"לקרב יהודים זה היה פשוט הדבר הכי טבעי עבורי", מספר הרב שלום ארוש (63), מהמוכרים שברבני חסידות ברסלב וראש מוסדות 'חוט של חסד'. "עוד לפני שהנחתי תפילין, לפני ששמרתי שבת, בערה בעצמותיי האמונה. בחור צעיר, עם שיער ארוך עד הכתפיים שמסתובב ומדבר עם יהודים על אמונה, היה בהחלט מחזה לא שגרתי, אבל 'דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב', וכך התחיל מסע של קירוב".
| ממרוקו למאה שערים
את מסכת חייו התחיל הרב ארוש הרחק מעולמה של חסידות ברסלב, שנים רבות בטרם זקנים ופיאות הפכו למחזה נפוץ בכל יישוב בארץ ישראל. "כשהתחלתי את דרכי, חוץ מכמה שכונות בירושלים ובני ברק, עולם החסידות היה זר לישראלי הממוצע. היום ב"ה זה חלק מהנוף". את שנות ילדותו בילה הרב ארוש במרוקו, "לא למדנו הרבה, היה את מה שהכרנו בבית, ועדיין האוירה היתה של יראת שמים. המפנה הגיע עם העליה ארצה כשהייתי בן 12. הגענו לפתח תקוה וכאן האוירה כבר היתה שונה". מבית ספר תיכון חילוני הגיע הרב ארוש לצבא, שם שרת כחובש ביחידת פינוי מוטסת. אחרי שירות מלא, כולל השתתפות במלחמת יום הכיפורים פלוס כמה שנים בקבע, פרש לאזרחות ומשם המשיך המסלול לאוניברסיטה בתל אביב.
"התחלתי מסלול של לימודי ראיית חשבון, ואז הגיע התפנית בחיי". הנקודה היתה התרסקות מסוק של חיל האויר בחרמון, אסון בו נהרגו כמה מחביריו. "קבלתי מברק להגיע להלוויות, ונשאבתי לסערה פנימית, שאלות מהותיות צפו, 'ככה פתאום נקטעים חיים, אז מה בכלל הטעם לחיות?', 'פשוט לחיות עד שאמות?'. הפלא היה שיחד עם המחשבות שנכנסו לי לראש, הקב"ה הכניס לי לראש גם את הפתרון, היתה לי תחושה חזקה שמה שעליי לעשות זה לדבר עם ה', לספר לו הכל ולבקש ממנו את התשובה, מה התכלית שלי?".
"היה לי מכר שהיה בקשר עם הרב שלמה מן זצ"ל, והוא סיפר לי עליו בהתפעלות שאפשר לשאול אותו כל דבר, אז פשוט הגעתי אליו וב"ה קבלתי הרבה. שם המליצו לי להכיר רב מאוד מעניין וכך התגלגלתי לרב יצחק גינזבורג". אצל הרב גינזבורג עשה הרב ארוש את צעדיו הראשונים בתורה ומצוות, "המעניין הוא, שבפעם הראשונה שהגעתי לרב גינזבורג, הוא ישר דבר איתי על ברסלב, כאילו ראה שזה מה ששייך אליי. זה היה שלב שבו ממש לא ידעתי כלום וכל דבר הרב הסביר לי מאפס. איך להניח תפילין, איך ללמוד דף גמרא, ראיתי אצלו בבית איך נראית שבת יהודית. פשוט אור גדול, מלא בחן ומתיקות. הרב השקיע בי שעות רבות כאילו אין לו שום דבר אחר בעולם. יש דברים שחקוקים אצלי עמוק בנפש מאותם הימים".
בהמשך הגיע הרב ארוש לברסלב. "הכרתי את הרב אליעזר ברלנד שהכניס אותי לעולמה של ברסלב וכך הגעתי לרבנים ר' לוי יצחק בנדר ור' שמואל שפירא, מגדולי חסידי ברסלב במאה שערים בירושלים". החיבור עם ברסלב היה נראה לרב ארוש כדבר הכי טבעי עבורו. "הרעיון של שיחה ישירה עם ה', התבודדות בלשון ברסלב, ודיבורים של אמונה, היו מה שיצר אצלי את התפנית, הרגשתי ש-ה' שתל אצלי את המחשבות האלה. כשגיליתי את המרכזיות של ההתבודדות ואמונה בברסלב, הרגשתי שזה המקום שלי". לרב ארוש חשוב להדגיש שבחירת המקום הרוחני שלו לא באה מתוך שלילה של דרכים אחרות. "אני אוהב ומכבד את כל הדרכים וכל הצדיקים, אצל כל אחד יש נקודת אמת שמאוד חשוב לקחת, אני את מקומי מצאתי בברסלב. למשל, אני מרגיש קרבה וחיבור מאוד גדול עם הרבי מליובאוויטש, כשהייתי אצלו בציון היתה לי התעוררות לא רגילה, פשוט בכיתי שעות. גם בדרך של הפצת המעיינות אני שואב ממנו הרבה, הוא היה זה שהתווה את הדרך לכולם". את אורות התשובה הכניס הרב ארוש לכלים ונכנס ללמוד בישיבה. תוך כדי לימודיו, הוצע לו שידוך וכך נשא את אשתו מרים. עם השנים הקימו השניים משפחה לתפארת, ילדים, חתנים, כלות ונכדים.
