כובר וג'יביא – כפרים "פלסטיניים" או יהודיים?

בליל שבת, כ"ח בתמוז, הגיע מחבל מהכפר כובר ליישוב נווה צוף ורצח את בני משפחת סלומון הי"ד. ביום שישי, שבועיים אחר כך, נערך טיול לזכרם בואדי שבין נווה צוף לבין הכפר כובר.

רועה צאן שפגש בקבוצה נמלט לעבר הכפר והזעיק את התושבים. כשעצרו המטיילים במעיין שבואדי, החלו לרדת לכיוונם עשרות פורעים ערבים שהגיעו לקול קריאות המואזין והחלו ביידוי אבנים לעבר הקבוצה. המטיילים ניתקו מגע במהירות והחלו לעלות על הרכס שממול, עליו שוכן גם הכפר ג'יביא, וזאת במטרה להימלט מהשטח הנחות ולסגת חזרה לנווה צוף.

בתגובה הפורעים יצרו קשר עם תושבי ג'יביא ואף הוציאו כמה רכבים לשם. מהכפר ג'יביא התחילו עשרות הפורעים ביידוי אבנים מסיבי וירי זיקוקים שרק בניסי שמיים לא גרמו לפגיעות רציניות. אט אט הצליחה הקבוצה לסגת חזרה לכיוון נווה צוף, כשלקראת הסוף זכו גם לגיבוי של חיילי גדוד הנח"ל החרדי שנכנסו לתוך הכפר והבריחו את אחרוני הפורעים.

אולם לא רק שהפורעים לא נעצרו, אלא שדווקא מוביל הקבוצה נלקח לחקירה במשטרת בנימין, ושוחרר רק לאחר לחצים בדרגים גבוהים. דובר צה"ל בתגובה הוציא הודעה כי הטיול יצא ללא אישור, וכי המטיילים נכנסו לשטח הכפר ואז ארעה התקרית.

על כך שהצבא מצפה רק מיהודים לקבל אישור לכל יציאה שלהם לטיול, ועל זה שעוצרים את הקורבן ולא את המותקף אפשר עוד לדון רבות, אך בשורות הבאות נרצה להתעכב על הסיפא בטענות צה"ל והתקשורת לפיה המטיילים "נכנסו לכפר פלסטיני".

האם הכפרים ג'יביא וכובר הם באמת "כפרים ערביים"?

הכפר כובר, שמשמעות שמו בערבית הוא גבעה קטנה או צמח הצלף, אמנם מוכר מהמקורות רק ממפקדי האימפריה העות'מנית. אולם מסתבר שהוא נוסד כבר בתקופת השופטים ע"י בני שבט אפרים.

לפני כ-34 שנים שוטטו ברחבי הכפר שישה סוקרים יהודים במשך כשעה וחצי ואספו שברי כלים מתקופות רבות, ביניהם גם שברים בודדים מתקופה זו. שאר החרסים שנאספו מתוארכים בעיקר לתקופת ממלכת ישראל,  לימי החשמונאים ולתקופה הביזנטית.

הכפר נמצא על רכס גבוה המפריד בין יובליו של נחל נטוף, ומחובר בצדו הדרום-מזרחי לרכס של העיירה ביר-זית, המוכרת כ"בית-זית" שבסביבתה הסתתר יהודה המקבי כשברח מירושלים. הכפר מוקף ב-5 מעיינות שופעים, שמסבירים מדוע התיישבו בו כמעט ברצף עד לימינו.

מצפון לכפר כובר, שוכן הכפר הקטן גי'ביא. ג'יביא שוכן על רכס נוסף, צר וגבוה, בין יובליו העמוקים של נחל נטוף. מדרום-מזרח לו, בראש הכיפה נמצאים שרידי חורבת סיה המרשימה.

החוקר הצרפתי הנודע ויקטור גרן ביקר בכפר לפני כ-50 שנה והציע לזהות את הכפר ואת החורבה שלצידו עם גבעת-פנחס, מקום קבורתו של פנחס בן אלעזר הכהן, למרות שמסורת מאוחרת מזהה אותו בכפר עוורתא שבשומרון.

בביקורים השונים בג'ביא ובחורבת סיה הבחינו בעמודים, כותרות, בתי-בד , אבני פסיפס ועוד, אך בסקר שנערך לפני 35 שנה גילו כי כל השרידים הם רק מימי בית שני ומהתקופה הביזנטית, ובכפר עצמו גם מימי הביניים, כך שהזיהוי המקראי לא מתקבל.

הכפר והחורבה נוסדו שניהם בתקופה החשמונאית, כנראה כחלק מהתרחבות ארץ יהודה צפונה. בחורבת סיה קיימת גם מערכת תת-קרקעית, יתכן ומימי המרידות ברומאים. לפני כ-20 שנה נערכה בחורבת סיה חפירה מטעם אוניברסיטת ביר-זית ונחשפו כנסייה ובית-בד מהתקופה הביזנטית.

אם צריך לטייל בכפרים אלו בימינו והאם יש לקבל לכך אישור מהצבא עוד אפשר לדון, אך עכשיו ברור כי מדובר בכפרים יהודיים.

מחר, יום שישי, ג באלול, מקיימים מדרשת הרי גופנא וקבוצת "עמיתים לטיולים" הפנינג טיולים באישור הצבא לכל המשפחה בשמורת נחל נטוף.

 בין היתר יתקיים גם טיול למיטיבי לכת לחורבת סיע ולרכס ג'יביא (הפעם באישור ובליווי הצבא). הטיול שיוצא ב-7:30 משער היישוב עטרת.

לפרטים והזמנת סיורים: 02-6568894, [email protected]