ההר הטוב והלבנון: אל מול אצבע הגליל

מחוז נבטיה

מחוז נבטיה כולל את החלק המזרחי של דרום לבנון עד לקו חאצביא-נהר האוואלי במחוז נבטיה ארבעה נפות: נפת נבטיה, נפת מרג' עיון. נפת בינת ג'בל, ונפת חצאביה.

נפת בינת ג'בל

נפת בינת ג'בל נמצאת סמוך לגבול עם ישראל אל מול מרום הגליל וכוללת חלק מ"רמת תבנין" שמדרום לליטני. ממערבה נמצאת נפת צור וממזרח היא מגיעה עד לואדי הסלוקי.

תבנין-  עיירה שנמצאת כ-15 ק"מ צפונה מהגבול עם ישראל, במרכז הרמה שמדרום לליטני, הקרויה על שמה "רמת תבנין". תבנין-תפניס מוזכרת בתלמוד בירושלמי כאחת הערים שהחזיקו בה עולי בבל, ועל כן מחוייבת לכאורה במצוות התלויות בארץ. במרכז העיירה מצודה צלבנית שנבנתה ע"י מושל טבריה לפני כ-920 שנים. כ-2 ק"מ צפונית לתבנין על הכביש לנבטיה, ישנו כפר בשם "סולטניה" שבעבר נקרא "יהודיה" אך שינו את שמו בשל החשש להזדהות עם יהודים. עפ"י המסורת סמוך לתבנין נמצא קברו של השופט שמגר בן ענת, ויש המזהים את תבנין עם תפלית/תפנית המוזכרת ב"ברייתא דתחומין".

בינת ג'בל - בינת ג'בל עיר יחסית גדולה הסמוכה לגבול עם ישראל אל מול הר מירון (2.5 ק"מ צפונית לגבול ליד קיבוץ יראון), היא העיר השנייה בגדולה בנפת נבטיה (למעלה מ-30 אלף תושבים). יצחק בן צבי זיהה אותה עם העיר "גבלא" המוזכרת כיישוב יהודי בספרי מסעות של נזיר בימי הביניים. בינת ג'בל הפכה לסמל לאחר שעם נסיגת ישראל מלבנון הגיע נסראללה לעיר ונשא בה את נאום "קורי העכביש", במלחמת לבנון ה-2 ניסיון לכיבוש סמלי של העיירה הסתיים בקרב קשה ואבדות כואבות.

הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
​בטלגרם >>

עיינתא - כפר הנמצא צמוד מצפון לעיירה בינת ג'בל, 6 ק"מ מהגבול עם ישראל. עפ"י מסורת מסוימת מימי הביניים, זו העיר "בית ענת" הנזכרת בנחלת שבט נפתלי, וזו עיר המוצא של השופט שמגר בן ענת.

עין אבל - כפר (נוצרי) על הכביש מרמיש לבינת ג'בל (כ-5 ק"מ מקיבוץ יראון). זאב וילנאי הציע לזהות את המקום כ"עין-בול" המוזכר בגמרא (נידה לב.)

בנפת בינת ג'בל שורת כפרים הצמודים לגבול הנוכחי עם ישראל:

ראמיה - כפר צמוד לגבול בין זרעית לשתולה. (כ-18 ק"מ מהחוף), בכפר אותרו מנהרות שחפר חיזבאללה וחצו את הגבול לישראל. זאב וילנאי הציע שראמיה היושבת על רמה היא "הרמה" המזוכרת בגבולות נחלת אשר וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד-עִיר מִבְצַר-צֹר (יהושוע יט,כט). לפי עדות נזיר נוצרי משנת 1631 בקירוב התגוררו בכפר שהיה על הדרך מצור לצפת, מספר "יהודים ספרדים"

עַ֫יְתַא א-שַּ֫עַבּ - כפר סמוך לגבול, כ-ק"מ אחד צפונית לגבול באזור שתולה. יש רצו לזהות את המקום עם "עייתהלו" המזוכרת בקינה על משמרות הכהונה, אבל הרוב מזהים אותו עם עיילוט שבהרי נצרת. זאב וילנאי הציע לזהות את "בית עד" המוזכרת בברייתא דתחומין עם תל אלביאד הסמוך לכפר. חוליית חיזבאללה שיצאה מהכפר ביצעה את פיגוע החטיפה של אהוד גולדווסר ואלדד רגב שהוביל למלחמת לבנון השנייה.

רְמֵישׁ - כפר (נוצרי) סמוך לגבול עם ישראל, מול הר סאסא-דוב"ב נמצא בבקעת הרמיש. מרמיש יוצאת דרך דרומה המתחברת לכביש הצפון, בדרך הזו ברח קאוק'גי וצבאו במבצע חירם. כשפרצה מגפה בצפת נמלטו מספר משפחות מיהודי צפת להתגורר בכפר רמיש. 