לחזור בתשובה זה דבר אחד, איך מגיעים משם לפעילות של החזרה בתשובה?
" זה הכי טבעי למישהו שמרגיש שהוא גילה דבר פלא, לשתף את כל מי שהוא יכול. ממש מההתחלה שתפתי את הנקודה של אמונה ושל דיבור עם ה' עם כל מי שרק שוחחתי אתו. הדברים נפלו על אוזניים קשובות והרבה אנשים התחזקו מהדיבורים האלה". מסכת הקירוב שהחלה עם החזרה בתשובה מעולם לא פסקה, "באותם שנים עוד לא היו ארגוני תשובה וישיבות לחוזרים בתשובה כמו שב"ה יש היום. הדרך שלי היתה פשוט להסתובב ולדבר עם אנשים. הייתי קם בבוקר ויוצא להסתובב, לא יודע לאן אגיע ואת מי אפגוש. נכנס לבתי קפה, אוניברסיטאות וסתם מדבר עם עוברי אורח. היו יהודים שדברתי איתם רק פעם אחת, היו יהודים שהזמנתי לבוא לשמוע שיעור, 'יהיה כיף, יהיו בדיחות ושירים, רק תבוא..', וכך עם הזמן נוצרו פה ושם שיעורים קבועים, בתחילה דווקא לנשים ובהמשך גם לגברים".
איך אנשים בזמנו הגיבו לתופעה?
"היתה הרבה פתיחות להקשיב. בשלב שבו כבר הייתי עם זקן ופיאות ארוכות, מחזה לא נפוץ באותם הימים, זה היה נראה לאנשים קצת מוזר, אבל הדיבור החם שבר את כל המחיצות. מתחילים שיחה על הא ועל דא, 'מה נשמע?', 'מה אתה עושה בחיים?', ומתגלגלים הלאה לענייני אמונה ובטחון. יהודי זה יהודי, תן לו הרגשה אתה אוהב ומכבד אותו והלב נפתח".
בשנת תשמ"ה מפעל התשובה של הרב ארוש החל להתמסד. "הייתי אומר לאנשים שהתקרבו בשלב מסויים שהגיע הזמן ללכת לישיבה. פעם אחת נגשו אליי כמה מקורבים ואמרו לי, 'אתה החזרת אותנו בתשובה, אנחנו רוצים ללמוד אצלך'. אמרתי להם שב"ה יש ישיבה כזו וכזו, אבל הם התעקשו. בחסדי ה' הרב יהודיוף זצ"ל, חתנו של הבבא סאלי, מצא לנו מקום בבית כנסת סמוך לכולל שלו ושם התחלנו ללמוד. עם הזמן היה מישהו מהחבורה שתרם את הדירה של אביו שנפטר לצורך משכן לישיבה. ב"ה עם השנים הכל התפתח, בכמות ובאיכות".
אז מה ה'מזון' שנותנים לבעל תשובה טרי?
"ברגע שאתה 'ממסד' את הקשר שלו עם הקב"ה, עשית את העיקר. צריך את ההבנה שה' תמיד איתי, אוהב אותי ועוזר לי. אמונה וקשר ישיר עם ה', זה הכי קל והכי נכון. אחרי הכנה כזו, התורה והמצוות באים באופן טבעי, בלי קשיים והתחבטויות". עם השנים הפכו השיעורים לסדרה של ספרים שעד היום נמכרו במאות אלפי עותקים. "השיטה היא לדבר בבהירות, בצורה שגם מי שאין לו שום רקע, אפילו גוי להבדיל, יוכל להבין. הרבה פעמים אני מסיים ספר ומתחיל אותו מהתחלה, מנסה לכתוב את הדברים ביתר בהירות". אצל הרב ארוש הסבר לגוי הוא לא רק משל, הספרים שתורגמו למספר שפות מגיעים, גם באופן מכוון, לגויים ברחבי העולם. "שכן שלי סיפר שיום אחד הוא מסתובב בארה"ב ופתאום הוא רואה שהולך לכיוונו גוי שחור, לאחר בהלה קטנה הוא שם לב שהמבט שלו דווקא נראה חברותי. הגוי ניגש אליו ושואל אם הוא מארץ ישראל. לאחר שענה לו שכן, שאל אותו אם הוא מכיר את שלום ארוש. גם כאן ענה השכן בחיוב ואז אמר לו הגוי, 'תמסור לו תודה רבה, תגיד לו שהספר שלו הציל לי את הנישואין'. ב"ה זה קידוש ה' גדול, אמונה שייכת לכל האנושות, זו מצווה של כולם", הוא מסיים.
