רות מטר, מי שהקימה לפני חצי יובל את תנועת המחאה 'נשים בירוק', הלכה לעולמה במהלך השבת האחרונה.
רות, חמותה של נדיה מטר, מי שמובילה כיום את התנועה יחד עם שותפתה להנהגה, יהודית קצובר, הגתה את רעיון הקמתה של תנועת המחאה אל מול תכניות הנסיגה של ממשלת רבין, הובילה מפגני מחאה ברחבי הארץ במקביל להיאחזות מעשית בשטח יחד עם פעילי ופעילות התנועה.
נדיה מטר אמרה לאחרונה במהלך אירוע שהתקיים לאחרונה במלאת 25 שנים להקמתה של התנועה דברים לכבודה של חמותה. בדבריה ציינה והזכירה את תרומתה ורוחה המיוחדת של חמותה, שהייתה המנוע מאחורי התנועה ופעילותה.
בדבריה סיפרה נדיה מטר על ימיה של חמותה כילדה בתקופת השואה, ימים בהם נאבקה להצלת חייו של אחיה שהיה מבוגר מכדי לעלות לרכבת ההצלה של ילדים יהודים בשבדיה. שם, אמרה נדיה מטר, נזרעו זרעי המחאות הבלתי מתפשרות למען יהודים במצוקה, מחאות שתורגמו עשרות שנים מאוחר יותר למחאות למען ארץ ישראל ועם ישראל הנתון תחת מתקפות טרור רצחניות. "רות לימדה את כולנו שאסור לשתוק וכשיש יהודי במצוקה עוזבים את הכול ונרתמים לעזור לו, שלא לפחד לומר את האמת ונאמנות היא ערך עליון, נאמנות לעם, לתורה, לארץ ולמשפחה".
"השיעור העיקרי שהיא נתנה לי היה כשהערתי לה בשנות הפעילות שאין לי זמן לנקות ולסדר את הבית. היא הייתה אומרת לי 'נדיה, אף אחד לא יכתוב על המצבה שלך 'היא עשתה ספונג'ה כל יום'...".
יהודית קצובר, שותפתה של נדיה מטר להנהגת התנועה כיום, מי שהצטרפה אליה לפני 13 שנים, סיפרה על התפעלותה האישית ממגוון פעילויות 'נשים בירוק' של ראשית הדרך, פעילויות להן נחשפה במסגרת הכנת תערוכה מיוחדת במלאת חצי יובל לתנועה.
היום, מוצאי שבת, עם פטירתה של רות מטר, מציינת קצובר את הרעיונות המקוריים שהגתה מדי שבוע למינוף המחאה נגד הסכמי אוסלו, רעיונות שנועדו לשמור את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית סביב התנועה ומחאתה.
את המחאות ניהלה רות מביתה יחד עם בעלה, מייקל. בשנים האחרונות הייתה בנתק תודעתי מהסביבה, ואולם "רוחה הייתה לנו למופת ולמודל בפעילותינו הן בהיאחזות המעשית בשטח והם בקידום חזון הריבונות על יהודה ושומרון", אומרת קצובר.
בשעה 23:00 יינשאו ההספדים בבית העלמין בסנהדריה. מטר תיטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
