לפני כשנתיים פרסמנו את תחקיר "מסגד ומגדל" בו חשפנו את פעילותו של השייח המסית עלי סולימאן אבו סבית לבניית מסגדים לא חוקיים בנגב ובהר חברון. עתירה שהגישה תנועת רגבים בנושא העלתה את שאלת ההריסה בפרקליטות, שלא מעוניינת לאכוף את החוק.
לפני כשנתיים תנועת "רגבים" דיווחה על מסגד לא חוקי שהוקם ליד תל ערד. למסגד, שהיה מבנה קטן ופשוט, הצטרף צריח גבוה ומרשים, והוא לא היה היחיד. ברגבים איתרו עוד תשעה צריחי מסגדים שצצו במרחב שבין ערד לבאר שבע כאשר הם הופכים מסגדים קטנים בכפרונים הבדואים בנגב לבעלי נראות אסלאמית למרחוק.
תחקיר הקול היהודי חשף כי מי שעומד מאחורי פרויקט הצריחים הוא השייח עלי סולימאן אבו סבית (אבו אלעבד), במקור תושב חורה. חלק מתמונות המסגדים מפורסמות בדף הפייסבוק שלו ובשל בני משפחתו. בנוסף לכך, מצאנו עוד שני צריחים כאלה בשטחי אש בהר חברון, בדקיקה ובח'שם אל כרם.
בעקבות עתירה שהגישה תנועת רגבים בנושא, פרסם העיתונאי נטעאל בנדל ב-YNET את פרטי הדיון שקיימו רשויות האכיפה בנושא.
על פי בנדל, מי שהובילה את ההתנגדות להריסת צריחי המסגדים היא הרשות לאכיפת מקרקעין, אשר נציגתה הגיבה בדיון לעתירה ואמרה כי "אין עניין ציבורי מיוחד לאכיפה. הקווים המנחים את הרשות לאכיפה במקרקעין הם תכנון, תשתיות לאומיות - ובנגב גם אכיפה מקדמת הסדרה נקבעה כשיקול לאכיפה". נציגת הפרקליטות הצטרפה לעמדה: "במקרה הזה הדבר לא עולה כדי 'עניין ציבורי מיוחד', וגם אין 'אכיפה תומכת הסדרה'. לא נוכל להגיש לבית משפט בקשה להרוס".
בדיון השתתפה גם נציגת המשרד לביטחון לאומי, שהציבה עמדה שונה: "אני מציעה לפרש 'עניין ציבורי מיוחד' ככולל בניית צריחים מתריסה שנראית לרחוק כסמל דת, ולהתייחס לקטגוריה נוספת - של מבני דת, סמל שלטוני, שנראה לרחוק ומגדיל גבולות יישוב". נציגת הפרקליטות הגיבה: "איני מכירה פסיקה כזו שמקימה 'עניין ציבורי מיוחד' למבנה דת".
נציג פרקליטות מחוז דרום הצטרף והביע תמיכה בהריסה: "עצם התוספת של צריח למסגד יוצרת טריגר לאכיפה, יש הרחבה לבנייה הישנה על-ידי הבנייה החדשה". נציג רשות האכיפה הקשה: "הצריח זניח ביחס למסגד". נציג פרקליטות מחוז דרום השיב לו: "מה אנחנו מתכוונים לעשות? כלום? מסגד מחוץ ליישוב, שמוסיפים לו צריח, זה מעורר אי נוחות קשה. לפי היגיון פשוט – יש אלמנט במסגד של הנפת דגל אדום, יישוב שיש בו שישה מסגדים ובונים עוד מסגד עם צריח, זה נראה בעייתי מאוד".
השר בן גביר הגיב לפרסום: "זו מדיניות בלתי מתקבלת על הדעת", אמר. "לא ייתכן שתהיה אפליה ברורה כל כך בין מבנים יהודיים לבין מבנים מהחברה הערבית". השר דרש הבהרות מיידיות מראש האכיפה במקרקעין אבי כהן, והוסיף: "אכיפת חוק צריכה להיות שוויונית וברורה, ללא משוא פנים".