| "הקהל את העם"
הראיון מתקיים כשברקע עומד אירוע 'הקהל' משותף לרב גינזבורג ולרב ארוש, במוצאי יום-טוב ראשון של חג הסוכות בסוכה הסמוכה לישיבתו של הרב ארוש בירושלים, 'חוט של חסד'. "קודם כל אני מרגיש שזו זכות עבורי להשתתף באירוע כזה יחד עם מורי ורבי הרב גינזבורג", הוא פותח. "אני חושב שמלבד הזכות הגדולה שתהיה לקהל לשמוע דברי תורה, יש כאן מגמה של אחדות. אנחנו נמצאים במצב שבו עם ישראל הכי זקוק לאחדות, להרבות אהבה. גם פנימה בתוך העולם הדתי ועוד יותר פנימה בעולם התשובה, האחדות הזו היא אויר לנשימה עבורנו. צריך לשבור את המחיצות, להכיר את הזולת ודרכו, לקחת ממנו מה שאפשר. אין 'אני', 'אנחנו' ו'אתם', יש עם ישראל, זה העניין של שנת 'הקהל'. אני מקווה שהאירוע הזה יהיה פתח לעוד הרבה אירועים, יחד עם עוד רבנים וזרמים. הדבר היפה הוא שמאחת ועוד אחת, לא יוצא רק שתיים, יש אנשים מבחוץ שמתקרבים מעצם העניין של החיבור. כשהוא רואה חיבור כזה, זה מושך אותו, הוא מרגיש שיש כאן משהו חדש".
דווקא חב"ד וברסלב, יש פה איזה קו משותף?
"לא בכדי, שניהם תפסו מקום מרכזי בעולם התשובה, אז בטח שיש קשר. אני מרגיש שהרבי מליובאוויטש הוא זה שסלל את הדרך עבורנו, הוא פתח את הדרך לגאולה. עשרות שנים לפני שמישהו חשב על תנועת תשובה הוא זרע את הזרעים ושלח שליחים לכל מקום מתוך אכפתיות ודאגה לעם ישראל. כשהייתי צעיר הייתי קרוב לרב משה וובר, חסיד חב"ד מדמויות ההוד של ירושלים של מעלה, הייתי יוצא איתו למבצע הנחת תפילין בכותל, לעשות רצון צדיק. הנה, רק לפני זמן קצר הייתי בגרמניה, לאן אני מגיע ללמוד להתפלל למקווה? יש לי כתובת, בית חב"ד. כך גם לפני כן כשהייתי במוסקבה, יש לאן ללכת. וכמובן שזו רק הפעילות המשנית. כל יום מקרבים עוד יהודי ועוד יהודי, אין לדבר סוף ב"ה. זה הכל מכוחו של הרבי. בהפצה, כולנו אוחזים בשיפולי גלימתו".
ב"ה עולם התשובה גדל, והרבה יהודים שואלים מה יהיה מחר כשהדתיים יהיו רוב במדינה, מי ינהל את הכל, צבא, כלכלה, מדע, תרבות?
"קודם כל חשוב מאוד שבכל התחומים שהזכרת, הכל יתנהל על פי תורה, ואז יהודי מאמין יוכל למצוא את מקומו בכל התחומים המנויים. לא לכל אחד שייך לשבת וללמוד כל היום. כמה שנים בישיבה, זה חשוב, קביעת עיתים לתורה כל החיים, זה ודאי, אבל כל החיים בכולל, זה ליחידים. לכל יהודי יש את הכשרונות שלו והשליחות שלו בעולם וכל עוד זה ע"פ תורה, זה דבר מוכרח וחשוב". הרב ארוש נאה דורש ונאה מקיים, " אצלנו בקהילה, אני שולח את האברכים לעבוד, צריך להחזיק בית. אני תמיד אומר שאם ה' היה רוצה, היה מוריד לנו מן כמו במדבר, אם לא, סימן שהוא רוצה מאתנו להתנהל אחרת, בכללים של העולם הזה. בעולם התשובה זה מאוד ניכר, מגיעים הרבה אנשים עם כשרונות ומקצועות שונים, הכלל הוא שכל אחד יחזיק בתפקיד שלו וישלב את זה עם לימוד תורה ויראת שמים, יש יחידים שחשקה נפשם בתורה וזה מה שהם צריכים לעשות כל היום, בשביל זה צריך יששכר וזבולון".
בסיום הדברים הרב שב ומדגיש שהמסר העיקרי שלו הוא אחדות, "'האמת והשלום אהבו', היכן יש אמת? הכין שיש שלום. חשוב שנעזוב את כל החוליים מהגלות של פילוג וזלזול בזולת ונבנה כאן יחד משהו חדש בארץ ישראל. שתהיה שנה טובה לכולנו".
הכתבה פורסמה לראשונה בעלון 'גל עיני'
רק חבל שהפכתם את יהדות מזרח אירופה לדגל התורה 1 י"ד תשרי תשע"ו 11:01 אא