בשנים האחרונות משמש בצלאל סמוטריץ (32) כמנהל הפעילות של עמותת 'רגבים', העוסקת בתיעוד ופיקוח על הפרות הבניה בקרב המגזר הערבי בקו הירוק ומחוצה לו. סמוטריץ' הוא מנהלה של ישיבת קדומים מזה שבע שנים, ובנוסף, משמש כחבר הנהלת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, ולאחרונה אף נבחר כחבר מליאת מועצת העיתונות.
ברשימת השנאה של ארגוני השמאל, מדורגת 'רגבים' במקום גבוה במיוחד, ויהיו שיאמרו כי היא השנואה ביותר. לתואר זה היא זכתה ביושר, לאחר עבודת שטח קשה של פיקוח ותיעוד. הנתונים מתנקזים בסופו של דבר אל אולמות בית המשפט וחדרי הפקידים במשרד המשפטים ובמינהל מקרקעי ישראל.
בימים אלו, הנושא החם בקרב ארגוני השמאל, הוא מאבק בצווי ההריסה שחילק המינהל האזרחי לעשרות בתים בכפר הערבי הבלתי חוקי סוסיא, זאת בעקבות עתירת 'רגבים' לבג"ץ בנושא.
לפני שבע שנים, כחודש לפני עקירתם של יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, נעצר סמוטריץ' יחד עם ארבעה מחבריו על ידי שירות הביטחון הכללי, שהכריז בקול תרועה כי החמישה אחראים לחסימות הכבישים ההמוניות שהתקיימו על ידי מתנגדי הגירוש. לאחר שלושה שבועות בהם נחקר במתקן השב"כ בכלא שיקמה שבאשקלון, שוחרר סמוטריץ' למעצר בית ממושך שהסתיים עם תום הגירוש ללא הגשת כתב אישום.
• מהפך חשבתי בעקבות הגירוש - לסיקור המלא
"השעות הראשונות של המעצר זכורות לי כחוויה טראומטית. חוקרי השב"כ ניצלו את העובדה שעדיין לא ראיתי עו"ד והפעילו את כל המניפולציות האפשריות במטרה להפחיד ולשבור". שעות ארוכות נחקר בצלאל כשהוא אזוק לכיסא, כשהחוקר "צורח בדציבלים מטורפים ומשחק אותה עצבני ואפילו אלים". כשהחוקר יצא ונכנס לחדר הסמוך שמע בצלאל מעבר לקיר צעקות וחבטות, והיה בטוח כי החוקר מכה את אחד מחבריו העצורים.
"בהארכת המעצר הראשונה אני אומר לעורך הדין מ'חננו', שאני בסדר גמור אבל הבחור שאיתי חטף מכות חבל"ז. כשעורך הדין טפח לי על השכם והסביר שזה "תרגיל חקירה מספר 1".... התפקעתי מצחוק ומאותו רגע ואילך לקחתי הכל בשלווה. הבנתי שהמשפחה המורחבת שלי חזקה ותומכת באשתי, התייחסתי לזה כאל סוג מסוים של מנוחה". בצלאל, טיפוס מופנם לא התקשה להיות עם עצמו לבד שעות ארוכות בתאים המעצר האפלוליים באגף חקירות השב"כ.
"לריב עם העגלון"
את לימודי המשפטים החל סמוטריץ בעקבות הזעזוע שחווה ממה שהוא מגדיר "ההתגייסות הטוטאלית של מערכת המשפט להצלחת הגירוש, תוך רמיסת כל נורמה משפטית מקובלת, הייתה חלק מרכזי בהחלטה שלי ללמוד משפטים ולהכות את המערכת בכלים שלה. הבנתי מחד את הצביעות והעיוות שלה, ומאידך הבנתי שהשדה המשפטי הוא אחד המגרשים הכי חזקים והכי משפיעים".