יארון - כפר סמוך לגבול עם ישראל, מול קיבוץ יראון. הכפר משמר את שמה של העיר "יראון" מערי נפתלי, "וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ" (יהושע יט,לז). במרכז הכפר תל עתיק עם חרסים מאותה תקופה. יש מזהים את "תל אל חרבה" שנמצא מדרום לכפר עם "בית ענת" מערי נפתלי.

מַארוּ֫ן א-רַּאס - מצפון לאביבים (כ2.5 ק"מ) בהר בגובה 900 מטר מעל פני הים, רבים מחוקרי ארץ ישראל זיהו את הכפר עם "מי מרום" שם נלחם יהושע בן נון עם מלכי הצפון, (אחרים טוענים שמי מרום הוא בעמק החולה). במלחמת לבנון ה-2 התנהל בכפר קרב קשה שבו נהרגו 5 חיילים

עיתרון - כפר סמוך לגבול מערבית למארון א-ראס, אל מול מלכיה. 

כפרים נוספים יושבים סביב העיירה תבנין, ממנה יוצאת דרך לנבטיה החוצה את נהר הליטאני. לחלקם זיקה יהודית:

ברעשית - צפונית לבינת ג'בל (כ-8 ק"מ צפונה מהגבול עם ישראל) מזוהה עם ברשתה/ מרעשת/ מחרשת המוזכרת כחלק מהגבול הצפוני של עולי בבל. היישוב מוזכר גם ב"כתובת רחוב". ברעשית היה חלק מרצועת הביטחון והיה בו מוצב צד"ל עד נסיגת צה"ל מלבנון.

יאתר - כפר דרומית לכביש צור-תבנין (כ-6 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל באזור שתולה), מזוהה עם "סחרתא/מחרתא דיתיר" המוזכרת בתוספתא שביעית בגבול עולי בבל. בכפר אירעו קרבות שונים לאורך השנים בלחימה עם ארגוני הטרור.

נפת מרג' עיון 

נפת מרג' עיון, שבה כ-45 אלף תושבים, 'עוטפת' את אצבע הגליל הישראלית וכוללת את צידו המערבי של רכס רמים, אזור ואדי סלוקי שלמרגלות הרכס, כשהליטני מצפון-מערב והווזאני ממזרח. בירת הנפה היא העיירה מרג' עיון שסמוכה לברך הליטאני.

מרג' עיון - מרכז הנפה. עיירה (נוצרית) הנמצאת כ-6 ק"מ צפונית למטולה, ליד מקורות נחל עיון. "עיון" נזכרת בתנ"ך פעמים רבות, וכן בחז"ל. עד לנסיגת צה"ל מהלבנון העיירה שימשה מרכז צבאי לחיילי צד"ל ומפקדת יחידת הקישור ללבנון. עמק (מרג') עיון הוא הקצה הדרומי של "סף הבקעות" שנמצא מצפון למטולה. את העיר הקדומה עיון מזהים עם "תל דיבין" סמוך לכפר דבין שבמרג' עיון. 

קליעה - כפר בנפת מרג' עיון כ-10 ק"מ מהגבול עם ישראל, מזרחית לליטני (כ-3 ק"מ צפונית לברך הליטני). בכפר כ-7,000 תושבים. בקליעה התחיל למעשה צבא דרום לבנון, ותושבי הכפר נחשבו למתנגדים לחיזבאללה.

אלח'יאם – עיר גדולה (מסולמית-שיעית) כ-4 ק"מ מהגבול עם ישראל, ובעבר היה בה כלא מפורסם של צד"ל. הכפר יושב על השלוחה ממזרח לעמק עיון ומערבית לנחל הווזאני, כיום מרכז לפעילות חיזבאללה.

ווזאני - כפר בערוץ נחל החצבאני (נחל שניר) הסמוך לכפר עג'ר שבגבול ישראל-לבנון.

בנפת מרג' עיון שורה של כפרים הנמצאים סמוך ליישובי אצבע הגליל ועל צידו המערבי של רכז רמים: 

כפר כילא - עיירה מוסלמית (כ-15 אלף תושבים), אל מול מטולה. ב-1970 נחטף ע"י מחבלי פת"ח שומר מהמושבה מטולה, בתגובה פשט צה"ל על כפר כילא ולקח בשבי חיילים ואזרחים. כיום הכפר הוא מעוז חיזבאללה, ובשנים האחרונות נחשפה מנהרה התקפית של חיזבאללה מהכפר שחצתה את הגבול.

מרכבא - כפר ברכס רמים הלבנוני כ-4 ק"מ מקיבוץ משגב-עם. גם הכפר מרכבא נכבש במלחמת השחרור אך הוחזר ללבנון בהסכמי שביתת הנשק. במלחמת לבנון ה-2 התקיימו בכפר קרבות קשים. סמוך לכפר מרכבא כפר נוסף בשם רב א-ת'לאת'ין.

כפר חולא - כפר בצידו הלבנוני של רכס רמים, כ-1.5 ק"מ ממערב לגבול עם לבנון מול מושב מרגליות. הכפר נכבש במבצע חירם ולטענת הערבים בוצע שם "טבח" במלחמת השחרור.

