"‫יום העצמאות - חשבון נפש עם הפנים קדימה"

בשיחה עם הקול היהודי מציג איתיאל גלעדי, ממקימי תנועת 'דרך חיים', את ייחסו המורכב ליום העצמאות. "זהו יום של חשבון נפש על ההזדמנות שלא נוצלה, אך בעיקר כשפנינו מופנות קדימה - כיצד אנו פועלים לבניית מדינה שהיא באמת מדינה יהודית, מלכות ישראל"

בכל שנה, כשחולפים ימי ניסן ומתקרבים ימי האבל והשמחה הממלכתיים, הם מלווים אצל רבים ברגשות מעורבים. מה שכבר ניתן ומה שעוד חסר, התקווה, האכזבה, השמחה והעצב מותירים רבים מאתנו נבוכים ומלובטים.

"יום העצמאות הוא בעיקר יום של חשבון נפש - כמה אנחנו מנצלים את ההזדמנויות שהקב"ה נתן לנו", משתף אותנו איתיאל גלעדי, תלמידו הקרוב של הרב יצחק גינזבורג וממקימי תנועת 'דרך חיים', ברגשותיו. "זהו יום של חשבון נפש ומחשבות על כך שההזדמנות הזאת שה' נתן לנו לא נוצלה כמו שצריך, ובעיקר חשבון עם פנים קדימה איך אנחנו כן יכולים לנצל את זה. כיצד אנחנו יכולים להעמיד את עצמינו באותה נקודה שבה ה' נתן לנו את האפשרות ומשם להתחיל את התהליך מחדש בצורה יותר טובה. לבנות מדינה שהיא באמת מדינה יהודית, מלכות ישראל".

גלעדי מסביר את הקושי שלו בלהפוך את 'יום העצמאות' ליום הודיה על ההצלה. "היכולת שלנו היום לבטא את ההודיה על כך שהקב"ה הציל אותנו היא קצת מוגבלת, בגלל התופעה שנקראת יניקת החיצונים", הוא אומר. "מצד אחד יש ציבור גדול שבעיניו המצב של עם ישראל בארץ הוא 'נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו', מתוך עמידה שלא מכירה בטובות של ה' ובמחויבות שלנו בברית עמו. מצד שני, יש כאן גם ציבור שכל כך מתפעל ממה שה' עשה כאן, עד שהוא קצת מתעלם מהחסרונות ומהחולשות ובעיקר מהמחויבות שה' הטיל עלינו כ'שבחר בנו מכל עם'", מסביר גלעדי.

"היכולת שלנו לבטא הודיה בלי ליפול לצד הזה או לצד הזה היא קצת מוגבלת היום, וכל אחד צריך למצוא את הדרך לבטא את ההודיה הזאת".

"מצד שני, וזה העיקר", מדגיש גלעדי, "צריך להרגיש שהמציאות שלנו היום בארץ תלויה בבחירה שלנו להגיע למצב בו יד ישראל תקיפה. וכמו שמסביר הרב יצחק גינזבורג בסדרת הספרים 'מלכות ישראל', העיקר הוא בחתירה לקיום מצוות הציבור של המלכת מלך, מחיית עמלק ובניין בית המקדש, ובניית מסגרת לחיים יהודיים בארץ ישראל".

עם הפנים קדימה

גלעדי, המשמש כחבר בוועדת ההקמה של 'דרך חיים' סבור, כי זהו בדיוק המהלך אותו מנסה התנועה לקדם. "במובן הזה, תנועת דרך-חיים קצת חוזרת אחורה ומנסה לצייר איך יהודים צריכים להתאגד בארץ ישראל ובעולם בכלל. גם לצייר וגם להתקדם לקראת הדבר הזה, לאגד את היהודים, לחדד יותר ולנסות להפעיל מודל כזה של חיים יהודיים על פי תורה. לכן, כל מי שהחזון של מדינה יהודית יקר לו ומרגיש את הפער בין מה שיש במציאות לבין מה שצריך להיות, מוזמן להצטרף ולהיות שותף לניסיון לבנות את הדברים יותר נכון כמו שהתורה רוצה".

גלעדי אינו חושש שהיוזמה אותה הם מקדמים תוביל לנתק מהציבור שבוחר לעת עתה להמשיך ולדבוק במסגרת הקיימת, ויש כאלו שיטענו כי נותר מאחור. "כל עוד מה שאנחנו עושים הוא בבחינה של הצבת חזון, אי אפשר לדבר על קדימה ואחורה או על יצירת נתק. אנו מדברים על איגוד של יהודים, וההיענות היא שתקבע את הצלחת המהלך -  אם קצת יהודים מצטרפים אז לא התקדמנו וממילא לא התרחקנו ואם יצטרפו הרבה יהודים ואנחנו נתקדם, אז ממילא רוב היהודים אתנו ולא מאחור".

"אין כאן בכלל אפשרות לריצה קדימה ולהתקדמות בלי שהרבה יהודים יצטרפו למימוש של אותו חזון. כל עוד אנחנו בגדר של מודל - לא התקדמנו למציאות אחרת. מה שיוביל לכך שהעסק יתעבה ומתנועה הוא ייהפך למשהו שיש לו משמעות שלטונית, הוא העובדה שהצטרפו הרבה אנשים. ההתקדמות כאן היא גופא הצטרפות של אנשים".

לסיכום אומר גלעדי כי ככל שיצטרפו רבים, החזון יקרום עור וגידים. "החזון הוא שכולם מוזמנים כאן ועכשיו והמימוש שלו תלוי בהתפקדות של כמה שיותר אנשים, בסיעור מוחות, התבוננות, העמקה ולימוד של כמה שיותר אנשים איך דבר כזה מתנהל להלכה ובעיקר למעשה. כמה שנלך ונתפתח, כמה שנצליח להוציא יותר פעולות לפועל, יהיה יותר ברור מה השאלות שהמציאות מציגה ומה התשובות שתורה נותנת".