"בצורת גידול זו יש למעשה מינים שונים הגדלים בסמיכות מימין ומשמאל באותו מישור, וכן מינים שונים הגדלים בסמיכות בגבהים שונים זה מעל זה בצורה אנכית", מסביר הרב סוחובלסקי. "יש שתי דרכים כדי להימנע מאיסור כלאיים: האחת להשאיר 'שיעור הרחקה' בין שני המינים, והשנייה להניח 'היכר' שמבדיל ביו המינים.לכן בין המינים השונים הגדלים מימין ומשמאל יש להרחיק טפח וחצי (כ-15 ס"מ)".
אולם בנוגע לשיעור ההרחקה בשני מינים שגדלים בגבהים שונים, מביא הרב סוחובלסקי מספר שיטות שמלמדות על מצב מורכב יותר.
בסופו של דבר הוא פוסק כי בכדי שלא להגיע לידי שאלה כלל, עדיף לייצר את החריצים שמצויים על דופן חבית הגידול בצורה של טורים ישרים לגובה החבית, כאשר המרחק בין כל טור הוא טפח וחצי (כ-15 ס"מ), ולשתול בכל טור מאותו המין. באופן זה החבית תיראה כטורים (שורות לגובה) של מינים שונים.
יש לציין כי בהערה למאמר, פוסק הרב יהודה עמיחי ראש המחלקה ההלכתית במכון התורה והארץ, כי במידה ויש הרחקה של טפח וחצי לכל כיוון ומינים אינם יכולים להתפשט ניתן לזרוע בכל חריץ מין אחר, אך כאמור יש להקפיד על הרחקה של טפח וחצי בין מין ומין.
