כ-70,000 מבנים בלתי חוקיים מוצבים בשטחי הנגב הנרחבים. חברות החשמל והמים מספקות את שירותיהן, בכפוף להוראות המדינה, רק למבנים מוכרים. אז מהיכן בעצם מגיע לכל אותם בדואים אספקות החשמל והמים?
עד לחודש סיוון ה'תשע"א, לפני כארבע שנים, צרכו הבדואים המתגוררים בכפרים הלא מוכרים בפזורה מים באופן עצמאי או באופן לא חוקי על ידי התחברות לצינור מקורות. בשנת ה'תשס"ו, בדיון של בית הדין לענייני מים בחיפה בעניין עתירתם של מספר בדואים בנגב שדרשו כי יאפשרו להם להתחבר באופן חוקי לצינורות המים של חברת מקורות, דחה בית הדין את הבקשה.
לפני כארבע שנים, פסק בית המשפט העליון לאחר דיון בעתירתם של בעלי הבתים הלא חוקים בנגב, כי חברת מקורות מחויבת לאפשר להם להתחבר לצינורות המים שלה, זאת על פי הזכות להתקיים בכבוד. הבדואים מקבלים ראש מערכת עם מונה מים על יד הכבישים ומשם מושכים צינורות או ממלאים את עוקב המים שלהם.
"יש להבטיח בכל מקרה נגישות סבירה למקורות מים ברמה המינימלית, גם אם לא בדרך של התחברות פרטית לבתי היישובים הבלתי-חוקיים" אמרה השופטת איילה פרוקצ'יה בדיון בעתירה.
למותר לציין כי אזרח אחר במדינת ישראל שירצה להתחבר למים למקום שאינו חוקי, סביר שלא יקבל אישור שכזה מבית המשפט העליון.
בנושא החשמל, באופן עקרוני כאמור, חברת החשמל אינה מספקת את שירותיה למקומות שאינם חוקיים ומאושרים. למעשה, בשטח הפזורה, משתמשים הבדואים בלוחות פאנל סולאריים המספקים חשמל מהשמש. לא פעם, אותרו לוחות גנובים בכפרים בדואים באזור. בעיירות הבדואיות ובכפרים המוכרים המוסדרים יותר והמוסדרים פחות, קיימים חיבורים רגילים של חשמל.
ממתי זה? 2 י"ד תמוז תשע"ה 18:44 אילן
שלא ישתו... 1 י"ד תמוז תשע"ה 08:35 וואלה