מה שזורם בפועל – הוא מתקדם מאד לאט.

נסביר יותר: בחוטי החשמל, ישנם חלקיקים רבים שיכולים לנוע במעט חופשיות. כאשר חלקיקים אלו נעים יחד בכיוון מסוים – זהו הזרם החשמלי. אם בנקודה מסויימת (תחנת הכח) חלקיקים אלו מתחילים לנוע בחוטי החשמל בכיוון אחד, הם גורמים שכל החלקיקים האחרים ינועו יחד איתם באותו כיוון. הם מניעים את החלקיקים שלפניהם, ואלו את שלפני פניהם – עד החלקיקים שבשקע ובמכשיר החשמלי אצלנו בבית. כך עובר הזרם מתחנת הכח עד אלינו.

למה הדבר דומה? נתאר לעצמנו טור מכוניות שעומד במקום בפקק או ברמזור אדום. כאשר הרכב הראשון מתחיל לנסוע, הוא גורם שהבא אחריו יתחיל לנסוע גם הוא, וכן הלאה. אולם אם נתבונן היטב, נבחין כאן בשתי תנועות שונות: יש את המהירות של כל מכונית בפני עצמה, ויש את הקצב שבו הפקק משתחרר. גם בזרם החשמלי, יש את התנועה של כל חלקיק פרטי בכיוון הזרם, ויש את התקדמות והתפשטות הזרם החשמלי עצמו – היכן חלקיקים נעים והיכן הם עדיין עומדים.

כאשר מדובר בטור מכוניות, כל נהג רוצה להמשיך להתקדם. משך הזמן שלוקח לו להתחיל לנסוע נובע מכך שהוא צריך לשים לב לכך שהנהג שלפניו נוסע. גם אצל חלקיקים זה כך. החלקיק כל רגע ורגע (גם לפני שהגיע אליו הזרם) רוצה להתקדם, וכל רגע ורגע הוא נבלם ע"י החלקיק שלפניו. ברגע שהחלקיק שלפניו (או שאחריו) זז – גם הוא מתחיל לזוז. המהירות בה הוא מתקדם לאורך חוטי החשמל – אינה גדולה כלל, אך קצב התפשטות התנועה – הוא מהירות האור (בערך).

כאשר הנהג רואה את המכונית שלפניו נוסעת הוא מתחיל לנסוע מיד, אבל לוקח לו זמן לשים לב. גם החלקיק – כאשר הוא 'רואה' את החלקיק שלפניו מתחיל לנוע – מתחיל גם הוא לנוע מיד. לחלקיק לא לוקח זמן לשים לב, אבל בכל זאת לוקח לו זמן. כדי שהחלקיק 'יראה' שזה שלפניו התחיל לזוז – צריך לעבור פרק זמן. הסיבה לכך היא שכל כוחות הדחיה והמשיכה שבין חלקיקים אלו, ובעצם כל היכולת שלהם 'לתקשר' זה עם זה, נעשים באמצעות חלקיקי אור – ממש כמו אלו שבעזרתם אנו רואים. התלות של מעבר התקדמות הזרם החשמלי במעבר קרני אור גורמת שהזרם החשמלי יתקדם במהירות האור.

כאשר יהודי מקיים מצווה, מלבד זה שהמצווה נעשית לשם שמים בלבד – יש למצווה השפעה גם על העולם שלנו. המצווה גורמת שהעולם יהיה מקום טוב יותר. השפעה זו היא בשתי דרכים שונות: אחת – כל מצווה היא מעשה כלשהו, וזה פועל ומשנה משהו במציאות. השניה – כל מצווה דורשת הזדהות עם המעשה, וזה מוליד אצל האדם יחס חדש אל העולם. במצות מילה למשל, חיתוך הערלה (לפי כמה מחקרים) הוא יעיל לבריאות ומונע זיהומים ודלקות. במקביל – הפעולה של חיתוך הערלה היא מעין הכרזה על שאנחנו עבדים של הקב"ה, המטביע בנו את חותמו, ולכן אנו רוצים להיות גדורים בתאוות העולם הזה (וכמובן – כל זה מלבד מה שהיא פועלת על כל הנוכחים חיזוק בקשר ובברית עם ה').

ההשפעה הראשונה על המציאות היא השפעה פיזית, משהו השתנה בעולם בפועל. זה כמו החלקיק שזז ממקום למקום, או כמו המכונית שהתחילה לנסוע. ההשפעה השניה, לא באה דרך מעשה המצווה. היא באה דווקא דרך מה שעומד מאחוריה, דרך הכוונה. הכוונה במצווה, כמו ההכרזה שבברית המילה, 'מאירה' מיהודי ליהודי, כמו החלקיק ש'מאיר' לחברו, שמושך או דוחף אותו ע"י חלקיקי אור, ויותר משהיא אמורה לשנות את המציאות עצמה – היא מיועדת להזיז משהו אצל האנשים שעומדים מאחורי המציאות היבשה.