נמצאה הדרך למנוע הריסת אלפי בתים?

צוות משפטנים בין־משרדי להסדרת הבנייה ביהודה ושומרון ממליץ על שורה של מתווים משפטיים להסדרת מעמדם החוקי של אלפי בתים בעשרות שכונות ומאחזים המאוימים כיום בפינוי או בהריסה ברחבי יהודה ושומרון.

על פי החלטת הקבינט הביטחוני מלפני שנה, צוות משימה ייעודי אמור ליישם עתה את המתווים הללו ובכך להסיר את איום הפינוי או ההריסה מכ־7,000 מבנים מעוכבי הסדרה. כך פירסם עיתונאי ישראל היום נדב שרגאי בשבוע שעבר.

הצוות, בראשות עו"ד ד"ר חיה זנדברג, כיום שופטת מחוזית מוערכת ובעבר מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, הוקם על ידי רה"מ בנימין נתניהו על פי דרישת יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, בהתאם להסכם הקואליציוני של מפלגתו עם הליכוד.

המלצותיו המפורטות, המשתרעות על פני 200 עמודים, הוגשו עתה לשרת המשפטים איילת שקד, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולשר החקלאות אורי אריאל. שלושת השרים ליוו את עבודת הוועדה בשנתיים האחרונות.

עוד בנושא:

• חשיפה: צו חדש נגד בנייה מזעזע את ההתיישבות
• "אמרו לנו שההתיישבות הצעירה הולכת לסבול"
• שלמה נאמן על חשיפת הצו: "חושש להתיישבות"

חלק מהמבנים שבהם מדובר הוקמו ביישובים ותיקים על קרקעות שהוכרזו לפני 20 שנה ויותר כאדמות מדינה והוגדרו ככאלה באמצעות מה שמכונה "קו כחול", אלא שבדיקה מחודשת של המינהל האזרחי בשנים האחרונות העלתה שחלק מהאדמות הללו אינן אדמות מדינה. בעקבות זאת גילו לפתע שכונות שלמות ביו"ש, שהפכו ל"בלתי חוקיות".

הצוות המקצועי ממליץ עתה להסדיר ולהכשיר מחדש את המבנים שנגרעו על ידי צוות ה"קו הכחול" של המינהל האזרחי. היועמ"ש מנדלבליט כבר הודיע לבג"ץ שהוא מאמץ דרך פעולה זו.

הצוות גם ממליץ לחדול מכאן ולהבא מבדיקת "קו כחול" באזורים שבהם הוקמו מבנים על פי תוכניות מאושרות. הוא אף מציין שכך המליץ בשעתו מי שכיהן כמשנה ליועמ"ש עו"ד מייק בלאס, ובמרומז מותח ביקורת על המינהל האזרחי שיזם את הבדיקה המחודשת.

באשר לעשרות מאחזים ו"יישובי בת" שהוקמו על אדמות מדינה, אך הם נעדרים רצף קרקעי ליישוב מוסדר, מציע הצוות להגמיש את העיקרון התכנוני של "צמוד דופן". עיקרון זה חייב קרבה והצמדה ליישוב מוכר קיים.

בעניין זה הצוות מסתמך על חוות דעתה של חברת הוועדה בינת שוורץ, לשעבר ראש מינהל התכנון במשרד הפנים. שוורץ מציינת שגם כאשר לא נשמר העיקרון של "צמוד דופן", אפשר להביא בחשבון שיקולים נוספים, כגון מבנה טופוגרפי, אפשרות לקיים קשר תפקודי בין יישוב האם לשכונת ההרחבה, ואף את עקרונות מדיניות הממשלה.

מגוון פתרונות למעקף 'קרקע פרטית'

הצוות המקצועי מציין שדרך אחרת לפתרון קושי זה היא באמצעות הכרזה על יישוב חדש, כפי שנעשה לאחרונה לגבי חוות גלעד.