"הראיה לכך", הוא אומר, "היא העובדה שהצד שפועל לקעקע את דמותה היהודית של מדינת ישראל, פועל ללא הרף בתחום הזה, ולכן הם צועקים כל כך חזק שאנחנו וארגונים אחרים משחקים במגרש הזה".
סמוטריץ' אומר, כי השקפתו בנוגע למימד העשייה היתה – ונותרה – ממסדית באופייה. "משום מה נוצר רושם שמי שהוא ממלכתי איננו יכול להעביר ביקורת על הממסד או להיאבק בהחלטותיו. אני רואה במדינת ישראל את ראשית צמיחת גאולתנו וכנדבך חשוב בדרך לגאולה השלמה, אך בניגוד להרבה ממלכתיים, אני לא מרגיש עבד למערכת ולא גלגל חמישי בעגלת השלטון. לטעמי יש לנו את כל הלגיטימציה לריב עם העגלון הנוכחי ולקחת את המושכות לידיים, בכלים העומדים לרשותי".
"יותר מעניין אותי לנהל את הקרב המערכתי, ולא להתחכך בשטח ולהתכתש בכביש. אני תומך כמובן במאבק נחוש, וסבור שיש לדון ביעילות של חלק מהמאפיינים שלו שלא מוסכמים על כולם, כמו 'ערבות הדדית' ו'תג מחיר', אך המקום הנפשי שלי נמצא היום יותר בהיבטים המערכתיים", הוא מוסיף.
איפה באה לידי ביטוי, המשמעות של הפעילות בה אתה עוסק כיום, וכיצד היה נראה שדה הפעילות בלעדיה?
סמוטריץ מבקש להסיר מעליו את אור הזרקור, ולהפנותו גם לעבר יתר חבריו ב'רגבים', "שבשנים הראשונות לא קיבלו מהעבודה שם כל תמורה. אנחנו מאמינים שרגבים נכנסה למגרש משמעותי, שההתיישבות לא שיחקה בו קודם. זה מקום של עיצוב מדיניות, מקום של אמירות עקרוניות והשמאל נמצא בהיסטריה מעליית הימין למגרש הזה. יש עליהום תקשורתי על כל הצלחה נקודתית או עקרונית שהצלחנו להשיג, וזה אומר הרבה."
"פרמטר נוסף שלנו להצלחת הפעילות של רגבים, זה היחס של גורמים בתוך המערכת. בדרגי השטח ובהרבה מאוד מחלקות במשרד הפנים, במנהל מקרקעי ישראל, במשרד המשפטים ועוד, מזהים ברגבים גורם חיובי שבא לעזור להם, ולחשק אותם מול הלחץ שהם סופגים משמאל. רובם אנשים טובים, ציוניים ואידאליסטים".
כיום הוא רואה אחרת את דמותם של דרגי השטח, שנותרו חסרי שיניים, מול בניה בלתי חוקית או פגיעה במקרקעין בקרב במגזר הערבי. "הם שמחים בלחץ הנגדי שאנחנו מפעילים, אחרי שבמשך שנים הם ספגו כל כך הרבה אש בצורת לחץ ומכתבים מארגוני השמאל, וכך נוצרה דה לגיטימציה מוחלטת בכל הקשור לאכיפה אצל הערבים".
אתם נתפסים כארגון בעל אופי יהודי או ישראלי?
"אני חושב שבאיזשהו מקום ההגדרות האלו מתלכדות. ישראלי לא יכול להישאר רק ישראלי בלי לחזור למקורות היהודיים שלו, וגם יהודי שיתנתק מהישראליות שלו, מהמשמעויות העכשוויות שנותנת הישראליות, גם לא יצליח להתקיים."
היעד הבא, אליבא דסמוטריץ', הוא הקמת גופים דומים, שייתנו מענה משפטי, מחקרי ותקשורתי בתחומים נוספים כמו סוגיית ההגירה, "שנידונים במרחב הציבורי ללא מענה יהודי, ציוני וימני".
