מרדכי ברוך, חוקר יהדות אתיופיה, ומחבר הספר 'דרך ירוסלם', אומר כי יש ניסיון של האקדמיה 'לכתוב מחדש' את ההיסטוריה של קהילת 'ביתא ישראל'. לדבריו, החיים באתיופיה בכל הדורות סבבו סביב המנהיגים הרוחניים – הקייסים. מה ששמר על הקהילה מהתבוללות והוביל בסופו של דבר לעלייה לארץ ל'ירוסלם', היא האוירה הרוחנית היהודית אותה הפיצו ולימדו הקייסים. הניסיון לשים את ההנהגה הרוחנית בצד ולתת את הבמה לפעילי עליה מעשיים חוטא לאמת. עבודתם של אלה האחרונים היא חשובה ומועילה אך הם שימשו רק כמסייעים לקייסים.
מרדכי ברוך נשא את הדברים בכנס השקה בבית המדרש 'תורת המדינה-בית אורות', לרגל הוצאתו לאור של סיפרו 'דרך ירוסלם', שנערך בשיתוף עם 'מעלה' המרכז לציונות דתית ומכללת ליפשיץ.
הרב יעקב יקיר ראש ביהמ"ד 'תורת המדינה-בית אורות' סיפר לנו על הכנס ומטרותיו. לדבריו, "המסורת הרוחנית של "ביתא ישראל" הייתה מרכיב מרכזי בזהות הקהילה. הזהות הרוחנית של בניה כנאמנים לתורה ה', הכמהים לירושלים, חיברה והניעה דורות רבים של יהודים. הרעיון הרוחני הזה הוליד מעשים של מסירות נפש, הן בשמירת ייחודם, כמיעוט יהודי אל מול סביבה נוצרית והן בכמיהה לירושלים ובפעולות להגיע אליה.
שימת הדגש על הייחוד הרוחני של קהילת יהודי אתיופיה, תוך גיבושו בכתב, ניסוחו, והפצתו בציבור הישראלי, יכולה להביא להעשרת השיח של נקודת 'ירוסלם' בציבוריות הישראלית. בכנס זה נעסוק במסורות הרוחניות של 'ביתא ישראל' תוך כדי התבוננות בתכני הספר 'דרך ירוסלם'".
בין הדוברים בכנס: הרב יוסף הדנה, הרב הראשי ליהדות אתיופיה, שערך אזכרה לאביו המנהיג הרוחני קייס הדנה טקויה, הד"ר יחיאל שילה, שעסק בקליטתם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, וחיים פלק שדיבר על הרב חנן פורת והמורשת הרוחנית של יהדות אתיופיה.
