תיק האישומים כנגד אורי ברעם שהורשע בהסתה כנגד מי שהיה המשנה לפרקליט המדינה וקודם לתפקיד פרקליט המדינה - עו"ד שי ניצן, מסתיים בקול ענות חלושה.
השופטת נאוה בכור גזרה הבוקר (ראשון) על ברעם שנת מאסר על תנאי וכן 400 שעות שירות לציבור, למרות שהפרקליטות דרשה לשלוח אותו לרצות מאסר ממושך.
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, המייצג את ברעם אומר בתגובה כי "גזר דינה של השופטת בכור הוא המשכה הישיר של הכרעת הדין שהיתה ועודנה כתב אישום חמור כנגד האפליה בתחום ההסתה אשר נמשכת גם בימים אלו". לדברי עו"ד קידר, "העונש מבטא את כלל הנסיבות לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ומהוה ענישה התואמת את האינטרס הציבורי".
עו"ד קידר מכוון להכרעת הדין החריפה שניתנה במשפטו של ברעם, ובה קבעה השופטת בכור כי שי ניצן והפרקליטות נהגו במשך שנים באפלייה חמורה כנגד גורמי הימין וההתיישבות ביהודה ושומרון. ביהמ"ש קיבל את טענות ההגנה מן הצדק שהוגשו בידי עו"ד קידר וקבע כי שי ניצן נהג באכיפה בררנית בכך שסגר באופן אוטומאטי תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל וערבים, בגין הסתה לפגיעה ביהודים, מתנחלים וחיילי צה"ל.
השופטת נאוה בכור הרשיעה אמנם אתברעםבעבירות של הסתה לגזענות ואלימות, השמדת ראייה ושיבוש הליכי משפט, וזאת בשל הקריאה בסרטון להרג שי ניצן וקריאות נגד ערבים, אולם קיבלה במלואן את טענות עו"ד עדי קידר לאכיפה בררנית של שי ניצן, והגדירה את התנהלותו כ"שערורייתית".
"מקבץ ראיות ההגנה על ציר הזמן שבין אוקטובר 2008 לבין אוגוסט 2010 משקף התייחסות תמוהה של רשות האכיפה הרלוונטית כלפי גילויי פרסום אלימות קיצונים, מסוכנים ומסיתים, לאלימות/טרור/ גזענות, כלפי חיילים, יהודים, ואף שר בממשלת ישראל", כתבה השופטת בכור בפסק הדין. "ברי כי יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות תורתית, כללית וכמעט נגועה באוטומאטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב האפשרות הממשית בעבירת ההסתה. כך כיצד קריאות המוניות ל'מוות ליהודים', 'סירוס המתנחלים' ו'הרג חיילים', אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל?!", תמהה השופטת, ובהמשך הוסיפה, "האם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות או טרור כמעשה שביום יום כמעט?".
בין השאר הציג עו"ד קידר בפני בית המשפט תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל שקראו ל"סירוס מתנחלים", ערביה שקראה בהפגנה "מוות ליהודים", מיצג במוזיאון שהסית נגד השר אביגדור ליברמן, ועוד. כולן נסגרו בידי שי ניצן.
הבולטת מכל היתה תלונה שהוגשה בעקבות מופע התרמה למען פעילות האנרכיסטים בישראל, במהלכו קרא סולן הלהקה שהופיעה באירוע, להרג חיילי צה"ל. תלונה הוגשה לשי ניצן אך זה החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום מכיוון שהתנצל.
"לא ברור מדוע מסתפק שי ניצן בהתנצלותו של סולן הלהקה ולא בהתנצלותו המידית של הנאשם מול חוקריו", כתבה השופטת בכור."מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה שקראה מוות ליהודים?".
יש לציין כיברעםטען בחקירתו כי מטרת הסרטון הפרובוקטיבי היתה להציף את האפליה שמנהיג שי ניצן בחקירת תלונות על הסתה.
השופטת ביקרה בחריפות בהכרעת הדין, את חוסר הטיפול בתלונות בגין התבטאויות של אנשי שמאל וערבים וקבעה כי הדבר גורם לתחושת אפליה בקרב אנשי הימין. השופטת קבעה כי חוסר הטיפול בתלונות, "הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מועטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ובצד זאת מתעצמת גם תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת, וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית".
בנוסף ביקרה השופטת את התמהמהותו של שי ניצן במתן תשובות בגין תלונות על הסתה משמאל. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות אליו, ע"י שי ניצן, ניתנה בדרך כלל כעבור חודשים, ובדרך כלל תוך קביעה כללית בדבר אי התקיימות "אפשרות ממשית" לאלימות- ותו לא, ופעמים תוך אי פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר".
"סופו של דבר אני סבורה כי הוצגו ראיות מספקות בדבר אכיפה בררנית כלפי הנאשם, כשאין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצידה, אך לפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון".
הכתבה באדיבות יח"צ
