למעלה ממאה וחמישים דגמים שונים של חנוכיות כשרות להדלקה, מוצגים באגף לאומנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל בירושלים. ארצות מוצאן של החנוכיות השונות משקפות את הפזורה היהודית בכל קהילות הגולה
\
חנוכייה מאלג'ירה תרצ"ג (צילום אלי פוזנר מוזיאון ישראל)מאלף לראות את היצירתיות והמאמץ שהשקיעו האומנים בעיצוב החנוכייה. החנוכיות, בין שנוצרו מחומרים יקרים או פשוטים, בין בידי אמנים שמלאכתם בכך ובין בידי אומנים עממיים, מצביעות על כך, שתמיד ראו בהן תשמיש של קדושה, בבחינת "זה א-לי ואנווהו", כלי לקיום מצווה שתכליתה פרסומא ניסא, ולא מוצר לקישוט. לדעת אוצרים ומומחים ליודאיקה אין ספק, כי ראיה זו השפיעה משמעותית על עיצוב החנוכיות ובחירת הסמלים השונים.
העיצובים של רבות מהחנוכיות מייצגים את הקשר לבית-המקדש ולמנורת בית המקדש. יש חנוכיות שדופן החזית שלהן מעוצבת כולה כחזית ארון-הקודש שבקיר המזרח בבית-הכנסת, יש שעיצובן מדמה חזית של בניין קומות ושערים, ויש אף שנעשו בדגם בית-כנסת מזוהה ומוכר. אלמנטים עיצוביים נוספים – חנוכיות מעוטרת בברכות הדלקת הנר, בפזמון "הנרות הללו", בדמות הכהן המדליק את המנורה במקדש, ארון קודש המוקף באריות וסמלים יהודיים בולטים אחרים.
בחינה מדוקדקת של עיצוב החנוכיות, מצביעה לא רק על ההיבט האומנותי והשפעת הסביבה הגיאוגראפית, אלא גם על מחויבות היוצרים להלכה. יש שמירה קפדנית על כללי ההלכה. אם נבחן את החנוכיות ששימשו את בני אשכנז לאורך הדורות, נמצא שהן מסודרות לרוב בשורה ישרה. לעומת זאת, חנוכיות שמוצאן בקהילות ספרד יש מהן העשויות בצורת גורן עגולה כאשר הקנים מופרדים זה מזה. עיצוב החנוכיות אף מלמד על מנהגים שהיו מקובלים בקהילות השונות. כך, למשל, חנוכיות שיוצרו בתימן בתחילת המאה הקודמת, עם שקערוריות נוספות לאיסוף הפתילות.
בתצוגת החנוכיות המגוונת במוזיאון ישראל, יש ייצוג נכבד לכל הקהילות העתיקות מכל קצוות העולם והקהילות היהודיות. מרגש לעמוד אל מול חנוכייה שהייתה, כנראה, בשימוש משפחה יהודית באפגניסטן לפני קרוב למאה שנים, או חנוכייה בה הדליק נרות "בעל בית" בעיר ברדיטש'ב, עירו של רבי לוי יצחק "סנגורם של ישראל", שבאוקראינה. רשימה כוללת של מוצא החנוכיות מייצרת על נקלה את מפת הקהילות בתפוצות ישראל. בתצוגה - חנוכיות מאיטליה, גרמניה, אוסטריה, צרפת, הולנד, ספרד, מרוקו, תימן, סוריה, עיראק, אלגי'ריה, תוניסיה בעיקר אי הכוהנים ג'רבה, רוסיה, פולין, אוקראינה –מערים ששימשו מקום לצמיחת החסידות: זיטומי'ר, ברדיטש'ב, לבוב ועוד.
בין החנוכיות המוצגות - מנורת חנוכה, מפח פליז מוטבע, מעוטרת במנורת המקדש ובמטבעות בר כוכבא, יוצרה ב"בצלאל ירושלם" ב-תרע"ד. מנורת חנוכה בצורת חזית בית-כנסת יוצרה בפולין לפני 200 שנה. "מנורת הבעל-שם-טוב" זצוק"ל מעוטרת בנשר, יוצרה באוקראינה לפני יותר ממאה שנה. מנורת חנוכה בצורת שער מאיטליה, גם היא לפני 200 שנה לערך. חנוכייה מעוטרת בשערים שהייתה בשימושם של מי מיהודי קהילת צפרו במרוקו. חנוכייה בצורת ארון-קודש מפואר כסף רקוע, מקודח ומוזהב חלקית, מוכתר בקונכייה מקהילת לבוב, אוקראינה.
\
חנוכייה משנת תרע"ד. ירושלים(צילום אלי פוזנר מוזיאון ישראל)הכתבה באדיבות יח"צ
