אחיי ורעי, גדול כים שברנו בהסתלקות מו"ר חכם יעקב יוסף מאיתנו. הלב כואב, מתגעגע והומה. הגמרא הקדושה במסכת שבת (דף ק"ה) מחמירה מאד על המתעצל בהספדו של חכם, ומאידך נאמר בגמרא על המוריד דמעות על אדם כשר שמוחלים לו על כל עוונותיו. קשה להחריש, יש רצון עז לנסות להתחיל לספר על גדלותו של מורנו הרב זצ"ל.
\
אפשר היה להתחיל ולנסות לתאר את אישיותו של חכם יעקב זצ"ל בתיאור גודל התמדתו ושקידתו בלימוד התורה, את גודל מסירות נפשו לזיכוי הרבים, איך שהיה מכתת רגליו ונוסע משכונה לשכונה מעיר לעיר להרביץ תורה, ולהמשיך במפעל לימוד ההלכה בכל מקום שרק אפשר. כך במשך שנים רבות, (וכפי ששמעתי מאחיו הרב דוד שליט"א - כבר מאז היותו ילד!)
אפשר היה להתחיל לספר על אישיותו בתיאור סדר לימודו הבהיר, על כך שהיה מקיף בצורה שיטתית ומסודרת את כל חלקי השולחן ערוך, מתחילת אורח חיים, סימן אחרי סימן, סעיף אחרי סעיף, בצורה ברורה עד מאד, מהמקורות עד ההלכה, אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט- וחוזר חלילה לאורח חיים..
אפשר היה לנסות להתחיל להסביר איזה תענוג היה לשמוע ממנו את שיעוריו, איזה כשרון אדיר היה לו להסביר סוגיה סבוכה בשפה קלה וברורה שמתאימה גם ללמדנים ברמה גבוהה ויחד עם זה כל יהודי יכול היה להבין לפי סגנונו של הרב גם דברים סבוכים.
אפשר היה לנסות להתחיל לתאר את סדר יומו העמוס, את הקפדתו להתפלל עם הנץ החמה, את ארבעים השיעורים שהיה מוסר מידי שבוע, אופן הכוונתו את התלמידים, את יחסו האוהב לתלמידיו, להם היה קורא "חברים", כפי שהיה רגיל בלשונו: "למדנו עם החברים". “החברים כאן בוודאי זוכרים". ואת איך שהיה משתף את כל תלמידיו בשמחות משפחתו, היה מחלק הזמנות לחתונות ילדיו לשומעי לקחו ומנחיל בלבבות תלמידיו אהבה וחיבה.
אפשר היה לנסות להתחיל על קצה המזלג את היותו "מוקיר רבנן", איך היה מעריך תלמידי חכמים, ומראה להם בכל הזדמנות הערכה והערצה. דואג עד לפרטי הפרטים להיטיב עמם בכל דרך.
אפשר היה אולי גם לנסות ולתאר את פשטותו וענוות החן שלו. ענק שבענקים, גאון שבגאונים, שהתורה כולה על כל נושאיה וחלקיה סדורה לו בראשו בסדר מופתי, מסדר ספרים בספריה באולם הבריתות במערת המכפלה- בכזו פשטות... ראיתיו אף מסדר ספרים בספריה בקבר שמעון הצדיק בירושלים. מנקה ספסלים לפני הקידוש בשבת בבוקר בקבר שמעון הצדיק...
אפשר היה לנסות להתחיל את תיאור אישיותו בהתפעלות עצומה משמירת הזמן המדוקדקת שלו. לא היה אצלו רגע אחד מבוזבז!
\
אפשר היה לנסות ולתאר ולו במעט את מאור פניו, את אופן שיחו ושיגו, משאו ומתנו בנחת עם הבריות. כשלושה שבועות לפני שנפטר ראיתיו מברך במאור פנים (תוך כדי ייסורים) אדם מסוים ומסביר לו את הדרך למחוז חפצו.
הרבה יש לספר ולהרחיב בכל הדברים הנ"ל, ובע"ה עוד היד נטויה.
אך גם אם נספר ונספר עוד ועוד על התמדתו בתורה ועל מפעל זיכוי הרבים שלו ואת הנחלתו לעם ה' את דבר ה' זו הלכה ועל מידת הכרת הטוב המופלאה שלו, עוד לא נגענו בקצה אישיותו האדירה, בנקודתו הייחודית- מידת האמת.
"תתן אמת ליעקב". נושא העמידה על האמת ללא שום נגיעה אישית ובלא שום אינטרס פוליטי – היה נר לרגליו. חכם יעקב זצ"ל סימל את הישרות במיטבה. בצאתנו מבית העלמין בערב שבת קודש לאחר קבורתו, שח לנו אהובו וחביבו של חכם יעקב זצ"ל, הגאון הרב ירחי שיבלח"א, שהמילים האחרונות בצוואתו של חכם יעקב הם: “היזהרו מאנשים שאינם ישרים". הוסיף הרב ירחי ואמר: וזו תמצית כל אישיותו. זה סיכום כל מהותו.
