13 שנה לרצח הרב נתי עוזרי הי"ד

בשבת ט"ו בשבט לפני שלוש עשרה שנה נרצח הרב נתי עוזרי הי"ד בביתו, בגבעה 26 שעל יד חברון, בידי מחבלים ערבים. הרב נתי, איש תורה וארץ ישראל, היה מתלמידיו המובהקים של הרב מאיר כהנא הי"ד, והיווה את אחת הדמויות הבולטות בין מיישבי הגבעות של אותם ימים.

הרצח אירע בליל שבת בעת שהרב נתי ישב עם משפחתו ובחורים מהגבעה בסעודת ליל שבת. לאחר ששמע דפיקות בדלת, קם הרב עוזרי כשאקדחו בידו וניגש אל הדלת, הרב נתי הספיק לירות במחבלים שני כדורים, אך לאחר שאירעה תקלה בנשקו, רצחו אותו המחבלים. אשתו עוד הספיקה להשכיב את ילדיה על הרצפה, מעשה שהציל אותם מצרור יריות נוסף של המחבלים.

שני בחורים שהיו בבית מילאו את מקומו של הרב נתי והחלו בקרב יריות עם המחבלים, אחד מהם קיבל מעצור בנשק ונכנס לקרב פיזי עם אחד המחבלים. בניסים גדולים הצליחו השניים בסופו של דבר להרוג את אחד המחבלים ולפצוע את השני באורח קשה. המחבל הפצוע ניסה להימלט, ונתפס בהמשך על ידי חיילי צה"ל בדרך אל הכפר הסמוך.

אישתו של הנרצח ביקשה לקבור את בעלה בגבעה בה חי ונרצח, אולם המשטרה מנעה זאת, ככל הנראה מחשש שהדבר יפריע לה להרוס את המקום בהמשך. בעקבות סירוב המשטרה נערכו עימותים רבים בין חברי הנרצח למשטרה, ובסופו של דבר הרב נתי נטמן בבית העלמין היהודי בחברון.

חודש וחצי לאחר הרצח, אלוף הפיקוד דאז משה קפלינסקי, החליט לזרוק את האלמנה והיתומים מהבית ולהרוס אותו עם כל הרכוש שבתוכו. על השטח שהוחכר באופן חוקי למשפחת עוזרי, הוטל צו שטח צבאי סגור שמנע מיהודים להלך בגבעה, עם זאת ערבים הסתובבו בשטח באופן חופשי.

לכבוד יום השנה לרב עוזרי הי"ד עלו עשרות יהודים לתפילת מנחה בגבעה בה נרצח נתי.

בשיחה עם הקול היהודי מספר ד"ר מיכאל בן ארי, שהכיר מקרוב את הרב נתי, על אישיות מיוחדת ונדירה.

"את הרב עוזרי הכרתי כשהיה בן 16, הוא למד אז בקרית נוער והיה מגיע ללמוד איתנו בישיבת 'מרכז הרב'. לאחר מכן יחד עם נעם פדרמן היו השנים למתמידים הראשונים בישיבת הרעיון היהודי בירושלים".

בן ארי מספר כי עוזרי היה תלמיד קרוב לרב מאיר כהנא ואף נהג לשכתב את שיחותיו. לאחר מותו של עוזרי יצאו השיחות לאור בספר 'צופה ומנהיג'. לאחר שהתחתן עם לבנת, ביתו של שאול ניר, עבר הרב נתי לגור בקרית ארבע והחל לעסוק בחקלאות. "גם אז המשיך להיות דבק בתורה", מספר בן ארי.

בן ארי מספר בשם סבה של לבנת סיפור על שקדנתו של הרב נתי: "פעם יצא שנתי ואשתו הגיעו לבית הסב בשעה מאוחרת בלילה, בערך בחמש בבוקר שמע הסב קולות מהסלון והתברר שנתי יושב שם ולומד רמב"ם. הסב שאל את עוזרי אם הוא לא רוצה ללכת לישון, אך נתי השיב לו 'ומה יהיה עם הנשמה שלי?'".

נראה שזו הייתה סגולתו הגדולה של הרב עוזרי, "שילוב נדיר של דביקות בתורה עם ישוב הארץ", אומר בן ארי. "היה מתמיד גדול וגם מאוד חריף, יחד עם מסירות נפש לעם ישראל בכל התחומים, עלייה להר הבית, המאבק עם הערבים, היה יהודי אמיץ, יעיל, מהמעולים ביותר שהיו".

בן ארי מספר שבגבעה 26 שהקים הרב עוזרי, לא היה חיבור למים וחשמל, "זו הייתה חווה חקלאית ונתי לא רצה התחבר אל רשתות המים והחשמל. הוא אמר שאם יתחבר אליהם יהיה אפשר לאיים עליו בניתוק והוא לא רצה להיות תלוי בשלטונות".

"אני ראיתי בנתי דמות של חלוץ, תלמיד חכם - לוחם. ההתישבות הייתה אז בשלב של התנוונות,הסתגרה מאחורי גדרות ושכחה את העיקר של הבעלות על ארץ ישראל. אצל נתי זו לא הייתה אמירה ריקה והוא היה פורץ דרך גדול.

בן ארי מספר שהרב עוזרי נהג להסתובב בגבעות "ללמוד וללמד תורה, הוא היה איש תורה בכל רמ"ח אבריו. עם זאת", מספר בן ארי, "הייתה לו ענווה גדולה, ענווה אמיתית".

"היה אדם אמיץ מאוד,היינו הולכים איתו בעיר העתיקה וערבים היו מפחדים להתקרב, היו זזים הצידה. הייתה לו זקיפות קומה כזו של יהודי עשוי ללא חת. גם היה עקשן גדול, כשהחליט ללכת על משהו עשה את זה עד הסוף, לא הסתכל על שום קשיים וגם לא על התנכלות השלטונות, שהציקו לו ללא הפסקה במעצרים, הרחקות וכו'".

לסיום נביא בפניכם דברים שאמר לנו אחד מתלמידיו של הרב עוזרי הי"ד, אוריאל פנירי,"מה שחשוב לי להגיד זה שנתי היה גם בן אדם מיוחד בפן האישי, אמנם היו לו אידיאלים גדולים אבל לפני זה הוא היה חבר טוב, רב שאפשר לדבר איתו. זה פן מאוד יקר אצלו שחשוב לי להדגיש".