מַיְס אל-גַ֫'בַּל - עיירה (כ-20 אלף תושבים) בצידו המערבי של רכס רמים, צפונית לקיבוץ יפתח (כק"מ מערבית לגבול). הכפר נכבש במלחמת לבנון ה-2 בקרבות קשים, ב-2018 נחפשה מנהרה ממיס אל ג'בל שחצתה את הגבול לישראל.

הכפרים הערביים ברכס רמים מהם מופגזים היום יישובי הצפון נכבשו ע"י ישראל במלחמת השחרור וחלקם ננטשו לחלוטין ע"י התושבים הערבים אך הוחזרו במסגרת הסכמי שביתת הנשק.

בלידא - בדרום רכס רמים אל מול תל קדש סמוך לקיבוץ יפתח. 

נפת חאצביא

נפת חצאביא, שבה בסך הכל כ-20 אלף תושבים, היא נפה קטנה במורדות החרמון ממערב לנחל הואזני וגובלת בבקעת הלבנון מרכזה בעיירה חצאביא.

חאצביא -  עיירה (דרוזית) במורדות הצפוניים של החרמון על גדות נהר החצבאני. לפי המסורת ישבו יהודים בחצביא ברציפות מימי בית שני, היהודים בכפר הורשו לשאת נשק, ובשנת 1831 גוייסו ע"י מושל עכו לסייע בכיבוש מצודת סנור בצפון השומרון. המשפחות היהודיות עזבו את חצאביא לפני כ-150 שנה על רקע עלילות דם נגד יהודים בסוריה ובלבנון.

ערקוב - קבוצת כפרים (מוסלמים-סונים) במורדות החרמון בגבול ישראל-סוריה-לבנון ובהם שבעא, כפר שובא, הבריה, רשאיה אלפחאר, כפר חמאם, ופרדיס (דרוזים). שבעא מפורסמת בגלל הסכסוך שיצר חיזבאללה על "חוות שבעא", אזורים חקלאיים שהיו בגבול עם סוריה לפני מלחמת ששת הימים, כתירוץ להמשך פעילות הטרור של חיזבאללה. סמוך לכפר שבעא היה אירוע חטיפת חיילי צה"ל בהר דב זמן קצר אחרי הנסיגה מדרום לבנון.

מרג' אלזוהור - כפר בנפת חצאביא כ-15 ק"מ צפונית לגבול הישראלי בהר החרמון, המקום התפרסם בגלל מחנה האוהלים שהקימו במקום מגורשי חמאס והג'אהד האסלאמי שגורשו ע"י משלת רבין בתחילת שנות ה-90.

נפת נבטיה

נפת נבטיה נמצאת מצפון לליטני וכוללת את "רמת נבטיה" שמצפון לליטני, רכס הבופור - 'רכס עלי טאהר', ואזור הגבעות המכונה 'אקלים אל תופאח', לפני הטיפוס אל הר הלבנון,. מרכזה בעיירה נבטיה ומספר תושביה מוערך בכ-100 אלף.

נבטיה -  בירת מחוז נבטיה, עיר עתיקה מתקופת בית ראשון, (כ-12 ק"מ צפון מערבית למטולה). בעיר וסביבותיה גרים כ-85 אלף תושבים. מסוף שנות ה-60 התיישבה במחנה הפליטים הסמוך מפקדה של פת"ח, וצה"ל ביצע במקום פעולת תגמול לאחר רצח הספורטאים במינכן, כיום שולט חיזבאללה באזור. 

ערב סלים - כפר מצפון לעיר נבטיה (כ-15 ק"מ ממטולה) סמוך ל"ברך הזהרני". בכפר כ-6 אלף תושבים, ולפי מסורת בימי הביניים בכפר שבעבר נקרא "ערב-צלאל" קבורים בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך בוני המשכן. סמוך לכפר נפל במלחמת שלום הגליל אל"מ אברהם חידו הי"ד. 

כפר ארנון (והבופור) - כפר ארנון נמצא מצידו הצפוני של הליטני ב"ברך הליטני" (כ-8 ק"מ ממטולה בכיוון צפון מערב). הכפר למרגלות הבופור - המצודה הצלבנית שנבנתה על "רכס עלי טאהר" שממזרח לנבטיה. אנשי אש"ף התבצרו בבופור ושיגרו ממנו רקטות לעבר יישובי הצפון. במבצע שלום הגליל נכבשה המצודה בקרב קשה, ובמקום הוקם מוצב צהל"י. כפר ארנון לא נכלל ברצועת הביטחון ושימש למתקפות מחבלים על מבצר הבופור, עד שבשנת 1999 -שנה לפני הנסיגה מלבנון הוחלט לכבוש את הכפר ולצרפו לרצועת הביטחון.

ג'בשית - עיירה (שיעית) בנפת נבטיה כ-10 ק"מ ממטולה (צפון מערב), נתפסת כאחד המקומות שבהם התחיל חיזבאללה ועירו של השייח עובייד - המנהיג הדתי של חיזבאללה.