[caption id="attachment_31430" align="alignleft" width="100%" caption=""תכנית הגנה" על היישובים. חגי עמיר"]
לאחר שש עשרה שנות מאסר בבידוד צפוי חגי עמיר להשתחרר מחר (ו). הסעיפים הלא מוכרים בהרשעתו : התארגנות לצורך "תכנית הגנה" על היישובים היהודים ביו"ש, לקראת "פעימות אוסלו". הצתות בתים ושדות, ניתוק חשמל מכפרי מחבלים, ואף הוצאה להורג של מחבלים משוחררים, היו רק חלק מהתכנית. ביום שישי צפוי חגי עמיר להשתחרר ממאסר ממושך של למעלה משש עשרה שנים בהן שהה בבידוד מוחלט. חגי עמיר הורשע במעורבות ברצח ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, ובהחזקת נשק ואמצעי לחימה אותם גנב מצה"ל. לפני כשש שנים נידון לשנת מאסר נוספת לאחר שהורשע באיומים על ראש הממשלה דאז, אריאל שרון.
אולם, שני אישומים נוספים נגד חגי עמיר לא הגיעו כמעט למודעות הציבור בישראל, שכללו תכנון פעולות תגמול נגד מחבלים שיפגעו ביישובי יו"ש, וכן הוצאה להורג של מחבלים שישוחררו מהכלא הישראלי במסגרת הסכמי אוסלו.
כדי להבין את הרקע, עלינו לחזור לימי קיץ התשנ"ד, בעיצומם של ימי אוסלו וההפגנות בכיכרות. מדינת ישראל, שטופת אופוריית השלום, העבירה לידי מחבלי אש"ף את השליטה בערים עזה ויריחו במסגרת הסכם קהיר.
'הסכם טאבה', שכונה אוסלו ב', היה השלב הבא במסגרת הסכמי אוסלו. במסגרתו התחייבה ישראל לסגת מכל הערים הערביות ביהודה ושומרון, ולהעניק לרשות הפלשתינית שליטה בערים אלו ובמאות כפרים. בנוסף חימשה ישראל את 'המשטרה הפלסטינית' שהוקמה על ידי ארגון פת"ח, ארגון הטרור שהכה בישראל שנים ארוכות. עשרת אלפים רובי קלצ'ניקוב ואלפי אקדחים הועברו לידי פת"ח, לצורך שליטה ביטחונית ושליטה על הסדר באזורי הרשות.
ברוב זעום של שני קולות, אושר 'הסכם טאבה' במליאת הכנסת, כחודש לפני רצח רבין. אצבעותיהם של חברי הכנסת אלכס גולדפרב וגונן שגב, שהורשע מאוחר יותר בעבירות סמים והונאה, הונפו בעד אישור ההסכמים.
"תכנית הגנה"התחושה ביישובי יש"ע היתה קשה, והחשש מפני זינוק במספר הפיגועים היה גדול מאוד. יגאל וחגי עמיר, יזמו הקמת התארגנות שלפי דעתם, היתה אמורה לתת מענה בטחוני למתיישבים, לאחר נסיגת צה"ל מרוב שטחי יש"ע.
על פי העולה ממסמכי המשפט, האחים תכננו לפגוע באנשי ארגון פת"ח המשרתים ב'משטרה הפלסטינית', וכן לבצע פעולות תגמול בתגובה לגל הפיגועים, שבימין צפו שיתרחש נגד מתיישבי יש"ע.
פעולות התגמול היו אמורות לכלול "ענישה קולקטיבית", כגון הצתת שדות ובתים, ניתוק זרם החשמל לישובים הערביים מהם יצאו מי שפגעו ביהודים, וכן פגיעה ספציפית במפגעים, על ידי שימוש באמצעי לחימה, אותם גנב חגי מרשות צה"ל בעת שירותו. "כל פעם שיורים על מי שעובר ליד הכפר - להוריד את המסגד, להוריד כמה בתים", אמר יגאל באחת מחקירותיו.
חגי סיפר בחקירה, כי הכין ואגר את אמצעי החבלה "כדי להשתמש בהם בעתיד נגד המשטרה הפלשתינאית, לאחר הסכמי אוסלו", בציינו: "אני ואחי יגאל החלטנו לצאת נגד ההסכם הזה, ואז החלטנו לפגוע במשטרה הפלשתינאית".
חגי הוסיף כי יש "לתת מכה כואבת למקום ממנו באה המכה. אם מקבוצת בתים זורקים עליך אבנים - פוגעים באותם בתים. כוונתנו היתה כמובן בתגובה לפיגועים: ירי בערבים או הצתת בתים של ערבים. כמו כן חשבנו גם לנתק את החשמל לאותו ישוב על-ידי להפיל עמוד חשמל שמוליך חשמל לישוב הערבי הזה".
חוליה לחיסול מחבלים משוחררים[caption id="attachment_16958" align="alignleft" width="250" caption="מחבלים משוחררים. (אלמגור)"]
במהלך המשפט, זוכה חגי מאישום נוסף, לפיו תכנן להשיג את רשימת המחבלים המיועדים להשתחרר מהכלא הישראלי מסגרת הסכם 'אוסלו ב''. בכתב האישום תואר, כי חגי וחבר נוסף תכננו לפרסם את שמות המחבלים המשוחררים, על מנת שמשפחות הקרבנות יוכלו לפגוע במרצחי יקיריהם. בנוסף, תכננו להקים חוליה בת כעשרה אנשים, שמטרתה תהיה להוציא להורג "מחבלים עם דם על הידיים", ולפגוע באופנים אחרים במחבלים שהורשעו בעבירות קלות יותר. גניבת הנשק וחיסול המחבלים יועדו לביצוע בשירות מילואים אליו היו צפויים להיקרא.
ההמשך ידוע. בחשוון התשנ"ו נרצח ראש הממשלה, יצחק רבין. רכבת אוסלו, בנהיגתם של ראשי הממשלה שמעון פרס ובנימין נתניהו, המשיכה לדהור לעבר התהום הפעורה.
הוצאתו לפועל של הסכם אוסלו ב', היתה הרת אסון לאזרחי ישראל בכלל, ולתושביה היהודיים של יהודה, שומרון וחבל עזה, בפרט. הנסיגה הישראלית מערי יש"ע, אפשרה לארגוני הטרור לבנות תשתית ארגונית נרחבת, ולהוציא לפועל פיגועים רבים. התשלום נעשה במטבע קשה, במחיר דמים כבד של קרוב לאלפיים נרצחים. שנים לאחר מכן, נאלץ צה"ל לתפוס את השליטה בערי יו"ש במסגרת מבצע 'חומת מגן'.