נפשו הענקית, טהורה הייתה מכל סיג של השפעת העולם הזה על הטעיותיו ודמיונותיו. וכפי שאמר בנו הרב יונתן שליט"א בהלוויה: אהבת ארץ ישראל, אהבת התורה ואהבת עם ישראל היו אצל בלי זיופים. והדגיש – בלי זיופים!
טעות רווחת אצל המון עם , שהמושג "קנאות" נתפס כעצבנות , התנשאות או לחץ. אך מי שרצה לראות נחת מהי, ילך לו אצל חכם יעקב ויראה את ישוב הדעת המופלג שלו. את השלווה שהוא מקרין. את "חכמת אדם תאיר פניו", את "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו".
\
יכול היה חכם יעקב שהתענג מאד על לימוד התורה כל ימיו להיות שקוע בד' אמות של הלכה ולהסתגר בבית המדרש. מה לו ולמחלוקות? המחלוקת הרי אינה הולמת את אישיותו האצילית! מדון ומריבה אינם מנת חלקו. חפץ הוא בכל ליבו בטובתן האמיתית של ישראל אוהבן של ישראל היה חכם יעקב זצ"ל. אבל כשהייתה השעה צריכה לכך: “ויצא אל אחיו וירא בסבלותם". מתוך אהבתו את עם ישראל הוא גם הוכיח. קיים מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" בשלמות. אם היה צריך להרים קול זעקה גדולה על דבר חטא המרגלים, על פשע מסירת ארץ ישראל לגרועים שבאויבים, לא נשא פנים לאיש, והיה מקיים "לא תגורו מפני איש", “ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש".
מדבר היה בחריפות רבה על פושעי אוסלו, על מי שנתן נשק לצוררי עם ישראל הקמים על ה' ועל משיחו ואומרים "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד”, ועל הצורך לשוב בתשובה על שיתוף הפעולה עם המרצחים הארורים שגבה מחיר דמים יקר מעם ישראל.
קנאי אמיתי זך וטהור היה מורנו חכם יעקב זצ"ל לה' ולתורתו. ציווי התורה "קדושים תהיו" היה מול עיניו, וכשהייתה סטייה מדרך ה' בענייני קדושה וצניעות, התגבר כארי וקיים את דברי רבנו הקדוש החפץ חיים (ביאור הלכה תחילת או"ח סימן א) לא חש ללעג שלעגו עליו ולא התקוטט, “אבל אם הוא עומד במקום שיש אפיקורסים המתקוממים על התורה ורוצים לעשות איזה תקנות בענייני העיר ועל ידי זה יעבירו את העם מרצון ה' ופתח בשלום ולא נשמעו דבריו, בכגון זה לא דיבר הבית יוסף מאומה ומצווה לשנואתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל, ודוד המלך ע"ה אמר "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים". וכל זה בלי שמץ עצבנות. עם נפש רגועה ושקטה. וממשיך בלימודו. שוב בהתמדה. שוב במסירות, צולל בים ההלכה.
הסתלק חכם יעקב מאיתנו, והיה "בא בימים". כל ימיו מנוצלים היטב אך ורק לעשות רצון אבינו שבשמיים. נקי וזך. מסור להרבצת "דבר ה' זו הלכה" לרבבות עמך בית ישראל. מקנא לאלוקיו, לעמו ולארצו. אך השאיר לכולנו ירושה אדירה, ירושה עצומה. חסד גדול עשה איתנו ה' יתברך שבנו הגדול הרב עובדיה שליט"א סידר וערך את שיעורי אביו בהלכה מוקלטים על גבי דיסקים בצורה סדורה. בכך השאיר לנו את האפשרות להתענג על קולו של חכם יעקב זצ"ל גם אחרי פטירתו, לסכם אותם בכתב, ולרכוש בקיאות בהלכה. כל אחד יכול. אין תירוצים. מי שיקבע עיתים לשמיעת שיעורי הרב בהלכה יכנס לעולם התענוגים. ומי שיכתוב אותם ויסכם אותם – יזכה ליישב ולסדר את מוחו.
הלוואי ונזכה כל ימינו לעולם. “ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יחד עם זאת- הלוואי ונזכה לירושת מו"ר חכם יעקב בתרומיות מידותיו, בהארת פניו, בסבלנותו ובאהבת ארץ ישראל שלו. שנזכה להיות אמיתיים. ללכת בדרך התורה. בלי לזייף.
\
יהודי 5 כ"ו אייר תשע"ג 15:31 יהודי
חיים כהן 4 ח' אייר תשע"ג 09:28 חיים כהן
אסף 3 ח' אייר תשע"ג 08:23 אסף
יהודי אנטי-ציוני גאה 2 ז' אייר תשע"ג 01:20 יהודי אנטי-ציוני גאה
שמעון 1 ו' אייר תשע"ג 23:20 שמעון