הצדדים בדיון הציגו את המסגדים כאילו עלול להיות להם קשר לאומני או להשתלטות על קרקע, אך חשיפת הקול היהודי מוכיחה בדיוק את הנקודות האלה:
עלי סולימאן אבו סבית הוא שייח' מוכר בנגב המזוהה עם התנועה האסלאמית. פוסטים רבים מעידים על תמיכה במפלגת רע"מ והפלג הדרומי, לה אף קרא להצביע בבחירות הקודמות, אך באחרים הוא מצהיר כי הוא נותר נאמן לדרך התנועה האסלאמית שלפני הפילוג לפלג הצפוני (שהוצא מחוץ לחוק) והדרומי (זה של רע"מ).
יש לציין כי על המסגד בתל ערד מופיע שלט התרמה לעמותת "סיוע48" של תנועת רע"מ והפלג הדרומי, עליה עשינו תחקירים רבים והראנו את שיתןף הפעולה שלה עם עמותות חמאס.
הצהרותיו של אבו סבית בנוגע לצריחים שמהווים "נקודת ציון אסלאמית חדשה", מקבלים משמעות נוספת כאשר רואים את עמדותיו האסלאמיות הקיצוניות.
הסתה בזמן שומר החומות ותמיכה בפורעים הבדואים בנגב, תמיכה ב"גשם הטילים" שיורד על ישראל מעזה, קריאות לשחרור מחבלים ועוד פוסטים בסגנון ממלאים את חשבון הפייסבוק שלו.
בנו של אבו סבית נהרג לפני כחמש שנים בחיפה. לדברי המשטרה בזמן שניסה לפרוץ לדירה. האב הכחיש את גרסת המשטרה וסיפר כי למשפחתו לא חסר כסף וכי היא עוסקת ב"אבטחה" באזור הצפון ולכן אין לה צורך להיות שותפה בגניבות.
בדיקת הקול היהודי העלתה כי בתביעה אזרחית שהוגשה נגדו בידי חברת אבטחה נטען כי אבו סבית שימש כ"קבלן משנה" של החברה.
חיבור הנגב והר חברון מבחינה אורבאנית ורעיונית מהווה חלק מאסטרטגיה רחבת היקף הן של הרשות הפלסטינית והן של הבדואים בנגב.
המטרה היא יצירת רצף טריטוריאלי ודרכי תנועה חופשיות בין השומרון, בנימין, ובעיקר מדבר יהודה והר חברון, לבין הנגב בואכה ביר הדאג' ורצועת עזה.
השתתפותו של אבו סבית בהלוויתו סולימאן אבו הזיל, פרובוקטור ידוע מהר חברון, ושידורה בשידור חי, גם היא מצביעה על החיבור בין הנגב להר חברון.
יש לציין כי החיבור הזה בחלקו נעשה באופן טבעי שכן הקו הירוק לא מעניין יתר על המידה חמולות בדואיות שחלקן יושבות בצידו האחד וחלקן בצידו השני.
חיבור זה נעשה באמצעות בנייה לא חוקית, סלילת דרכים, צירי הברחות פרוצים וגם הצבת צריחי המסגדים בידי אבו סבית מהווה אם כן עוד סמל להתחזקות האסלאמית והלאומנית במרחב הנגב.
התנועה האסלאמית פועלת רבות בנגב ויחד עם ייבוא נשים מהר חברון שמתחתנות עם בדואים, נוצר בשנים האחרונות תהליך הקצנה שנתן את אותותיו גם בפרעות תשפ"א.
הנגב היה חסום, נהגים יהודים הותקפו בלינצ'ים וחיילים חששו ליסוע לבסיסיהם. גם בהפגנות והתפרעויות הבדואים סביב נטיעות או הריסות בתים ניתן לראות דגלי אש"ף וקריאות לאומניות רבות.
