אריה שיף הורשע בהמתה בקלות דעת

שיף הורשע, על סמך הודאתו, בעובדות המלאות של כתב האישום שהוגש נגדו ובעבירה המקורית שיוחסה לו בכתב האישום.

על פי כתב האישום, בליל י"ג כסלו תשפ"א, גרם שיף בקלות דעת למותו של אלאטראש, אשר פרץ לרכבו בכדי לגנבו, בכך שירה מנשקו לאיזור בו ישב ברכב.

כזכור, כתב האישום הוגש לאחר שפרקליט מחוז דרום, על דעת המשנה לפרקליט המדינה, דחה את כל טענותיו של אריה שיף בשימוע, לרבות טענת ההגנה העצמית.

שיף הודה במסגרת ההסדר, כי מעשיו לא היו דרושים באופן מיידי כדי להדוף את כניסתם של הפורצים לקרוואן, ובכך לא עומד לזכותו הסייג לאחריות פלילית בהגנה על ביתו.

בין הצדדים הוסכם, כי שיף פעל תוך קרבה לסייג, שכן כאשר יצא מהקרוואן, סבר כי בכוונת הפורצים להיכנס לקרוון שהיה צמוד לרכב ושימש למגורי שיף ואשתו.

על פי ההסדר, אין הסכמה לעניין העונש והצדדים יטענו באופן חופשי, למעט ההגבלה כי ההגנה לא תהיה רשאית לטעון לאי הרשעת הנאשם.

מהועד להצלת הנגב המלווה על ידי תנועת "אם תרצו" נמסר בעקבות הרשעתו של אריה שיף: "מדובר במקרה הזוי בו הקורבנות הופכים לאשמים. מדינת ישראל מאבדת את הנגב ומעניקה אותו בהדרגה על מגש כסף לפורעי חוק המבקשים להטיל את חיתתם על כלל אזרחי הדרום. אנשים ישרים הפכו שק החבטות של פושעים לאומניים ומערכת משפטית מנוונת וחלשה. 

הרשעתו של שיף היא אות קלון למערכת אכיפת החוק, הצדק והמשפט במדינת ישראל".

בתגובה להסדר הטיעון והרשעתו של אריה שיף, מוסר ח"כ איתמר בן גביר: "הסדר הטיעון המביש בו נאלץ שיף להודות, פוגע פגיעה נוספת בתושבי הדרום. אוזלת היד של המשטרה, הפרקליטות ורשויות החוק מתגלה שוב במלוא עוצמתה, ולא רק שרשויות החוק לא מספקות לאזרחים את הביטחון הנדרש, הן גם קושרות את ידיהם של תושבי הדרום".

בן גביר הוסיף: "במקום לבטל את כתב האישום, פרקליטות המדינה רודפת אחרי שיף ומנסה שוב ושוב לפגוע בהרתעה המחוררת גם ככה. יום שחור לפרקליטות המדינה".