הצוות גם ממליץ לשקול כריית מנהרות או בניית גשרים ליישובים שהוקמו על אדמות מדינה אך מוקפים באדמות פרטיות. חברי הצוות מציינים שאפילו הפקעת קרקע לצורך סלילת דרך גישה ליישוב באה בחשבון. הם מסתמכים על דבריו של שופט ביהמ"ש העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר קבע כי "תושבי האזור הישראלים... אף הם נמנים עם האוכלוסייה האזרחית באזור", וכי "המפקד הצבאי מחויב לפעול גם לרווחתם... גם באמצעות פגיעה בזכויות קניין של בעלי זכויות בחלקות". עמדה זו אומצה גם על ידי היועמ"ש.

מתווה משפטי נוסף מתייחס ליישובים שההרחבות שלהם פלשו לקרקע פרטית, לרוב בסיוע או באישור זרועות הממשלה ולרוב בתום לב.

לא רק ביהודה ושומרון

זנדברג וצוותה מציינים שמצב זה אינו ייחודי ליו"ש, ומביאים דוגמאות להסדרת מקרים דומים בתחום ישראל הריבונית ומציעים הסדרה דומה גם ביו"ש. חברי הצוות מתייחסים גם למצוקתן של עשרות נקודות יישוב לא מוכרות ביו"ש, שמסיבה זו אינן נהנות משירותים מוניציפליים בסיסיים. הם מציעים להרחיב צו אלוף קיים, שמאפשר כבר כיום למועצות מקומיות להעניק שירותים למי שלא גר בתחומי המועצה, ולאפשר זאת גם למועצות אזוריות.

בראש הצוות עמדה עו"ד ד"ר זנדברג, שמונתה לתפקיד על ידי השרה שקד. החברים הנוספים בו היו היועמ"ש לשעבר של מערכת הביטחון אחז בן ארי, עו"ד רונן פרץ ממזכירות הממשלה, בינת שוורץ והמשפטן ד"ר חגי ויניצקי, מומחה לדיני קניין ביו"ש. היו"ר הראשון של הצוות, מזכיר הממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, פרש ממנו עם כניסתו לתפקיד היועמ"ש לממשלה.

חברי הצוות מציינים שהפתרונות שלהם עולים בקנה אחד עם פסיקות בג"ץ ומבהירים שנצמדו לשלושה עקרונות: הקפדה מרבית על זכויות התושבים הפלשתינים בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל; ניסיון להביא להסדרת התיישבות ביו"ש שהוקמה בתמיכת המדינה; ודבקות בחוק הקיים ביו"ש כיום.

הם גם מצטטים מדברים שאמר לאחרונה המשנה לשעבר לנשיא העליון אליקים רובינשטיין (על דעת הנשיאה חיות), בתיק שבו עתרו פלשתינים נגד המדינה לעניין קרקע בלב יישוב יהודי שעליה הם טענו לבעלות. לעותרים לא היתה אפשרות שימוש ממשי באותה קרקע. רובינשטיין כתב, בין השאר, כי מתבקש "מבט רחב יותר - ופרגמטי - לפתרון", במקום גישת "ייקוב הדין".

במבוא לדו"ח מזכירה הוועדה את עמדתה הרשמית של הממשלה שלפיה, "למדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש זכות ותביעה לאזורים שמעמדם שנוי במחלוקת בארץ ישראל". הוועדה גם מפנה למסמך המשפטי שפרסם לאחרונה משרד החוץ, שעל פיו להתנחלויות יש בסיס חוקי.

השרה שקד אמרה כי זהו צעד משמעותי בנרמול חיי תושבי יו"ש.  לדבריה, "הוועדה העמידה לרשות הממשלה כלים משפטיים מצוינים, שמאפשרים להסדיר עשרות מאחזים, יישובים ושכונות". השר ליברמן אמר שחיזוק ההתיישבות הוא "אינטרס ביטחוני של ישראל", וכי בתוך כמה שבועות יציג משרדו תוכנית פעולה מקיפה ושיטתית להסדרת המאחזים ביו"ש.

שר החקלאות אריאל קרא לרה"מ לאמץ מייד את הדו"ח ו"לשים סוף להרס ולחורבן המיותר והכואב" של בתים ויישובים ביו"ש, שהוקמו בעידוד ובתמיכה של ממשלות ישראל לדורותיהן.